התרופות לטרשת נפוצה, כל אחת בדרכה הייחודית, משפיעות על המערכת החיסונית של הגוף ומפחיתות את הפעילות הדלקתית המאפיינת את המחלה. פעילות זו פוגעת במיאלין ולאחר מכן בתאי העצב במוח וחוט השדרה, ומובילה בהדרגה לסימפטומים הנוירולוגים והנכות בעקבות המחלה.

בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים שמעלים כי לויטמין D יש השפעה חיובית על המערכת החיסונית, בין השאר בהגנה מפני התפתחות תהליכים דלקתיים. מכיוון שוויטמין D וגם התרופות לטרשת נפוצה פועלות על המערכת החיסונית, חוקרים אמריקאים בחנו האם רמות ויטמין D בגוף עוזרות לאנשים עם טרשת נפוצה המטופלים בתרופות, ותורמות להפחתת פעילות המחלה ולעיכובה.

המחקר נערך כחלק ממחקר גדול יותר בשם CLIMB שמבוצע במרכז הרפואי בריגהאם בארה"ב ועוקב אחר אנשים עם טרשת נפוצה לאורך זמן. הנבדקים במחקר מתייצבים מידי שישה חודשים לבדיקות מקיפות ועוברים הדמיית MRI מידי שנה לאורך שנים רבות, כשהנתונים משמשים לצרכי מחקר.

324 אנשים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית שמשתתפים במחקר ה-CLIMB לקחו חלק במחקר הנוכחי. 96 מהם לקחו את אחת מן התרופות ממשפחת הבטא-אינטרפרון (אבונקס, בטאסרון ורביף), 151 מהם השתמשו בקופקסון ו-77 טופלו בגילניה.

בדיקות דם נאספו מכל הנבדקים כדי לאמוד את רמות ויטמין ה- D בגופם. מכיוון שדגימות הדם נלקחו בזמנים שונים לאורך השנה וידוע כי ייצור ויטמין D תלוי בעונות השנה ובעיקר בחשיפה לאור השמש, השתמשו החוקרים במודל סטטיסטי שביצע התאמה של התוצאות לעונת השנה ורמת החשיפה לשמש בה ניטלה הדגימה.

החוקרים בחנו האם לסוג התרופה אותה המטופל מקבל ולרמות ויטמין ה-D בגופו יש השפעה על התקדמות המחלה כפי שבאה לידי ביטוי בהדמיית ה- MRI, מספר ההתקפים שחווה והתקדמות הפגיעה הנוירולוגית המובילה לנכות, כפי שמוערכת ע"י מדד ה-EDSS.

ירידה בפעילות הדלקתית

תוצאות המחקר הראו כי בקרב מטופלים שנטלו תרופות ממשפחת הבטא-אינטרפרון וגילניה, אלו עם רמות גבוהות של ויטמין D בדמם חוו פחות פעילות דלקתית בעקבות המחלה. כלומר, היו להם פחות התקפים ופחות נגעים פעילים בהדמיית ה- MRI. השפעה זו לא נצפתה בקרב המטופלים שקיבלו טיפול בקופקסון.

החוקרים משערים כי ההבדלים נובעים מאופן פעולת ויטמין ה-D על המערכת החיסונית. בעוד שהשפעתו של הוויטמין על המערכת החיסונית והטיפול בקופקסון דומים, נראה כי השפעתו של ויטמין ה-D משלימה או מהווה תוספת לפעולתן של תרופות ממשפחת הבטא-אינטרפרון וגילניה.

יש לציין שלא היו הבדלים בין קבוצות המחקר שזוהו כמשמעותיים למניעת התקדמות הפגיעה הנוירולוגית, ולא נמצא קשר בין סוג הטיפול התרופתי, רמות ויטמין ה- D ומדד ה-EDSS. החוקרים משערים כי ייתכן שהיעדר השפעה על מדד ה-EDSS קשור בזמן מעקב שהיה קצר מידי: החוקרים עקבו אחר המטופלים בקופקסון ובתרופות ממשפחת הבטא-אינטרפרון 4.2 שנים ו- 4.5 שנים בהתאמה, ואחר המטופלים בגילניה 1.6 שנים בלבד.

המחקר מחזק את ההשערה כי ויטמין D מגביר את יעילותן של חלק מהתרופות לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, אך המחקר עדיין חסר, מכיוון שלא בחן את כלל התרופות לטרשת נפוצה.

החוקרים מסכמים כי ייתכן שכדאי להמליץ על תוספי ויטמין D במקביל לתרופות לטרשת נפוצה מכיוון שמדובר בתוספים זולים ובטוחים, שעשויים כפי שנמצא גם להיות יעילים. מחקרי ההמשך יצטרכו להיות גדולים ומקיפים יותר, ובנוסף יש עדיין לגלות את המכניזם המדויק מאחורי השפעת ויטמין D על המערכת החיסונית.

במחקר קודם שפורסם בשנת 2013 ובוצע על עכברים שגודלו עם טרשת נפוצה זיהו חוקרים אמריקאים כי טיפול חד פעמי בהורמון המופק מוויטמין D ואחריו מתן תוספי ויטמין D יעילים להגנה על מערכת החיסון, ועשויים להפוך בעתיד לטיפול מועיל כנגד מנגנון המחלה. 

Neurol Neuroimmunol Neuroinflamm. 2015 Oct 29;2(6):e167