בוקר טוב לכולם, אני אלמנה, אם ל-3 וסבתא מאוהבת ב-9 נכדים "הורסים". אני חדשה כאן... קצת מוזר להיות "חדשה", כאשר אני נושאת על גבי כבר 65 שנה... חלק ניכר מהן - 15 שנה, ליתר דיוק, עוברות עליי בכאב רב, פיזית ונפשית. הכל החל כשאיבדתי את אמי ואת אישי המנוחים בתוך 3 חודשים. הכאב היה רב מנשוא, ונפשי וגופי לא עמדו בנטל השכול הכפול. בהתחלה עברתי אירוע מוחי, "קל" אמנם, אך בעקבותיו הגיעו בעיות שיווי-משקל, מעידות ונפילות מרובות, אשר בעטיין נשברו אברים שונים בגופי ועמוד השידרה שלי ניזוק, דבר הגורם לי למוגבלות וכאב בלתי פוסקים, המשליכים גם לרגליי ומגבילים אותי בהליכה. איכות החיים שלי נפגמה לחלוטין, ורוב שמחת-החיים שלי נעלמה. כאבי-הגב התחתון והרגליים ממש הורסים אותי. אינני מסוגלת יותר... אני מתלבטת בין ניתוח לניסיונות וטיפולים שונים, אשר הומלצתי עליהם ממקורות שונים. עברתי פיזיותרפתיה, אשר עזרה לי כמו כוסות-רוח למת. קניתי מיטה טיפולית לגב ולרגליים, אך מעבר לתחושה נעימה של שיחרור זמני מכאב תוך די הטיפול, למעשה אינה פותרת שום בעייה. זה פשוט מרגיע, משחרר ונעים, אך כאשר יורדים ממנה, הכאב שב ולא מרפה... לפעמים אני מבקשת את נפשי למות, שכן קשה להמשיך לחיות כך. זו באמת אינה איכות-החיים לה קיוויתי לעת זיקנה. אני שוהה רוב הזמן בביתי, תיפקודי ירוד, אינני יכולה לצאת ולפגוש אנשים, לבלות, לרקוד (מה שאהבתי מאוד בימים עברו), למצוא זוגיות חדשה... אך מה שמחזק ומחזיק אותי כאן, הוא העובדה שיש לי משפחה אוהבת, דואגת ותומכת נפשית. זה עוזר המון. ביקורי נכדיי אצלי ממלאים אותי באושר, ברוח נעורים, אנרגייה טובה וכוח להמשיך הלאה. יש בשביל מי ומה... טוב, אז זה הכל להפעם. מקווה שלא שיעממתי אתכם בבעיותיי יותר מדיי... אשמח לקבל משוב מכם, ואוליי גם עיצות טובות לשיפור מצבי. המשך יום נפלא לכולכם, חנה