היחס הנפוץ בו משתמשים בעולם הרפואה על מנת לבדוק את רמת ההשמנה הוא BMI, המחושב על ידי משקל וגובה בנוסחה ידועה. כעת, חוקרים מאנגליה טוענים כי היחס בין היקף המותניים לגובה - יחס המבטא השמנה באזור הבטן (בשונה מ- BMI המבטא השמנה כללית), מנבא בצורה טובה יותר את הסיכון למוות ובכך עדיף ככלי אבחוני.

המחקר, שהוצג בכנס ההשמנה האירופאי שנערך בליברפול, נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ברוקס והוא נערך לאחר שלפני כשנה הראה חוקר אנגלי כי היחס בין היקף מותניים לגובה טוב יותר מ-BMI בניבוי הסיכוי ללקות במחלות קרדיו מטבוליות (סוכרת, לחץ דם, כולסטרול).

על מנת לנבא את הסיכוי לתמותה השתמשו החוקרים בחישוב שנים שאבדו (Years of life lost- YLL). על בסיס נתונים משני סקרי בריאות נרחבים שנעשו באנגליה ביצעו החוקרים את חישוב השנים שאבדו אצל נבדקים בגיל 30, 50 ו-70, כאשר הם משווים בין אנשים שלהם מדד BMI תקין או מדד מותניים לגובה תקין, לעומת כאלה שהוגדרו כסובלים מהשמנת יתר על פי המדדים.

החוקרים מצאו כי נתוני ה-BMI הצליחו פחות בניבוי התמותה מאשר נתוני היחס בין היקף המותניים לגובה, שהצליחו בניבוי מדויק יותר באופן משמעותי. לדברי החוקרים, זו פעם ראשונה שניבוי תמותה נעשה בקשר עם היקף מותניים וגובה.

השוני בין הניבויים משמעותי ביותר, על פי דוגמה שנותנים החוקרים לבחור בן שלושים הסובל מ-BMI הגבוה ביותר (40) חישוב השנים שאבדו עמד על 10.5 שנים. בחישוב על פי יחס המותניים לגובה הצפי הוא כי יאבדו לו 16.7 שנים.

לדברי החוקרים המחקר תומך במסר ברור: יש לשמור על היקף מותניים שהוא פחות ממחצית מהגובה שלך. עוד הם טוענים כי שימוש ביחס הזה באופן נרחב ברפואה יוכל לסייע בשיפור תוחלת החיים של החולים. לטענתם אם רופאים ואנשי צוות רפואה יכללו את המדד בעת שהם בודקים חולים הרבה שנות חיים טובות יתווספו.

  Research suggests waist-to-height ratio could be better at predicting life expectancy than BMI Abstract: T3T4:P.013, ECO 2013.

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט