אנשים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונתית (שגרונית) בסיכון גבוה פי שניים להתקף לב פתאומי ללא סימנים מוקדמים, בהשוואה לאנשים ללא דלקת מפרקים שגרונתית. כך מצא מחקר קטן שממצאיו הוצגו בכנס ICNC - לו שותפים האיגוד האירופאי להדמיה קרדיווסקולרית של החברה האירופאית לקרדיולוגיה, החברה האמריקאית לקרדיולוגיה גרעינית והאיגוד האירופאי לרפואה גרעינית.

המחקר מצא כי הסיכון להתקף לב היה גבוה למרות שהמטופלים לא סבלו מתסמינים של מחלת לב והוא לא היה תלוי בגורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם כמו עישון וסוכרת.

דלקת מפרקים שגרונתית (באנגלית: Rheumatoid Arthritis ובקיצור RA) היא מחלה כרונית אוטואימונית – מחלה בה מסיבה לא ברורה תאים מסוימים של מערכת החיסון תוקפים את הגוף עצמו, במקרה זה את המפרקים ולעיתים גם איברים אחרים. המחלה גורמת לכאב, רגישות, נוקשות, נפיחות ומגבלות תנועה ותפקוד של מפרקים רבים. המחלה לא מערבת את המפרקים בלבד. הדלקתיות לעיתים יכולה להשפיע גם על איברים אחרים, לדוגמה עיניים או ריאות. בנוסף, מחקרים מראים כי לאנשים הסובלים מהמחלה, בעיקר אלה עם מחלה קשה שאינה תחת שליטה טובה, סיכון מוגבר לחלות במחלות לב וכלי דם ומספר מחלות נוספות.

במסגרת המחקר הנוכחי, חוקרים מהמרכז הרפואי הלאומי “20 de Noviembre” במקסיקו בחנו נוכחות של איסכמיה או אוטם משני למחלה טרשתית (מחלת לב כלילית) ב-91 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית שלא היו להם תסמינים של מחלת לב. אצל כל הנבדקים נמדדו סמנים לדלקתיות, פעילות מחלת המפרקים וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.

90% מהמטופלים במחקר היו נשים, גילם הממוצע היה 59 ושכיחות גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים אצלם הייתה דומה לשכיחות גורמי הסיכון באוכלוסייה הכללית. החוקרים מצאו אצל 55% מהנבדקים דיסליפידמיה (רמות גבוהות של שומנים בדם), 32% סבלו מיתר לחץ דם, 14% היו מעשנים ו-10% סבלו מסוכרת סוג 2.

באמצעות בדיקת הדמיה בעזרת חומר רדיואקטיבי המכונה ספקט (SPECT) נבחן קיום של איסכמיה (הגבלה באספקת הדם) או אוטם המשפיעים על זרימת הדם ללב.

בדיקת הספקט חשפה ממצאים לא תקינים אצל רבע (24%) מהמטופלים המצביעים על איסכמיה או אוטם העלולים להוביל להתקף לב פתאומי, ללא כל סימנים או תסמינים מוקדמים.

לא נמצא קשר משמעותי בין נוכחות של איסכמיה או אוטם ופעילות מחלת המפרקים, סמני הדלקתיות או גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם. עם זאת, החוקרים חושדים כי האיסכמיה והאוטם נגרמים מנוכחות של דלקתיות סיסטמית (מערכתית) בסובלים מדלקת מפרקים שגרונתית, העלולה לגרום להאצה בהצטברות טרשת בעורקים.

לדבריהם, הממצא לפיו אין קשר בין סמני דלקתיות לבין האיסכמיה והאוטם כנראה נובע מכך שכל הנבדקים היו תחת טיפולים תרופתיים בתקופת בה נבדקו לצרכי המחקר – טיפולים שביכולתם להשפיע על סמני הדלקת. הממצא לפיו הסיכון לאיסכמיה או אוטם לא היה תלוי בגורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם ממחיש כי הגורם כנראה קשור במחלה.

החוקרים מסכמים כי מחקרם מראה שרבע מהחולים בדלקת מפרקים שגרונתית ללא תסמינים למחלת לב סובלים ממחלת לב כלילית עליה מעידה נוכחות של אוטם או איסכמיה בבדיקת הספקט. המשמעות היא שהם עלולים לסבול מהתקף לב ללא אזהרה מוקדמת.

לדבריהם, הממצאים מדגישים את החשיבות של ביצוע בדיקות אבחנתיות במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית לאיתור מוקדם של מחלת לב וכלי דם, במיוחד מחלה של העורקים הכליליים, אפילו אם אין להם תסמינים של מחלת לב וללא קשר לנוכחות של גורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם כמו השמנה ועישון. עוד הם מוסיפים כי יש לומר למטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית כי הם נמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ועליהם לקבל טיפול תרופתי שיפחית תהליכים דלקתיים וייעוץ על האופן הטוב ביותר בו יוכלו לשלוט על מחלת המפרקים הדלקתית ולהפחית את גורמי הסיכון האחרים למחלות לב וכלי דם.

מחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases בחן כמעט 42,000 אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית וכמעט 82,000 אנשים ללא מחלות דלקתיות כרוניות ומצא סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בסובלים מדלקת מפרקים: במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית שלא נרשם להם טיפול סיסטמי או ביולוגי הסיכון לסבול מאירוע לב או כלי דם היה גבוה ב-39% ובאלה שנרשם להם טיפול הסיכון היה גבוה ב-58%, וזאת לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם. יש לציין כי את הקשר בין הטיפול התרופתי לסיכון למחלות לב באנשים עם מחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים שגרונתית קשה לבחון במחקר מסוג זה, מאחר ומצד אחד לטיפול המפחית את הדלקתיות פוטנציאל להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, ומצד שני מטופלים להם נרשם טיפול סיסטמי או ביולוגי הם לרוב כאלה הסובלים ממחלה חמורה יותר ולכן עשויים להימצא בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם מלכתחילה. החוקרים - צוות מאוניברסיטת פנסילבניה - הודיעו כי הם עובדים על מחקרים קליניים שמטרתם לבדוק אם טיפולים לדלקת מפרקים שגרונתית משפרים גם את הדלקתיות באבי העורקים.

מקור: הודעה לעיתונות של החברה האירופאית לקרדיולוגיה