בשנים האחרונות גוברת המודעות לסכנות של השמנה ביטנית – הכרס שמעידה על הצטברות תאי שומן בבטן. מסוכנת במיוחד השמנה ביטנית עמוקה שמצטברת מתחת לשרירי הבטן הקרויה ברפואה 'השמנה ויסרלית' (Visceral fat), אשר כרוכה בסיכון גבוה במיוחד להתפתחות מחלות לב וכלי דם, סוכרת סוג 2, כבד שומני ואוסטיאופורוזיס.

השמנה בטנית מהווה היום מדד מקובל להערכת הסיכון לסיבוכי ההשמנה ונמנית בין חמשת מאפייני התסמונת המטבולית, שמעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. 

עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי זיהו אצל צעירים עם חסר שעות שינה נטייה לעלייה בסיכון להתפתחות הכרס המסוכנת, אשר אף עלולה להימשך גם כשהשינה מסתדרת.

החוקרים מהמרכז הרפואי 'מאיו קליניק' במינסוטה ביקשו לבצע מחקר ראשון לבירור הקשר בין הגבלת שעות השינה לאופי פיזור השומנים בגוף. במחקר המבוקר השתתפו 12 צעירים בריאים בגילי 19 עד 39 שאינם מתמודדים עם השמנת יתר ואינם מעשני סיגריות, בהם תשעה גברים ושלוש נשים עם מדד השמנה BMI ממוצע של 24.6 יחידות.

הנבדקים חולקו אקראית לשתי קבוצות: בקבוצת המחקר נתבקשו הנבדקים להגביל את השינה במשך שבועיים לארבע שעות שינה בלבד בלילה, ואילו בקבוצה השנייה שהייתה לקבוצת הביקורת – נתבקשו הנבדקים להקפיד על תשע שעות שינה בלילה, לפי ההמלצות המקובלות לקבלת שינה איכותית. הנבדקים עברו בדיקות דם וכן נתבקשו לדווח על המזונות שהם אוכלים לצורך ספירת קלוריות ועברו אומדן לפעילות הגופנית באמצעות מד תאוצה (אקסלרומטר). הנבדקים גם עברו בדיקות סי.טי כדי להעריך את כמות השומן הביטני בתחילת המחקר ולאחר סיומו.

החוקרים מצאו כי הנבדקים בקבוצת המחקר עם חסר שינה דיווחו על צריכה של 308 קלוריות ביום יותר מנבדקים בקבוצת הביקורת שנהנו משינה ממושכת יותר.

ככלל, לפי המדידות, שלושה ימים לאחר תום ההגבלה בשעות השינה עברו הנבדקים בקבוצת המחקר בדיקת סי.טי שזיהתה עלייה ממוצעת של 7.8 סנטימטר מעוקב בהיקף השומן הביטני, דהיינו עלייה של 11% בהשוואה לכמות השומנים בבטן תחילת המחקר. גם בהמשך, בחלוף שבוע נוסף, לאחר שהנבדקים בקבוצת המחקר השלימו שעות שינה והפחיתו בצריכת הקלוריות העודפות ואף הורידו ממשקלם, הם עברו בדיקת סי.טי נוספת שזיהתה כי רמות השומן הביטני בגופם הוסיפו לעלות בהיקף של 3.13 סנטימטר מעוקב בממוצע.

 (צילום: shutterstock)

המחקר בוצע בתמיכת המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2022 של כתב העת JACC של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה.

כשישנים פחות – אוכלים יותר

החוקרים מציינים כי המחקר מעלה שאלות שדורשות הסברים בעבודות בעתיד, לרבות בהבנת המנגנון של צבירת שומן ביטני. לפי הממצאים, קיים 'מסר ביוכימי' של הגוף שמתפתח על רקע החוסר בשעות שינה ומוסיף לשלוח תאי שומן לאזור הבטן אצל אנשים עם חסר שעות שינה גם לאחר ששבו לישון באופן תקין. כיום לא ידוע עדיין האם מספר אפיזודות של חסר שינה מחמירות את צבירת השומן הביטני לאורך זמן, והחוקרים קוראים לבחון זאת בעבודות נוספות בעתיד.

החוקרים מציינים כי לפי העבודה הנוכחית, המדדים המסורתיים המקובלים להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם בעקבות השמנה – כמו מדד השמנה BMI – ככל הנראה אינם מספקים. לדברי אחד החוקרים, פרופ' וירנד סומרס, יועץ במחלקה למחלות לב וכלי דם ב'מאיו קליניק׳, שהתראיין בנושא לכלי תקשורת בארה"ב, "אם היינו בודקים רק את המשקל, מדד ההשמנה ואחוזי השומן הכוללים בגוף, היינו מפספסים לחלוטין את השפעות חסך השינה על הסיכון למחלות לב". לדבריו, התמקדות החוקרים בשומן הביטני אפשרה לזהות גורם סיכון שניתן היה לפספס בנקל.

החוקרים קוראים לבצע עבודות נוספות כדי לבדוק האם ניתן באמצעות הארכת שעות השינה לתקן את הנזקים שנגרמים בצבירת השומן הביטני העודף. במאמר מערכת שנלווה למחקר, ד"ר הרולד בייס, אנדוקרינולוג והמנהל הרפואי של מרכז המחקר למטבוליזם וטרשת עורקים באוניברסיטת לואיוויל שבמדינת קנטקי, קורא להוסיף ולחקור את הקשר המדאיג בין פגיעה באיכות השינה לצבירת שומן ביטני עמוק. בראיון לתקשורת אמר בייס כי "אחת הטעויות הרווחות בקרב רופאים רבים, ובהם גם קרדיולוגים, היא הגישה לפיה השמנה אינה מחלה". בשנים האחרונות פרסמו ארגונים רפואיים במדינות שונות בעולם, לרבות בישראל, ניירות עמדה שמגדירים השמנה כמחלה כרונית לכל דבר.

המחקר מציע מספר הסברים אפשריים לקשר בין חסר שעות שינה להשמנה ביטנית. ראשית, לפי מחקרים קודמים, חסר שעות שינה מוביל לעלייה בצריכת המזון, כפי שנצפה גם בעבודה הנוכחית, כאשר לרוב חסר שעות שינה מלווה בנטייה גבוהה יותור לצרוך שומנים וחלבונים, כפי שנמצא גם בעבודה הנוכחית. הסיבה לכך עדיין אינה ברורה, אולם מחקרים מצביעים על כך שבמצבים של חסר שינה מושפעת הפעילות ההורמונאלית בגוף, לרבות השפעה על הורמונים ששולטים בתחושות רעב ושובע – עלייה ברמות ההורמון גרלין שמגביר את החשק למאכלים עתירי קלוריות וירידה ברמות הורמון התאבון לפטין. בעבודה הנוכחית, בדיקות דם שבוצעו לנבדקים לא זיהו שינויים מובהקים ברמות ההורמונים הללו, והחוקרים מציינים כי ייתכן שחסר שינה מוביל להשפעות "גבוהות יותר" על מרכז השליטה ההורמונאלי בגוף באופן שמגביר את החשק לאכול. כך, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קולומביה דיווחו באפריל 2012 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition כי בבדיקות הדמיה מסוג MRI פונקציונאלי (fMRI) נמצא שנבדקים שהוגבלו בשעות השינה בלילה הציגו פעילות עצבית מוגברת בתגובה לתמונות המציגות מזונות שונים, מה שמעיד על עירור בתחושת הרעב, וכן הציגו בתגובה לתמונות פעילות מוגברת באזורי מוח שמאופיינים בחיפוש אחר תגמול. 

בשנים האחרונות גוברת המודעות לנזקים הנרחבים של השמנה, אשר עשויה להשפיע על תאים ורקמות ותפקודם של איברים חיוניים ומעלה את הסיכון למחלות כרוניות רבות. השמנה ביטנית באופן ספציפי נקשרה לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, ובכללן התקפי לב ושבץ מוחי, סוכרת סוג 2, כבד שומני, אוסטאופורוזיס ודום נשימה בשינה. מכיוון שהשמנה ביטנית נמצאה כגורם סיכון משמעותי יותר למחלות אלה בהשוואה להשמנה כללית – החוקרים בעבודה הנוכחית קוראים לאמץ שיטות שבאפשרותן לזהות מצבורי שומן ביטני כדי לאתר ביעילות רבה יותר אנשים בסיכון לנזקי ההשמנה ולפעול אצלם להפחתת סיכונים אלה.

המחקר הנוכחי מדגיש את החשיבות בהקפדה על שינה איכותית עם שעות שינה מספקות בלילה. לפי ההמלצות של ארגונים רפואיים רבים, לבוגרים מומלץ להקפיד מדי לילה על 9-7 שעות שינה, ולמבוגרים מגיל 65 ומעלה על 8-7 שעות שינה.

כמה שעות מומלץ לישון בכל גיל? 

שיטות שיעזרו לכם להירדם

המלצות לשיפור איכות השינה

JACC, doi: 10.1016/j.jacc.2022.01.038