חוקרים מאוניברסיטאות קולורדו והרווארד מצאו כי לאנשים החיים בגבהים סיכון מופחת למוות ממחלת לב איסכמית. יחד עם זאת, לגובה השפעה שלילית משמעותית על חולי חסמת הריאה (COPD).

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Journal of Epidemiology and Community Health ניתחו במשך ארבע שנים את תעודות הפטירה בכל המדינות בארה"ב. בין היתר הם בדקו את סיבת המוות וגורמים סוציו-אקונומיים.

הם מצאו כי ב- 20 המדינות בהן תוחלת החיים הייתה הגבוהה ביותר, הגובה הממוצע של המדינה היה כ- 1,800 מטר מעל פני הים. תוחלת החיים של גברים באזורים אלה הייתה בין 75.8 ל 78.2 שנים, 1.2-3.6 שנים יותר בממוצע בהשוואה לגברים שגרים קרוב לגובה פני הים. הנשים חיו 80.5-82.5 שנים, חצי שנה עד שנתיים וחצי יותר בהשוואה לנשים שגרו קרוב לגובה פני הים.

יחד עם זאת, כאשר החוקרים לקחו בחשבון השפעה של גורמים סוציו-אקונומיים, קרינת שמש, עישון וגורמים נוספים, ההשפעה של הגובה על תוחלת החיים הייתה זניחה.

בניתוח מעמיק יותר החוקרים מצאו שהחיים בגובה הגנו מפני מוות ממחלות לב והשפיעו לרעה על הסיכון למוות בקרב חולי COPD. ככל שהמגורים היו בגובה רב יותר, כך ההשפעה הייתה גדולה יותר. תמותה ממחלות לב בקרב החיים בגובה גבוה מ- 1,000 מטר מעל פני הים הייתה נמוכה ב 4 עד 14 ל- 10,000 תושבים מאשר בקרב אלה שגרים במרחק של עד 100 מטר מעל פני הים. התמותה מ- COPD לעומת זאת, הייתה גבוהה יותר ב- 3 עד 4 לכל 10,000 תושבים.

רמות חמצן נמוכות גורמות להפעלת גנים מסוימים, והחוקרים מאמינים שהגנים משנים את האופן בו שריר הלב מתפקד. הגנים גם עשויים להביא ליצירת כלי דם חדשים שמאפשרים זרימת דם טובה יותר ללב. הסבר אפשרי נוסף שמספקים החוקרים הוא שבגובה יש יותר קרינת שמש המסייעת ביצירת ויטמין D בגוף, ויטמין בעל השפעה מיטיבה על הלב שהוכח גם כי הוא מסייע במניעת סוגי סרטן מסוימים.

לעומת זאת, בקרב חולי COPD רמת החמצן בגבהים עשויה להחמיר את המחסור בחמצן ולגרום לעליה ביתר לחץ דם ריאתי, שבסופו של דבר עשוי להביא למוות.

החוקרים מציינים כי ייתכן שההשפעה החיובית של הגובה על הלב מתאזנת עם השפעתו השלילית על חולי COPD.

החוקרים קוראים למחקרים נוספים שיאפשרו להתמקד במנגנון שמאחורי רמות חמצן נמוכות והשפעותיהן על גוף האדם. לדבריהם, אם חיים בסביבה עם רמות חמצן נמוכות מסייעת להפחית את הסיכון למוות ממחלת לב, הגילוי יכול לסייע בפיתוח טיפולים חדשניים.

עריכה ותרגום: מיכל אברג'יל
 

 J Epidemiol Community Health doi:10.1136/jech.2010.112938