מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

כליות ודיאליזה

מנהלי קהילה

פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
ד
ד"ר פזית בקרמן
מנהלת המכון הנפרולוגי בשיבא. סיימה התמחות ברפואה פנימית בהדסה עין כרם והתמחות-על בנפרולוגיה בשיבא. השתלמה שלוש שנים באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב במחקר בסיסי של מחלות כליה ופרסמה מאמרים בנושא. בעלת ניסיון קליני מגוון בקרב מטופלי דיאליזה, מטופלי אי ספיקת כליות חריפה וכרונית ומחלות כליה שונות. עוסקת גם במחקר קליני ובסיסי במכון הנפרולוגי בשיבא.

מובילי קהילה

מחוברת פז מושקוביץ
מחוברת פז מושקוביץ
נעים מאד, פז - מובילת קהילת כליות ודיאליזה. ראשית מוזמנים לתכנית הרדיו שלי "הרוקנרול של החיים" בעמוד "מחוברת פז מושקוביץ" ובערוץ היוטיוב. כל שאלה שתירצו לשאול אותי אני כאן עבורכם. במקצועי אני מאמנת בכירה, מרצה ויוצרת, כותבת הרצאות השראה לאנשים והרצאות עסקיות. אני מחוברת לדיאליזה מזה 30 וחצי שנים, 3 השתלות כליה שנכשלו ומאה ניתוחים. דרך סיפורי האישי רב התהפוכות, אני מציעה לכם כלים שיאפשרו לכל אחד להתחבר לחיים שלו, ולהתגבר על קשיים בתחום האישי ובתחום הקריירה והעסקים, ובוודאי שבתחום התמודדותכם עם עולם הכליות. הוצאתי לאור את הספרים: "מחוברת - צופן ליזה" ו"השמיים הם לא הגבול" ומעבירה מופע-הרצאה "מחוברת" שמעניק פרספקטיבה וכלים לחיים. יש לי ולבעלי מקס 11 ילדים כלבתולים שהם אהבה ללא תנאי. מומלץ בחום גם לבריאות שלנו הנפשית והפיסית :) ולמי ששואל אז אסור לי ללדת ילדים, כאן עבורכם תמיד לכל שאלה ושיתוף! לחיזוק מוטיבציה והשראה תוכלו לצפות בקטעים נבחרים מתכנית הרדיו בלינק הבא: https://www.youtube.com/playlist?list=PL1QPzpvna7OzfBMpmM9pKwBM8r1sQyGUY
כמוניכליות ודיאליזהחדשותחולים קשישים מתדרדרים מהר לאחר התחלת דיאליזה

חולים קשישים מתדרדרים מהר לאחר התחלת דיאליזה

מצבם התפקודי כל חולים קשישים המתגוררים בבתי אבות והחלו טיפול בדיאליזה, מתדרדר מהר לאחר התחלת הטיפול


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

אוכלוסית חולי הדיאליזה מתבגרת ויותר ויותר חולים קשישים מעל גיל 80 מתחילים טיפול בדיאליזה. קשישים מבתי אבות מהווים כ-5% מהחולים החדשים בדיאליזה ו-11% מהחולים החדשים בדיאליזה מדי שנה, הם מעל גיל 70.

 

יתרונות הטיפול בדיאליזה באוכלוסית חולים זו אינם ודאיים. במחקר שפורסם ב-NEJM נמצא כי מצבם התפקודי של קשישים המתגוררים בבתי אבות, מתדרדר תוך 3 חודשים לאחר התחלת טיפול בדיאליזה. במחקר נכללו 3702 חולים קשישים שהחלו דיאליזה בין השנים 1998-2000. החוקרים העריכו יכולת תפקודית 3, 6, 9 ו-12 חודשים לאחר התחלת הדיאליזה והשוו את הרמה התפקודית לזו שהיתה לפני התחלת הדיאליזה.

 

כשנה לאחר תחילת הדיאליזה 58% מהחולים נפטרים ורק 31% מאלו שנותרים בחיים מתפקדים באותה רמה תפקודית כפי שהיתה לפני התחלת הטיפול בדיאליזה.

 

מסקנות החוקרים מעבודה זו וממס' מחקרים נוספים בעבר הן כי תוצאות החולים הקשישים שמתחילים דיאליזה, הן מבחינת איכות החיים, והן מבחינת אורך החיים, אינן שונות משמעותית לו לא היו מבצעים דיאליזה ומטופלים שמרנית.

 

לפני התחלת דיאליזה יש להציג סוגיות אלו לחולים ולבני משפחתם, כחלק ממערכת השיקולים בהחלטה האם להתחיל טיפול בדיאליזה או לנהל טיפול שמרני תומך בלבד.

 

www.medpagetoday.com/Nephrology/ESRD/16433

 

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה

מאחר ומצאו כי מעל 50% מהחולים הקשישים מעל גיל 80 נפטרים ב-3 חודשים לאחר תחילת הדיאליזה, עולה האפשרות לא להתחיל כלל בדיאליזה, אלא לטפל טיפול תומך, שמשמעו - דיאטה מתאימה, משתנים לצורך שליטה במצב הנוזלים בגוף, קייקסלט להורדת האשלגן, תרופות להורדת הזרחן וכדומה. בודאי שהחיות הצפויה עם טיפול תומך כזה אינה ארוכה, אולם לאור התוצאות העגומות הן באיכות החיים והן בהישרדות באוכלוסיה זו, אזי בהחלט זו לא תהיה טעות להחליט ולמנוע מהקשיש את הסבל ולתת לו טיפול תומך בלבד, תוך כדי דאגה כי לא יסבול. ההחלטה כמובן צריכה להיות משותפת עם החולה (אם ניתן), משפחתו, הצוות המטפל וכדומה.

אברהם-פ.
28/10/09 20:53

ד"ר נעמי לוין-יינה שלום, לפי המסקנה: "... תוצאות החולים הקשישים שמתחילים דיאליזה, הן מבחינת איכות החיים, והן מבחינת אורך החיים, אינן שונות משמעותית לו לא היו מבצעים דיאליזה ומטופלים שמרנית." לאיזה טיפול "שמרני" הכוונה ? כי נראה כי לגבי חולים אלה, חבל "להשקיע" בהם. ממש מצמרררר.