המודעות הגוברת בשנים האחרונות לנזקים לכדור הארץ מעשי ידי האדם, ובראשם זיהום האוויר והסביבה המתמשכים שמחמירים את מגמת ההתחממות הגלובלית – מאירים בין השאר על רעלים תעשייתיים שמצטברים בסביבת האדם ועלולים לפגוע בבריאות.

לאחרונה מכוון הזרקור בין השאר לאלפי תרכובות מזהמות מקבוצה ושמה PFAS (קיצור של Per- and polyfluoroalkyl substances). תרכובות אלה משמשות ענפי תעשייה רבים מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, ונחשבות לאטרקטיביות, מאחר ויש להן עמידות תרמית גבוהה והן מתפרקות באיטיות רבה מאוד, וכן דוחות שמן ומים. תרכובות אלה שזכו כבר בכינוי המפחיד והלא-מחמיא 'כימיקלים לתמיד' (Forever Chemicals), מצויות בין השאר באריזות מזונות, ציפוי סירים ומחבתות, תוספים דוחי כתמי שמן בבדים ומוצרי טקסטיל, חומרי בידוד של חוטי חשמל וכן בחומרים מעכבי בערה וקצפים לכיבוי אש.

למרות שבעולם החלו להתבהר הסיכונים בתרכובות אלה כבר לפני שנים, רק באחרונה החלו רשויות בריאות לעקוב אחריהן ולהגביל את השימוש בהן במוצרי תעשייה. בקיץ 2021 הייתה מדינת מיין בארה"ב למדינה הראשונה בעולם שחוקקה איסור גורף למכור מוצרים שמכילים את תרכובות PFAS החל משנת 2030 – מהלך שתואר בכתב העת Science כ"ניצחון למדענים".

על רקע 'אמנת שטוקהולם' שקוראת לצמצום חומרים כימיים רעילים בסביבת האדם, עליה חתומה גם ישראל, בשנתיים האחרונות החלו משרדי הבריאות והגנת הסביבה בבדיקת החשיפה לתרכובות PFAS באוכלוסייה הישראלית וזיהו את שרידיהן בבדיקות דם ובמי שתייה.

בעוד שהנזקים שיוחסו לתרכובות PFAS כללו עד כה בעיקר מצבים רפואיים כרוניים כמו עלייה בסיכון לכבד שומני, עלייה ברמת הכולסטרול בדם ופגיעה בתפקוד המערכת החיסונית – מחקרים חדשים קושרים בין חשיפה לתרכובות אלה לבין עלייה בסיכון להתפתחות גידולים סרטניים שונים. מחקר אמריקאי שפורסם עתה מצא קשר בין חשיפה לתרכובות הללו לבין עלייה משמעותית בסיכון לסרטן הכבד.

סיכון גבוה פי 4.5

החוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה ביקשו לבחון את הקשר שבין תרכובות PFAS לסרטן הכבד על רקע העדויות ממחקרים שונים לנזק כבדי כתוצאה מחשיפה מוגברת לחומרים אלה.

במחקר נבדקו במעבדה דגימות דם של 50 מאובחנים עם סרטן מסוג קרצינומה של הכבד שאיננה ממקור נגיפי (ויראלי) לצד דגימות של 50 נבדקים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת, בהתאמה לפי נתוני גיל, מין, מוצא ואזור מגורים. הנבדקים כולם בוגרים שגויסו במסגרת מחקר מעקב רפואי (מחקר MEC) המבוצע מאז תחילת שנות ה-90 במדינות קליפורניה והוואי בארה"ב. הנבדקים מהם נאספו הדגימות היו מבוגרים – בגיל 69 בממוצע.

בהיבט הביולוגי-מולקולרי, המחקר הדגים כי חשיפה לתרכובות PFOS מובילה לשינויים בתהליכי ביו-סינתזה של סוכרים וחומצות בגוף, לרבות חומצות אמינו וחומצות מרה, אשר מובילים לפגיעה בתפקודי כבד ועלייה בסיכון לממאירות בכבד. ארבעה מטבוליטים ספציפיים שנבדקו בנוזל הדם של הנבדקים במחקר זוהו ככאלו שמושפעים מהצטברות ריכוזים גבוהים של תרכובות PFOS, ובהם סוכר פשוט (גלוקוז); חומצת שומן מסוג חומצה בוטירית; חומצת קטו מסוג Alpha-Ketoisovaleric; וחומצת מרה ספציפית (בשם  7alpha-hydroxy-3-oxo-4-cholestenoic acid). 

לפי אחת ההנחות, השיבוש בתהליכים המטבוליים הרגילים בגוף, שנגרם כתוצאה מעלייה בריכוז התרכובות הרעילות בכבד, מוביל להצטברות שומנים שמעלים את הסיכון לכבד שומני שאינו על רקע שתיית אלכוהול (NAFLD) – מחלת כבד שנמצאת בעלייה גבוהה בשנים האחרונות, וכבד שומני כשלעצמו מעלה משמעותית את הסיכון לסרטן הכבד.

החוקרים מסכמים כי "חשיפה לרמות גבוהות של תרכובת PFOS הייתה קשורה לעלייה בסיכון לסרטן הכבד, כשהשפעה זו נגרמת ככל הנראה על רקע שינויים מטבוליים בפעילות של סוכרים, חומצות אמינו וחומצות מרה בגוף". החוקרים קוראים לבסס את הממצאים באמצעות עבודות נוספות.

המחקר נתמך על ידי המרכז למדע בריאות הסביבה בדרום קליפורניה ומלגות מטעם המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2022 של כתב העת JHEP Reports של האיגוד האירופי לחקר הכבד (EASL).

פירוק בגוף שנמשך שנים

ממצאי המחקר מאירים על הנזקים הרפואיים כתוצאה מחשיפה לתרכובות PFAS שהולכים ומתחדדים בשנים האחרונות. בראיון לתקשורת בעקבות פרסום הממצאים אמר החוקר הראשי ד"ר גסי גודריך, כי "הממצאים מחזקים מחקרים קיימים ולוקחים אותם צעד קדימה. סרטן הכבד הוא נקודת קצה למחלות הכבד החמורות ביותר, וזהו המחקר הראשון בבני אדם שקושר בין תרכובות PFAS למחלה זו".

תרכובות PFAS הן תרכובות עמידות ביותר, אשר לפי עבודות מתפרקות בגוף האדם בקצב איטי ביותר, בתהליך שנמשך לפי אומדנים בין 3 ל-7 שנים. לכן אין זה מפתיע כי מחקרים מזהים תרכובות אלה בדגימות דם של נבדקים רבים. באחד המחקרים שמדד את רמות התרכובות בדם אצל נבדקים מארה"ב, קולומביה, ברזיל, בלגיה, איטליה, פולין, הודו, מלזיה ודרום קוריאה, שממצאיו פורסמו עוד בספטמבר 2004 בכתב העת Environmental Science & Technology, נמצא כי שרידי התרכובות ניתנות לאיתור ב-98% מדגימות הדם.

בשנים האחרונות מתהדקים הקשרים בין חשיפה מצטברת לתרכובות אלה לבין עלייה בסיכון למצבי תחלואה בכבד, המערכת החיסונית ולפגיעה במנגנונים ביולוגיים הקשורים בגדילה והתפתחות. מאמר סקירה שפורסם במאי 2022 מצא כי תרכובות אלה מעלות את הסיכון לשינויים בתפקוד אנזימי הכבד והתפתחות כבד שומני. מחקרים קושרים בין חשיפה מצטברת לרמות גבוהות של תרכובות PFAS לבין עלייה ברמות הכולסטרול בדם, יתר לחץ דם, פגיעה בבלוטות התריס, עלייה בשיעורי ההשמנה, ירידה בפוריות ואף סוגים מסוימים של סרטן, לרבות סרטן הכליות וסרטן האשכים. באחת העבודות שפורסמה במאי 2021 בכתב העת JNCI של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב, נמצא כי חשיפה גבוהה לתרכובות PFOS מעלה פי 2.51 את הסיכון לסרטן מסוג קרצינומה של הכליה, והחוקרים בעבודה הנוכחית מציינים כי בשתי העבודות – ההגדרה לרמות גבוהות של PFOS הייתה דומה.

עוד במאי 2001 קבעה 'אמנת שטוקהולם', עליה חתומה גם ישראל, על צמצום השימוש בחומרים רעילים, לרבות תרכובות PFAS, אולם באחרונה פורסמו דיווחים בישראל כי הפעילות בנושא מתמהמהת. גם במרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) יש דיווחים על המשך חשיפה לחומרים אלו בקרב בוגרים אמריקאים.

במסגרת המנגנון שתועד במחקר הנוכחי, הקושר בין ריכוזים גבוהים של תרכובות PFOS בדם לבין שינויים במטבוליזם הסוכר, החוקרים מצאו כי התרכובות הללו משפיעות למעשה על עלייה ברמות הסוכר בדם – וזאת באופן שמחזק מחקרים חדשים שקושרים בין חשיפה לתרכובות אלה לעלייה בסיכון לסוכרת וכן מחקרים הקושרים בין סוכרת לסרטן הכבד - בעיקר דרך מנגנון הכבד השומני.

בישראל, משרד הבריאות בחן לאחרונה את שכיחות התרכובות הרעילות מקבוצת PFAS במדינה. סקר של שירותי בריאות הציבור ממארס 2021 זיהה ריכוזים של חלק מהתרכובות בדגימות דם, אם כי בריכוזים שנקבע כי הם נמוכים מאלו שהתגלו בסקרים מקבילים בגרמניה, דנמרק וקנדה. סקר נוסף שנערך במשרד בין דצמבר 2021 לפברואר 2022 מצא ריכוזים של תרכובות אלה בקידומי מי תהום המיועדים לשתייה, בעיקר בסמוך לשדות תעופה, בסיסים צבאיים, אזורי תעשייה ואזורי אימוני אש.

דו"ח משותף של משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים מאפריל 2022 קבע כי "ממצאים מעידים על נוכחותם של חלק מתרכובות PFAS בקידוחי ניטור מי תיהום, בקידוחים להפקת מי שתייה, בנחלים, ובשפכי תעשייה. עד כה משרד הבריאות סגר קידוח אחד של מי שתייה לאור ממצאים גבוהים של חלק מתרכובות אלה. המשך שימוש בחומרים המכילים תרכובות אלה מהווה סיכון ממשי להמשך הזיהום הסביבתי ולהשלכות הבריאותיות הכרוכות בו".

בעולם, עד כה רק חלק מתרכובות PFAS נאסרו לשימוש בתעשייה, למעט מדינת מיין בארה"ב שהיא כאמור הראשונה בעולם שחוקקה איסור גורף למכירת מוצרים שמכילים תרכובות אלה. בישראל הדגיש הדו"ח הבינמשרדי מאפריל 2022 כי יבוצע בעדכון לתקנים הישראלים לקצפי כיבוי, בהתאמה לתקנים המתקדמים בעולם ועדכון של הדרישות הסביבתיות החלות על הגורמים המחזיקים בקצפי כיבוי, להפחתת השימוש בתרכובות אלה.

באופן דומה לתרכובות PFAS, מחקרים רבים קושרים בעשורים האחרונים בין חשיפה לתרכובות כימיות רעילות שהן תוצאה של זיהום סביבתי לבין פגיעה בתפקודי כבד. בשנים עברו נקשרו לפגיעות בכבד חשיפות לתרכובות אורגניות מסוג PCB שהיו בשימוש בתעשיית הפלסטיק. לאחר שבשנות ה-60 חומרים אלה נקשרו למחלות רבות, לרבות סרטן, הם נאסרו לשימוש בשנות ה-70, אך מחקרים מעידים כי תרכובות PCB עדיין מצויות בסביבה.

סרטן הכבד הוא כיום הסרטן השישי בשכיחותו בעולם והסרטן השלישי הכי קטלני. סרטן קרצינומה של הכבד שעמד במוקד המחקר הנוכחי הוא הגידול השכיח ביותר שמהווה כ-85% מכלל גידולי סרטן הכבד.

JHEP Reports, doi: 10.1016/j.jhepr.2022.100550