מספר מחקרים העלו את האפשרות שהשמנה עלולה להיות "מדבקת", במיוחד בבני זוג. כך לדוגמה, מחקר שפורסם בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת American Journal of Epidemiology העלה כי גברים ללא השמנת יתר, שבנות הזוג שלהם פיתחו השמנת יתר במהלך תקופת המעקב, היו בסיכויים גבוהים ב-78% לפתח גם הם בעצמם השמנת יתר בתקופה זו, בהשוואה למצב שבו בת הזוג הייתה נותרת במשך המעקב במשקל תקין. נשים ללא השמנת יתר שבני הזוג שלהן פיתחו השמנת יתר – היו בסיכויים גבוהים ב-89% לפתח השמנת יתר בעצמן.

מחקרים גם העלו כי ירידה במשקל עשויה להשפיע לטובה על המשקל של בן או בת הזוג – במה שמכונה "אפקט דומינו". כעת מתפרסם מחקר חדש שמוסיף על העדויות הקיימות.

חוקרים מאוניברסיטת קונטיקט עקבו במשך חצי שנה אחר 130 זוגות שמתגוררים יחד. הזוגות חולקו לחצי: בקבוצה אחת אחד מבני הזוג לקח חלק בתוכנית הרזיה מובנית שנמשכה חצי שנה. המשתתפים זכו לייעוץ אישי וכן סיוע מקוון לירידה במשקל ומעקב אחר המשקל. בקבוצה השנייה אחד מבני הזוג קיבל ספרון קטן עם מידע על הרזיה ואורח חיים בריא ופרט לכך לא נעשה עמו כלום עד פגישת המעקב – חצי שנה מאוחר יותר.

בסיום המחקר בנבדקים שטופלו משתי הקבוצות – גם אלו שהשתתפו בתוכנית ההרזיה וגם אלה שרק קיבלו ספרון – נצפתה ירידה מסוימת במשקל. עוד נמצא כי בני הזוג של אותם אנשים שירדו בהצלחה במשקל נטו לרדת במשקל בעצמם, למרות שזו לא מטרה שהם הציבו לעצמם ופעלו באופן אקטיבי עבורה. החוקרים אף מצאו שקצב ההרזיה של בן הזוג שירד במשקל באופן לא מכוון היה פרופורציונאלי לקצב ההרזיה של בן הזוג שירד במשקל בצורה מכוונת. 

בבני הזוג של הנבדקים שקיבלו את הספרון בלבד נצפתה אחרי שלושה חודשים ירידה ממוצעת של 1.1 ק"ג ולאחר חצי שנה - 1.9 ק"ג. בבני הזוג של המשתתפים בתוכנית ההרזיה נצפתה ירידה משמעותית יותר במשקל - ירידה ממוצעת של 1.5 ק"ג לאחר שלושה חודשי מעקב ושל 2.2 ק"ג לאחר חצי שנה.

לפי המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Obesity, כשליש (32%) מבני הזוג של הנבדקים איבדו 3% או יותר ממשקלם - ירידה במשקל שנחשבת למשמעותית במונחים של הטבה בריאותית. 

Obesity First published: 1 February 2018