פוריות האישה
מנהלי קהילה
זוהה מנגנון פורץ דרך שעשוי לשנות את עתיד טיפולי הפוריות
חוקרים מיפן זיהו גילו מכניזם ביולוגי שעשוי לחולל מהפכה בטיפולי פוריות. המנגנון המתמקד בקולטנים חיוניים לתהליך ההפריה וקליטת עוברים ברחם
טיפולי פוריות הפכו בעשורים האחרונים לטיפולים מעודדים ומפיחי תקווה לקבוצות רבות באוכלוסייה. בעולם כולו, וביתר שאת בישראל, הפכו טיפולים אלה למבוקשים על רקע הכמיהה להביא ילדים לעולם והקשיים בהם נתקלים זוגות מסיבות פיזיולוגיות שונות.
טיפולי הפוריות השכיחים ביותר כיום הם טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) שבהם הפכה ישראל לשיאנית עולמית – בין השאר על רקע סל הבריאות הנדיב המאפשר לזוגות ויחידים רבים טיפולי הפריה במימון ציבורי עד ילד שני. לצידם פותחו טכנולוגיות נוספות כשאחת הרווחות היא טכנולוגיה להקפאת ביציות המאפשרת שימור פוריות לנשים על רקע רפואי או סוציאלי, לצורך הפרייתן בטיפולי IVF בעתיד.
לצד אלה קיימים כל העת ניסיונות לזהות מסלולים ביולוגיים נוספים שקשורים בפוריות האישה והגבר כדי לסייע לאנשים להביא ילדים לעולם ולממש את הזכות להורות.
עתה מדווחים חוקרים מיפן כי זיהו מנגנון חדשני שעשוי לחולל בעתיד מהפכה בתחום.
פעילות משרה היריון
החוקרים מאוניברסיטת קוממוטו (Kumamoto) ביפן התמקדו במחקר בקולטנים לפרוסטגלנדינים – שומנים (ליפידים) בעלי תפקיד משמעותי בתגובת הגוף לפציעות, המעודדים תהליכים של חום וכאב מקומי. לפרוסטגלנדינים תפקיד חשוב בתהליכים הקשורים לרבייה וללידה, אולם עד כה תפקידם המדויק בהשרשת העובר ברחם לא היה ברור.
החוקרים חשפו מנגנון חדש שעשוי להסביר את תפקידם של הפרוסטגלנדינים בתהליך ההפריה וקליטת העובר ברחם. החוקרים התמקדו בשני סוגים של פרוסטגלנדינים המסומנים באותיות PGD2 ו-PGE2. אלו פרוסטגלנדינים המיוצרים ברחם בשלבים מוקדמים של ההיריון, ומפעילים קולטנים מסוימים המסומנים באותיות DP ו-EP4, אשר מאפשרים קיום של סדרת תהליכים חיוניים לרחם על מנת שיוכל לקלוט את העובר ולאפשר את התפתחותו.
צוות החוקרים גילה כי כאשר מגבירים את פעילותם של אותם קולטנים המופעלים על ידי הפרוסטגלנדינים – פעילות זו מובילה לעלייה בסיכויים להריון מוצלח ולקליטה מוצלחת של העובר ברחם. הצוות זיהה כי שני הפרוסטגלנדינים בפעילותם משלימים אחד את השני. הגברת פעילות הקולטנים יכולה להיעשות גם באמצעות טיפול תרופתי – ומכאן המשמעות הרפואית הנרחבת של המחקר בפיתוח טיפולים תרופתיים עתידיים שיוכלו לסייע לשיפור הסיכויים להרות.
המחקר נתמך על ידי קרנות שונות, בהן הסוכנות היפנית למחקר והתפתחות ברפואה (AMED) וקרן של משרד החינוך, המדע והתרבות של יפן, וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2024 של כתב העת Journal of Lipid Research.
גלולות לשיפור הסיכוי להיריון ועיכוב הזדקנות השחלות
למחקר חשיבות רבה ביכולתו העתידית להשפיע על האופן בו מבוצעים טיפולי פוריות, ואף להוביל לשיפור הסיכוי להריון מוצלח בזוגות המתקשים להיכנס להריון באופן ספונטני.
פרופ' סוגימוטו שהוביל את צוות החוקרים ציין בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום המחקר כי "גישה זו עשויה לספק אפשרויות חדשות לטיפולי פוריות ולהציע תקווה לזוגות המתמודדים עם אתגרי הכניסה להריון".
המנגנון החדש שזוהה הוא אחד מבין שורה של תגליות מהעת האחרונה שמטרתן להוביל לפריצות דרך בתחום טיפולי הפוריות. ביולי 2024 דווח בכתב העת Human Reproduction על תוצאות מעודדות של שלב שני במחקר שנערך ב-28 מרכזים רפואיים ברחבי אירופה על גלולה חדשה לא הורמונאלית בשם OXO-001 אשר משפרת את סיכויי ההיריון למטופלות בהפריה חוץ גופית רגילה ולאחר תרומת ביצית. התרופה שמשפיעה על המעטפת הפנימית של הרחם, ובמחקר שנערך בקרב 96 נשים עד גיל 40, נמצא כי היא שיפרה ב-7% את הסיכויים לקליטה מוצלחת של העובר המוחזר לגוף האישה. כמו כן, בארה"ב באוניברסיטת קולומביה מתבצע מחקר על התרופה רפמיצין (Rapamycin) המוכרת גם בשם סירולימוס, המשמשת כיום מושתלי איברים למניעת דחיית השתל, שהתגלה כי היא משפיעה על עיכוב הזדקנות השחלות, ויש המעריכים כי ביכולתה להוסיף לנשים בממוצע חמש שנות פוריות נוספות.
במקביל מקודמים מחקרים בהנדסה גנטית כדי להפוך תאי עור לתאי ביצית, ובכך לאפשר לזוגות מאותו המין להביא לעולם ילדים עם מטען גנטי משותף לשני ההורים. במארס 2024 הדגימו חוקרים אמריקאים את יישום השיטה בכתב העת Science Advances במחקר בעכברים.