בני נוער שלא ישנים מספיק שעות בלילה, עשויים להיות בעלי סיכון מוגבר לעמידות לאינסולין – גורם סיכון משמעותי להתפתחות סוכרת סוג 2. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת SLEEP. 

עמידות לאינסולין הוא מצב בו תאי הגוף לא מגיבים באופן נורמאלי להורמון אינסולין באמצעות ספיגת סוכר מהדם, מה שמוביל לרמות גבוהות יותר של סוכר בדם. אנשים עם עמידות לאינסולין נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות של סוכרת סוג 2.

חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג בחנו את דפוסי השינה ורמות העמידות לאינסולין בקרב 245 בני נוער בריאים, בני 14 עד 19. בני הנוער ענדו מוניטור שתיעד את תנועותיהם באופן רציף במשך שבוע. כאשר התנועות שלהם ירדו מתחת לסף מסוים, החוקרים הניחו כי הם ישנים. בנוסף, המשתתפים גם מילאו יומן שינה שסייע להעריך את זמן השינה שלהם. במקביל, הם סיפקו דגימות דם, שאפשרו למדוד את רמות הסוכר והאינסולין וכך לחשב את העמידות לאינסולין.

החוקרים מצאו כי בני הנוער במחקר ישנו בממוצע 6.4 שעות בלילה (בין 4.3 ל-9.2). זאת למרות שבגילאי הנוער מומלצות 8.5 – 9.5 שעות שינה.

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות כמו גיל, מין, גזע ואפילו מידת ההשמנה (לפי היקף מותניים ו-BMI), נמצא כי בני נוער שישנו פחות שעות היו בעלי עמידות גבוהה יותר לאינסולין.

החוקרים העריכו כי אם בני נוער שישנים באופן רגיל 6 שעות בלילה, יישנו שעה אחת נוספת, הם יפחיתו את העמידות שלהם לאינסולין ב-9%.

המחקר מצביע על קשר בין שעות שינה ועמידות לאינסולין, אך אינו מוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. כך למשל, ייתכן שגורם נוסף - כמו תזונה לקויה - משפיע על דפוסי השינה והעמידות לאינסולין.

SLEEP 2012, 35(10), 1353-1358

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט