מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותחיים בגובה: טוב ללב רע לחולי COPD

חיים בגובה: טוב ללב רע לחולי COPD

חיים באזור גבוה מפחיתים סיכון למוות ממחלות לב אבל מגבירים סיכון לתמותה מ- COPD


חיים בגובה מפחיתים סיכון למוות ממחלות לב (צילום: panthermedia)
חיים בגובה מפחיתים סיכון למוות ממחלות לב (צילום: panthermedia)

 

חוקרים מאוניברסיטאות קולורדו והרווארד מצאו כי לאנשים החיים בגבהים סיכון מופחת למוות ממחלת לב איסכמית. יחד עם זאת, לגובה השפעה שלילית משמעותית על חולי חסמת הריאה (COPD).

 

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Journal of Epidemiology and Community Health ניתחו במשך ארבע שנים את תעודות הפטירה בכל המדינות בארה"ב. בין היתר הם בדקו את סיבת המוות וגורמים סוציו-אקונומיים.

 

הם מצאו כי ב- 20 המדינות בהן תוחלת החיים הייתה הגבוהה ביותר, הגובה הממוצע של המדינה היה כ- 1,800 מטר מעל פני הים. תוחלת החיים של גברים באזורים אלה הייתה בין 75.8 ל 78.2 שנים, 1.2-3.6 שנים יותר בממוצע בהשוואה לגברים שגרים קרוב לגובה פני הים. הנשים חיו 80.5-82.5 שנים, חצי שנה עד שנתיים וחצי יותר בהשוואה לנשים שגרו קרוב לגובה פני הים.

 

יחד עם זאת, כאשר החוקרים לקחו בחשבון השפעה של גורמים סוציו-אקונומיים, קרינת שמש, עישון וגורמים נוספים, ההשפעה של הגובה על תוחלת החיים הייתה זניחה.

 

בניתוח מעמיק יותר החוקרים מצאו שהחיים בגובה הגנו מפני מוות ממחלות לב והשפיעו לרעה על הסיכון למוות בקרב חולי COPD. ככל שהמגורים היו בגובה רב יותר, כך ההשפעה הייתה גדולה יותר. תמותה ממחלות לב בקרב החיים בגובה גבוה מ- 1,000 מטר מעל פני הים הייתה נמוכה ב 4 עד 14 ל- 10,000 תושבים מאשר בקרב אלה שגרים במרחק של עד 100 מטר מעל פני הים. התמותה מ- COPD לעומת זאת, הייתה גבוהה יותר ב- 3 עד 4 לכל 10,000 תושבים.

 

רמות חמצן נמוכות גורמות להפעלת גנים מסוימים, והחוקרים מאמינים שהגנים משנים את האופן בו שריר הלב מתפקד. הגנים גם עשויים להביא ליצירת כלי דם חדשים שמאפשרים זרימת דם טובה יותר ללב. הסבר אפשרי נוסף שמספקים החוקרים הוא שבגובה יש יותר קרינת שמש המסייעת ביצירת ויטמין D בגוף, ויטמין בעל השפעה מיטיבה על הלב שהוכח גם כי הוא מסייע במניעת סוגי סרטן מסוימים.

 

לעומת זאת, בקרב חולי COPD רמת החמצן בגבהים עשויה להחמיר את המחסור בחמצן ולגרום לעליה ביתר לחץ דם ריאתי, שבסופו של דבר עשוי להביא למוות.

 

החוקרים מציינים כי ייתכן שההשפעה החיובית של הגובה על הלב מתאזנת עם השפעתו השלילית על חולי COPD.

 

החוקרים קוראים למחקרים נוספים שיאפשרו להתמקד במנגנון שמאחורי רמות חמצן נמוכות והשפעותיהן על גוף האדם. לדבריהם, אם חיים בסביבה עם רמות חמצן נמוכות מסייעת להפחית את הסיכון למוות ממחלת לב, הגילוי יכול לסייע בפיתוח טיפולים חדשניים.

 

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'יל
 

 J Epidemiol Community Health doi:10.1136/jech.2010.112938