סרטן שלפוחית השתן
מנהלי קהילה
חיידקי המעי קשורים בהתפתחות סרטן שלפוחית השתן
מחקר חדש מתאר כיצד המיקרוביום – החיידקים הטובים שמאכלסים את המעי – עלול לייצר חומרים מסוכנים שמעודדים התפתחות גידולים סרטניים בשלפוחית השתן
בשנים האחרונות עולה המודעות לתפקידו המשמעותי של המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים שמאכלסים את המעי – במניעה וטיפול במחלות שונות. למעלה מ-10 טריליון חיידקים מתגוררים במעי של אדם בריא. מפירוק חומרי מזון ועד לחיזוק המערכת החיסונית, חיידקים אלו ממלאים תפקיד חיוני באינטראקציה של בני האדם עם העולם. בעשורים האחרונים התגלה בין השאר כי הרכב בעייתי של חיידקי המעי עלול להאיץ טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם, מחלת כבד כרונית ומחלות כליה. שינוי הרכב המיקרוביום באמצעות טיפולים פרוביוטיים ופרה ביוטיים וטיפולי השתלות צואה הוכח ביעילותו לשיפור ההתמודדות עם מחלות מעי דלקתיות ואיזון רמות הסוכר בדם אצל המאובחנים עם סוכרת וכן עשוי לעודד הורדה במשקל העודף.
בד בבד מצטברות ראיות על השפעות של המיקרוביום על תחלואה בסרטן והתגובה לטיפולים בסרטן. העדויות החזקות ביותר מצטברות על קשר בין הרכב המיקרוביום לתחלואה בסרטן המעי הגס המתפתח במערכת העיכול עצמה. לאחרונה מתפרסמים מחקרים בתנאי מעבדה ובבעלי חיים שמצביעים על השפעות של המיקרוביום גם על גידולים סרטניים אחרים, למשל סרטן השד.
עתה מדווחים חוקרים מקרואטיה כי זיהו השפעה אפשרית של המיקרוביום להתפתחות סרטן שלפוחית השתן. הגילוי עשוי לתרום בעתיד לפיתוח טיפולים חדשים לשינוי הרכב המיקרוביום כדי להתגבר על גידול סרטני זה.
חיידקי המעי וחיידקי העור
החוקרים זיהו השפעות של חיידקי המעי – המיקרוביום – על תגובה לחומרים מסרטנים מסוג 'קרצינוגנים'. המדובר בכימיקלים בעלי השפעות מסוכנות על תאי הגוף, המשפיעים על תאי גוף בריאים לעבור שינויים המעודדים התפתחות גידולים סרטניים. הקרצינוגנים נמצאים בין היתר בעשן סיגריות ומוצרי טבק נוספים ובמזהמי אוויר שונים.
בניסוי בעכברים שבוצע באוניברסיטת Split בקרואטיה, נמצא כי אלו מתן אנטיביוטיקה במינון גבוה הוביל באופן משמעותי לירידה בסיכון להתפתחות סרטן בשלפוחית השתן לאחר חשיפה לעשן סיגריות המכיל קרצינוגן מסוג 'ניטרוזמין BBN'. חומר זה מומר בהמשך לחומר בשם 'ניטרוזמין BCPN' אשר מצטבר בשלפוחית השתן ומגרה התפתחות גידולים סרטניים. החוקרים העריכו כי השפעותיה המיטיבות של האנטיביוטיקה קשורות לשינויים בהרכב חיידקי המעי. בעוד ש-90% מהעכברים שנחשפים לקרצינוגן מעשן הטבק פיתחו סרטן בשלפוחית השתן, רק 10% מהעכברים שנחשפו לקרצינוגן וטופלו באנטיביוטיקה פיתחו סרטן זה. בניסוי מעבדתי גילו החוקרים כי לחיידקי המעי בעכברים יש יכולת להמיר את הקרצינוגנים המצויים בעשן הטבק לחומר אחר שמצטבר בשלפוחית השתן ומעודד בהתפתחות גידולים סרטניים. בכך, למעשה, הודגמה השפעה של הרכב המיקרוביום על התפתחות סרטן שלפוחית השתן.
בהמשך החוקרים בחנו 500 סוגי חיידקי מעי כדי לזהות אילו מתוכם הם המשפיעים במיוחד על המרת הקרצינוגן BBN לחומר BCPN המעודד התפתחות גידולים סרטניים בשלפוחית השתן, וזיהו 12 מיני חיידקים ספציפיים הקשורים במנגנון פתולוגי זה, כאשרר מדובר בחיידקים שנמצאים בריכוז גבוה יותר על העור מאשר במעי, כלומר שהם מהווים מרכיבים משמעותיים של 'מיקרוביום העור', החיידקים שמאכלסים את עור גופנו. החוקרים מניחים כי קיימים מנגנונים מסוימים במסגרתם אותם חיידקים על העור מגיעים למעי.
המחקר מומן על ידי פרויקט המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL) הפועלת ב-29 ממדינות אירופה, וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2024 של כתב העת Nature.
הסרטן החמישי בשכיחותו בישראל
החוקרים מדגישים על רקע ממצאי המחקר, כי לא ניתן להסיק שאנטיביוטיקה יכולה למנוע התפתחות סרטן באופן גורף, כאשר מתן אנטיביוטיקה עשוי להוביל גם להרס חיידקים טובים שמאכלסים את המעי ועשויים להגן על הגוף מפני מחלות פתולוגיות ואף מפני סרטן. לטענתם, יש צורך במחקרי המשך על השפעות חיידקי המעי על סרטן המעי הגס גם בבני אדם, אשר יוכלו לסייע בעתיד בניבוי אינדיבידואלי של הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס ואולי אף לתרום לפיתוח טיפולים חדשים שישפיעו על המיקרוביום ויסייעו בהתמודדות עם המחלה ואולי אף יאיצו תהליכי ריפוי.
"הירידה בשכיחות הגידולים בעקבות האנטיביוטיקה הייתה כל כך דרמטית שבהתחלה פקפקתי בתוצאות, וחשבתי שבטח עשינו טעות בניסוי", ציין פרופ' יאנוש טרזי (Terzi), מנהל המעבדה במסגרתה בוצע המחקר, בריאיון לתקשורת עם פרסום הממצאים.
ממצאי המחקר מאירים על סרטן שלפוחית השתן המהווה את אחד הגידולים הסרטניים המרכזיים. לפי דו"ח של משרד הבריאות מפברואר 2021, המדובר בסרטן החמישי בשכיחותו בישראל והתשיעי בעולם, שתוקף בעיקר גברים – פי 4 יותר מאשר נשים. עישון סיגריות הוא גורם סיכון מוביל לסרטן שלפוחית השתן, על רקע החשיפה לקרצינוגנים. כיום אין בדיקת סקר לאיתור מוקדם של סרטן שלפוחית השתן, והסרטן לרוב מאובחן לאחר הופעת תסמין של דם גלוי או סמוי בשתן. בשנת 2018 אובחנו בישראל 1,755 חולים חדשים בסרטן שלפוחית השתן ו-401 ישראלים מתו מהמחלה.
כיום בישראל סרטן שלפוחית השתן הוא מחלת הסרטן השישית בשכיחותה הגורמת לתמותה בקרב גברים וה-14 בשכיחותה כסיבת מוות מסרטן אצל נשים. הטיפולים המקובלים כיום לסרטן שטחי בשלפוחית השתן שלא חדר את דופן השלפוחית כוללים בעיקר ניתוח להסרה מקומית של הגידול וטיפולי שטיפת שלפוחית בתרופות הפועלות במנגנון של אימונותרפיה או כימותרפיה וכן טיפול גנטי חדשני שמפעיל חלבון מסוג 'אינטרפרון אלפא 2b' שנלחם בגידול. הטיפול המקובל לסרטן חודרני של שלפוחית השתן כולל ניתוחים, הקרנות, כימותרפיה, אימונותרפיה ותרופות ביולוגיות.