גורמי סיכון רבים נקשרו לאורך השנים לסרטן השד, ובהם בעיקר גורמים גנטיים, תזונה לקויה והשמנה, העדר פעילות גופנית, רמות גבוהות של הורמון האסטרוגן וגם מזהמים שונים.

לפי הקרן הישראלית לבריאות ולסביבה (EHF) מוכרים כיום 216 כימיקלים שהוכחו במחקרים בבעלי חיים כגורמי סיכון לגידולים בבלוטות החלב בשדיים, ובהם כמאה לפחות המצויים בשימוש רווח, לרבות פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים (PAHs) המצויים בעשן הנפלט מכלי רכב ותחנות כוח; עשן סיגריות; מזון שעושן או נצלה בגריל; חומרי חיטוי המכילים תחמוצת אתילן; מוצרי פלסטיק; חומרי הדברה; וחומרי ניקיון למיניהם.

חוקרים אמריקאים מדווחים כעת על קבוצה נוספת של כימיקלים שנמצאים בשימוש רווח במדינות המערב בעיקר במוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה, שעשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר לסרטן השד ולבעיות פוריות של הגבר – הפרבנים.

מעוררי ריח

פרבנים (Parabens) הם חומרים משמרים המשמשים בתעשיית הקוסמטיקה והטואלטיקה ומצויים בשימוש נרחב גם כמרכיבי ריח במוצרי טיפוח אישיים כגון קרמים לגוף, שמפו ואף בקרמים להגנה מפני השמש. בחלק מהמוצרים המכילים פרבנים, קיומם של כימיקלים אלו אינו מצוין על אריזת התכשיר, מאחר, והם עשויים להוות חלק מהרכב הריח של המוצר שנחשב לסוד מסחרי.

בעבודה הנוכחית, החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי מצאו קשר בין סרטן השד לבין פרבנים בריכוזים נמוכים מאלו שנחשבו בעבר. בהבדל ממחקרים קודמים שבחנו את הקשר בין פרבנים לסרטן השד תוך בחינה להשפעת הכימיקלים בתנאי מעבדה ובאופן מבודד, פרבנים עשויים לייצר אינטראקציה עם מולקולות נוספות בתאי הגוף והאפקט המשולב עלול לעורר פעילות סרטנית.

החוקרים בחנו במעבדה תאים שנאספו מחולות עם שני סוגים של סרטן השד: גידולים החיוביים לאסטרוגן (ER+) וגידולים חיוביים לחלבון מסוג HER-2 אשר לרוב מייצרים גורמי גדילה שונים ולכן מתפשטים באגרסיביות רבה יותר בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן השד. 

בגידולים החיוביים לקולטנים לאסטרוגן, נמצא כי לאחר שתאי השד נחשפו לכימיקל מסוג בוטיל-פרבן ממשפחת פרבנים – זה עורר את הקולטנים להפעלת גנים שגורמים להתרבות תאים – השפעה מסוכנת שמרמזת על סיכון מוגבר לגידול סרטני. ואילו בגידולים חיוביים לקולטנים לחלבון HER-2, החוקרים עוררו את הקולטנים על הגידול עם גורם גדילה הקרוי הרגולין (heregulin) אשר מיוצר באופן טבעי בתאי השד. נמצא כי לאחר שתאי הגידול נחשפו לכימיקלים מסוג פרבנים – אלו עוררו בשילוב עם גורם הגדילה את התרבות תאי הגידול בקצב גבוה פי מאה בהשוואה לגורם הגדילה הרגולין לבדו.

ממצאי המחקר מדווחים בגיליון אוקטובר 2015 של כתב העת Environmental Health Perspectives.

סיכון גם במטהרי אוויר

המחקר מצביע על פעילות מסרטנת של פרבנים גם בריכוזים נמוכים מאלו שנחשבו בעבר – ולדברי החוקרים על קובעי מדיניות לשקול לאור ממצאיו את ההמלצות על רמות החשיפה המקסימאליות לכימיקלים אלו במוצרים תעשייתיים ולבחון מחדש את השפעות הכימיקלים על סרטן השד, בייחוד בקרב חולות עם גידולים חיוביים לקולטנים לאסטרוגן ולחלבון HER-2. החוקרים גם מעלים את הסברה כי ממצאי המחקר עשויים להעיד על סכנות רבות יותר לסרטן מאלו שיוחסו עד כה לחומרים ומוצרים אחרים שנחשבים ככאלו שדומים במבנה להורמון האסטרוגן, למשל מוצרי סויה.

אין זה הממצא היחיד הקושר בין מזהמים הנמצאים בשימוש ביתי רווח בעולם המערבי לבין סיכון מוגבר לסרטן השד. מחקר אמריקאי שפורסם ביולי 2010 בכתב העת Environmental Health מצא כי נשים שדיווחו על שימוש נרחב בתכשירים לניקיון הבית היו בסיכון גבוה פי 2.1 לחלות בסרטן השד, ונשים שדיווחו על שימוש נרחב במטהרי אוויר היו בסיכון גבוה ב-90% לפתח את המחלה. כימיקלים נוספים שנקשרו במחקרים לסרטן השד כוללים את ביספינול A שמצוי במוצרי פלסטיק רבים שמדינות רבות לרבות ישראל הגבילו בשנים האחרונות על הימצאותו בבקבוקים לתינוקות.

המזהם דיוקסין TCDD נקשר במחקרים ספורים לסרטן השד, ולפי אחד המחקרים משנות התשעים שנערך בקרב מעל ל-30,000 איש, חשיפה למזהם בבית דרך עבודתם של בני זוג העלתה ב-30% את הסיכון לסרטן השד.

פרבנים שנמצאים במוקד המחקר הנוכחי חודרים בקלות לעור, ואותרו בעבודות קודמות בריכוזים מסוכנים ברקמות שד אנושיות. כך, למשל, חוקרים בריטיים דיווחו בחורף 2004 בכתב העת Journal of Applied Toxicology כי זיהו שישה סוגי פרבנים שונים בדגימות שנאספו בביופסיה מ-20 נשים עם סרטן השד. כמו כן, מאמר סקירה מפורטוגל שפורסמה בינואר 2009 בכתב העת Reproductive Toxicology קשר בין חשיפה לפרבנים לפגיעה בפוריות של גברים, ובין השאר לירידה בספירת זרע וירידה בתנועתיות הזרע.

Environmental Health Perspectives, DOI: 10.1289/ehp.1409200