מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותויאגרה עשוייה לשפר סבילות לפעילות גופנית בצעירים עם מחלת לב מולדת

ויאגרה עשוייה לשפר סבילות לפעילות גופנית בצעירים עם מחלת לב מולדת

לויאגרה, תרופה הניתנת לטיפול בבעיות זיקפה ויתר לחץ דם ריאתי, יתכן שימוש נוסף היכול לסייע לילדים וצעירים עם מחלת לב מולדת, לשפר את הסבילות שלהם לפעילות גופנית.


ויאגרה הוכחה כמשפרת מדדי פעילות גופנית בזמן מבחן מאמץ במטופלים עם מחלת לב מולדת, בעלי חדר אחד בלב.

 

מחקר זה, הוא הראשון שבא להעריך את השפעת הויאגרה על מדדי פעילות גופנית בילדים ובצעירים עם מום בלב, בעקבותיו נולדו עם חדר אחד בלב.

 

כל הנחקרים עברו ניתוח מסוג "פונטן". ניתוח בו עוקפים את הלב והדם מכל מערכות הגוף מועבר ישירות לעורקי הריאה. כאשר ילד נולד עם מום בלב מסוג זה, הוא אמור לעבור סדרת ניתוחים כאשר "פונטן" הוא הניתוח השלישי במספר אותו הוא אמור לעבור. מדובר במצב מסכן חיים בו הילד נולד עם חסר התפתחותי של אחד מחללי הלב. למרות ההצלחות הניתוחיות ב20 שנה האחרונות בתחום, שיעורי תחלואה ותמותה בקרב ילדים שעברו את הניתוח ע"ש "פונטן" עדיין גבוהים ובנוסף, ההליכים הניתוחיים שהילדים הללו עוברים, מייצרים פיזיולוגיה בה היכולת לביצוע פעילות גופנית יורדת באופן משמעותי.

 

במחקר זה נבדקו 28 ילדים ומבוגרים צעירים שעברו ניתוח מסוג "פונטן", בגיל ממוצע של 11 שנים. הנחקרים קיבלו ויאגרה או פלצבו 3 פעמים ביום, למשך 6 שבועות. לאחר מכן עברו הפסקה מהטיפול למשך 6 שבועות ולאחר מכן קיבלו את הטיפול ההפוך (כל מי שקיבל ויאגרה עבר לפלצבו ולהיפך).

 

החוקרים מצאו כי חל שיפור משמעותי ביכולת לביצוע פעילות גופנית בנחקרים שקיבלו טיפול בויאגרה לעומת הפלצבו. שינויים אלו מצביעים על שיפור בפיזיולוגיה, על אף השינוי בזרימת הדם בעקבות הניתוח. לדעת החוקרים ממצאי המחקר יכולים להצביע על כך שבילדים הללו יתכן שיפור ביכולתם לבצע פעילויות יומיומיות.

 

אם זאת החוקרים טוענים כי על אף הממצאים המעודדים של מחקר זה, יש עדיין צורך בבדיקה מעמיקה האם ישנה השפעה גם על הטווח הארוך ולא רק הקצר, כפי שנבדק במחקר זה וכן בנוגע לתופעות הלוואי בשימוש ארוך טווח.

 

במידה וממצאי מחקר זה יתוקפו למספר גדול יותר של נבדקים, לטווח הארוך, יתכן כי לויאגרה פוטנציאל לשפר את איכות חיי המטופלים שנולדו עם לב בעל חדר אחד.

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'ל

 

Circulation. 2011;0:CIRCULATIONAHA.110.981746