נזאל פוליפוזיס
מנהלי קהילה


ויטמין D משפיע על חומרת דלקת סינוסים כרונית עם פוליפים באף
חוקרים זיהו קשר בין החמרה של נזאל פוליפוזיס לבין חוסרים בוויטמין D שמקורו בחשיפה לאור השמש ומזונות שונים

סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף, נזאל פוליפוזיס, היא מחלה כרונית המאופיינת בדלקת כרונית בסינוסים והתפתחות פוליפים באף – גושים של רקמה רירית משגשגת שצומחים בסינוסים או במעברי האף, המצפים את דופן חלל האף מבפנים.
נהוג לסווג את התופעה הרפואית למספר דרגות חומרה, החל מדרגה 1 – המבטאת פוליפים מוגבלים לאזור מעבר האוויר האמצעי באף שלרוב אינם מלווים בתסמינים ועד דרגה 4 – המבטאת פוליפים מפושטים שמגיעים לאזור פתחי הנחיריים. במצבים חמור לרוב מופיעים תסמינים חמורים של נזלת וגודש באף, כאבי ראש, פגיעה בחוש הריח ולעתים אף בחוש הטעם, ובמקרים חמורים במיוחד הרחבה של מבנה האף ושינויים אנטומיים במבנה הפנים.
עתה מדווחים חוקרים כי זיהו קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D בדם לבין עלייה בדרגת החומרה של המחלה הכרונית.
רמות לא תקינות
ויטמין D הוא ויטמין חיוני לתפקוד הגוף שמקורו העיקרי הוא חשיפה לאור השמש – כאשר למעשה הוא נוצר בעור האדם ממולקולות כולסטרול בהשפעת הקרניים האולטרה סגוליות של השמש. כמו כן, הוא מצוי במספר מזונות, באופן טבעי בעיקר בדגים מהים הצפוני, ברמות נמוכות יותר בכבד בקר וביצים וכן מועשר במזונות כמו גבינות, מעדני חלב וגלידות.
ברקע למחקר, החוקרים מאוניברסיטת 'המלך סעוד' בערב הסעודית מסבירים כי דלקת סינוסים כרונית עם פוליפים באף מתאפיינת בשינויים דלקתיים, כאשר מחקרים קודמים הצביעו על תגובה לא-מספקת לטיפולים התרופתיים. מחקרים שפורסמו לאחרונה הציעו תועלת אפשרית למתן ויטמין D כנגד מחלות דלקתיות ואלרגיות.
לאור ממצאים קודמים, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין רמות ויטמין D בדם ובין חומרת דלקת סינוסים כרונית עם פוליפים באף, וזאת על-בסיס הערכה אנדוסקופית, בדיקות הדמיה, תוצאים לפי דיווח המטופלים, ספירת אאזנופילים בדם ורמות ויטמין D בדם וקביעת שכיחות חסר ויטמין D באוכלוסיית חולים זו.
מדגם המחקר כלל 104 חולים עם דלקת סינוסים כרונית עם פוליפים באף (CRSwNP) שאינה מאוזנת היטב, לאחר כישלון טיפול תרופתי מיטבי, אשר הופנו כמקובל לניתוח FESS – ניתוח אנדוסקופי של הסינוסים. הנבדקים עברו בדיקה לרמות ויטמין D בדם והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת המתאם בין רמות ויטמין D ובין חומרת דלקת סינוסים כרונית עם פוליפים באף על-בסיס מדדים שונים: ציון Lund-Mackay לממצאים בבדיקות הדמיה, מדד Sinonasal Outcome Test-22 (SNOT-22) המבוסס על דיווחי מטופלים, מדד Nasal Polyps Score (NPS) והספירה האבסולוטית של אאוזינופילים.
מרבית המשתתפים במחקר היו גברים (63.5%) וגילם הממוצע נע סביב 42 שנים. חומרת המחלה הוערכה באמצעות מדדים שונים, בהם ציון SNOT-22 ממוצע של 65.49, מדד Lund-Mackay ממוצע של 14.48, וציון NPS ממוצע עמד על 4.3.
רמות ויטמין D בדם המשתתפים נמצאו נמוכות יחסית, עם ערך ממוצע של 57.9 ננומול/ליטר, כאשר כמחצית מהמטופלים סבלו ממחסר בוויטמין D (ריכוז נמוך מ-50 ננומול/ליטר) ואצל קרוב ל-30% תועדו רמות לא-מספקות של הוויטמין (50-75 ננומול/ליטר). רק בחמישית מהחולים תועדו רמות ויטמין D תקינות (מעל 75 ננומול/ליטר).
ממצאי המחקר פורסמו בנובמבר 2024 בכתב העת Ear, Nose & Throat Journal.
הוויטמין החסר
מניתוח הנתונים עלה קשר שלילי בין רמות ויטמין D ובין חומרת המחלה, כאשר ריכוז נמוך של ויטמין D לווה בעליה בחומרת חומרת דלקת סינוסים כרונית עם פוליפים באף, כפי שנקבע לפי הממצאים ההדמייתיים על-בסיס מדד Lund-Mackay ולפי מדד NPS. עם זאת, לא נמצאו במחקר קשרים מובהקים נוספים בין רמות הוויטמין לבין מדדים אחרים כמוSNOT-22 , ספירת אאוזינופילים, גיל, משקל או מדד מסת גוף.
החוקרים מסכמים כי "ממצאי המחקר מדגישים את השכיחות הגבוהה של רמות ויטמין D נמוכות בקרב חולים עם דלקת סינוסים כרונית עם פוליפים באף", ומרמזים לקשר בין רמות נמוכות אלו ובין עליה בדרגת חומרת המחלה, כפי שנקבע לפי מדדים הדמייתיים והערכת חומרת הפוליפים. לטענתם, ממצאים אלה עשויים לשמש בסיס למחקרים נוספים ולהערכת ההשפעה של תיקון רמות ויטמין D על ניהול המחלה ומתן ויטמין D למאובחנים.
ממצאי המחקר הנוכחי מלווים במחקרים רבים בשנים האחרונות שמצביעים על חוסרים בוויטמין D באוכלוסייה במדינות המערב וכן בישראל, בין השאר על רקע אורח החיים המערבי והעדר חשיפה מספקת לשמש.
לפי סקר התזונה של משרד הבריאות (סקר מב"ת) שנערך בקרב ישראלים בוגרים בשנים 2016-2014, רק 16.5% צורכים ויטמין D בהתאם להמלצות התזונתיות, וסקר נוסף של משרד הבריאות בקרב מבוגרים מגיל 65 ומעלה מהשנים 2015-2014 העלה כי בקבוצה זו: רק 4.7% צורכים את הוויטמין בהתאם להמלצות.
מחקר מקיף בקופת חולים כללית שפורסם בשנת 2009, זיהה רמות נמוכות של ויטמין D באוכלוסייה, בעיקר בקרב נשים (51.8%) יותר מאשר גברים (45%), ובשיעור גבוה במיוחד בקרב נשים ערביות (84.8%). מחקר מהכללית שפורסם בנובמבר 2011 מצא חסר חמור במיוחד בוויטמין Dבקרב יהודים תלמידי ישיבות מהעדה החרדית בירושלים, הנוהגים ללבוש בגדים ארוכים החוסמים את קרני השמש. מחקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון וחיפה והמרכזים הרפואיים אלישע ורמב"ם ופורסם ביוני 2016 בכתב העת Nutrients, זיהה רמות נמוכות של ויטמין D בקרב ישראלים בוגרים עובדי הייטק, שכפי הנראה אינם נחשפים לשמש ברמה מספקת. בגיל מבוגר צריכת ויטמין D וסידן, לעתים כתוסף תזונה, מסייעת למניעת דלדול עצם ואוסטאופורוזיס.