250 אלף מחלימים מסרטן בישראל נזקקים כיום למעקבים רפואיים בתום הטיפול בגידולים - לאחר ניתוחים, כימותרפיה והקרנות. אולם פעמים רבות המחלימים נופלים בין הכיסאות - בין האונקולוגים לרופאי המשפחה.

בשנים האחרונות הוקמו בישראל מרפאות מחלימים בודדות, בניסיון לשמש כתובת טיפולית עבור המחלימים מסרטן, אולם בהעדר תקציבים הן אינן מסוגלות לשאת בנטל מספר המחלימים הגדל, שצפוי להאמיר עד שנת 2020 לחצי מיליון ישראלים.

גם בעולם מתעצמים בעשור האחרון מימדי מספרי המחלימים מסרטן עם התפתחות הרפואה: בארה"ב מוערך כיום מספר המחלימים ב-14 מיליון ובעולם כולו ב-30 מיליון, כשהתחזית היא שהמספר יגיע בעולם בשנת 2050 ל-70 מיליון איש.

במחקר שנערך ברמב"ם עוד בשנת 2009 כבר העידו מחצית (49%) המחלימים מסרטן שנשאלו, כי אינם מקבלים תמיכה פסיכולוגית, סוציאלית, משפחתית, כלכלית או משפטית מספקת.

באוקטובר האחרון נוסד החוג לאונקולוגיה בקהילה, בראשות הד"ר עבד אגבאריה, בניסיון לפתח כלים לטיפול הולם במחלימים.

בעיות של מחלימים

בפגישה של החוג לאונקולוגיה בקהילה נידונו הבעיות עמם מתמודדים מחלימים מסרטן בארץ ובעולם. אחת הבעיות היא החשש מחזרת הגידול או מהופעתו באזור אחר בגוף - סיכון המופיע בקרב 16% מחולי הסרטן לפי נתוני רישום הסרטן האמריקאי.

כמו כן קיים חשש מסיבוכים רפואיים נלווים לסרטן העשויים להתפתח גם לאחר הסרת הגידול - כפי שנמצאו במחקרים רפואיים - ובייחוד אירועי לב, יתר לחץ דם, בצקת לימפטית (לימפדמה), הפרעות בתפקוד המערכת ההורמונאלית, בעיות פריון אצל צעירים ואוסטיאופורוזיס בקרב מבוגרים.

בנוסף, הנתונים מעידים על הפרעות קוגניטיביות בקרב חולי סרטן שהחלימו (15%-25% בקרב מחלימות מסרטן השד), לרבות הפרעות בקשב, ריכוז, מיומנויות ניהוליות וזיכרון עבודה (working memory).

האחות שתגשר בין רופא המשפחה לאונקולוג

בעוד שבקהילת האונקולוגים נשמעות הטענות כי אין לרופאי המשפחה את הניסיון הנדרש להתמודד עם מורכבותם של חולי סרטן בשלבי החלמה, בקרב רופאי המשפחה מתקבלות עדויות על אונקולוגים המסרבים להעביר סיכום רפואי מפורט בנוגע למצבו של החולה, ומבקשים לשמר את המחלים במעקב במרפאתם, בין היתר ממניעים כלכליים.

ועדה מקצועית במועצה הלאומית לאונקולוגיה, בראשה עמד יו"ר המועצה ויו"ר האגודה למלחמה בסרטן פרופ' אליעזר רובינזון, הגישה לאחרונה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו את מסקנותיה על הדרך הנאותה לטיפול במחלימים, והציעה מודל המערב העסקת אחות המשמשת כמקשרת עבור החולה בין בית החולים לקהילה.

"המלצנו על מודל של שיתוף פעולה בין רופאי המשפחה והאונקולוגים, ואנו מתקדמים בנושא בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן" אומר רובינזון, "ראשית נקדם העברת מידע נכון מהאונקולוג לרופא המשפחה, ובנוסף פותחו לאחרונה תוכנות לימוד באינטרנט בארה"ב להכשרת רופאי משפחה בתחום האונקולוגיה. לבסוף, נקדם את פעילותן של אחיות מתאמות שיהדקו את הקשר בין שני אנשי המקצוע, לטובת החולה".

בשנתיים האחרונות נבחן במרכז הרפואי רמב"ם מודל ושמו "אחות קשר אונקולוגית", במסגרתו סייעו אחיות לחולי סרטן בתום הטיפולים לעבור לאחריותם של חמישה רופאי משפחה מאזור חיפה שעברו הכשרה ייעודית באונקולוגיה. לדברי רובינזון, "במחקר הוכחה יעילות תפקידה של האחות האונקולוגית לשיפור התיאום ולשיפור איכות חייהם של החולים".

ממצאי המחקר מסוכמים בימים אלה לקראת פרסום מאמר רפואי, ובמקביל הוחלט על פי המלצות הוועדה המקצועית במועצה הלאומית לאונקולוגיה על פיילוט חדש להצבת אחיות מתאמות ברמב"ם ובבית חולים נוסף במרכז הארץ, במימון האגודה למלחמה בסרטן. דיונים בנושא מתקיימים לאחרונה גם בקופת חולים כללית.

"אחות אונקולוגית יכולה לקחת מהרופא האונקולוג העמוס את הטיפול האדמיניסטרטיבי של תיאומים מול רופא המשפחה, ולקדם את הטיפול והסיוע במחלימים" אומר רובינזון.

בימים אלה נערכים במקביל שלושה מחקרים בישראל הבוחנים את הטיפול בחולי הסרטן בתפר שבין אונקולוגים לרופאי משפחה: האחד בוחן את איכות חייהם ותלונותיהן הרפואיות של השורדים מסרטן הריאות, שנחשב לאחד מסוגי הסרטן הקשים (אחוז ההחלמה ממנו כעבור חמש שנים עומד בישראל על 14.7% בקרב גברים ו-22.6% בקרב נשים); השני משווה בין טיפולים כימותרפיים הניתנים בקהילה ובבתי החולים; והשלישי בוחן את המתיחות הקיימת בין רופאי משפחה לאונקולוגים.