סוכרת מהווה מחלה כרונית מתמשכת ועם השנים היא עלולה להוביל להתפתחות סיבוכים רבים, ואלה אף עשויים במקרים מסוימים להביא לתמותה מהמחלה.

בשנים האחרונות מדווח כי לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות (OECD), ישראל מובילה עם שיעור תמותה מסוכרת מהגבוהים ביותר (28.3 למאה אלף, לשנת 2010), כשאחריה ארה"ב (18.1 למאה אלף), גרמניה (14), צרפת (9.1), בריטניה (5.9) ויוון (5.3). יש לציין כי רבים במערכת הבריאות בישראל הצביעו על שינויים בהגדרות סיבות התמותה בישראל לעומת מדינות אחרות, שעשויים להסביר את הפער המדאיג. 

כעת מצא מחקר ישראלי שמבוסס על נתונים שהצטברו לאורך עשרות שנים, בהסתמך על נתונים רפואיים מלשכת הגיוס בצה"ל שנאספו עוד בסוף שנות השישים – כי למדד ההשמנה (BMI) שנמדד בגיל 17, לפני הגיוס לצה"ל, יש קשר לסיכון מוגבר לתמותה מסוכרת שנמשך עד לעשור השביעי לחיים, ועלייה במדד מעלה את הסיכון לתמותה גם בערכי מדד ההשמנה שנחשבים בהגדרתם הרפואית כמשקל תקין.

סיבת המוות: סוכרת

החוקרים מחיל הרפואה בצה"ל, המרכז הרפואי שיבא, בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, משרד הבריאות ואוניברסיטת הארווארד ובית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בארה"ב ואוניברסיטת מקמסטר בקנדה – בחנו נתונים מתוך מדגם ענק של כמעט 2.3 מיליון ישראלים מתבגרים בגיל 17.4 בממוצע שעברו מדידות של משקל וגובה בעת גיוסם לצה"ל משנת 1967 ועד 2010. לכל נבדק חושב מדד ההשמנה ונתוניו הוצלבו עם נתוני תמותה וסיבת המוות מרישומים לאומיים רשמיים במשרד הפנים.

נמצא כי לאורך תקופת המעקב שנמשכה בין שנה ל-44 שנים, 18.4 שנים בממוצע, דווח על 481 איש מקרב המדגם שמתו וסיבת מותם הוגדרה כמחלת הסוכרת. הגיל הממוצע למותם היה צעיר יחסית – 50.6 שנים. נמצא כי ככל שאחוזון מדד ההשמנה עלה – כך גדל הסיכון לתמותה – החל מהאחוזון ה-25%, כלומר החל ממדד השמנה של 20 יחידות, שנחשב עדיין כמשקל תקין.

הסיכון לתמותה מסוכרת היה גבוה באופן משמעותי יותר בקרב אנשים עם משקל עודף - פי 8 בהשוואה לאנשים עם משקל תקין (עד 20 יחידות BMI), וגבוה עוד יותר - פי 17.2 - בקרב אנשים עם השמנת יתר, וזאת לאחר תקנון הנתונים ונטרול גורמים מתערבים, לרבות גיל, מין, שנת לידה, גובה ומשתנים סוציו אקונומיים.

נתון חשוב נוסף שעלה מהמחקר הוא ששיעור המתגייסים עם עודף משקל והשמנה שתועדו בסיכון משמעותי לתמותה מסוכרת – גדל מ-31.2% בקרב מתגייסים בשנים 1967 עד 1977 למעל למחצית (52.1%) מהמתגייסים בשנים 2012 עד 2014.

החוקרים מסכמים כי מדד ההשמנה שנמדד בגיל ההתבגרות, לרבות כשהוא מאובחן בטווחים שנחשבים לתקינים – עשוי לחזות באופן משמעותי את התמותה מסוכרת בהמשך, עד לעשור השביעי לחיים. לטענת החוקרים, העלייה התלולה והמדאיגה בשיעורי עודף משקל והשמנה בשנים האחרונות במדינות המערב מחייבת התייחסות נוספת גם להיבט של עלייה בסיכון לתמותה מסוכרת ופיתוח תוכניות למניעת סיבוכי סוכרת שמכוונים לאוכלוסייה בסיכון.

במחקר השתתפו ד"ר גלעד טוויג, ד"ר אמיר תירוש, ד"ר עדי ליבה, ד"ר חגי לוין, ד"ר דנה בן-עמי שור, ד"ר אסטלה דרייזן, ציונה חקלאי, נחמה גולדברגר, ד"ר מיכל כשר-מירון, דרור יפרח, ד"ר הרצל גרשטיין ופרופ' ג'רמי קרק, וממצאיו פורסמו בכתב העת Diabetes Care.

ישראל בראש הטבלה

הקשר בין השמנה לסוכרת כבר הוכח בעבודות רבות וידוע בעולם הרפואה. השמנה מהווה את אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לסוכרת סוג 2. מחקר שפורסם בתחילת 2012 בכתב העת New England Journal of Medicine, ונסמך על ארבעה מחקרים שנערכו בארה"ב, בפינלנד ובאוסטרליה בקרב אלפי מטופלים, העלה כי בוגרים שמנים שהיו שמנים בילדותם, היו בסיכון גבוה פי 5.4 לפתח סוכרת סוג 2, לעומת מבוגרים ששמרו על משקל תקין לאורך כל חייהם. 

התמותה מסוכרת בישראל, למרות שנמצאת במגמת ירידה בעשורים האחרונים – על רקע ההתפתחות הטכנולוגית בטיפול במחלה ובסיבוכיה – עדיין מהווה בעיה, וממוקמת בחמישייה הפותחת מבין המדינות המתפתחות. לפי דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנובמבר 2016, המבוסס על נתוני 2014, סוכרת היא סיבת המוות השלישית במדינה אחרי סרטן ומחלות לב, מעל למחלות בדרכי הנשימה ושבץ מוחי, ובהשוואה לעולם שיעורי התמותה מסוכרת בארץ הם במקום השני בקרב גברים (43.2 למאה אלף), כשמעליה בפער ניכר מקסיקו (149.4 למאה אלף) ומתחתיה ארה"ב (29.8), גרמניה (24), צרפת (16.9), בריטניה (9.1) ויפן (8.6), וכן במקום השלישי בקרב נשים (36.5 למאה אלף), כשמעליה תורכיה (43.3) ומקסיקו (137.6) ומתחתיה ארה"ב (20.1), גרמניה (19.1), צרפת (10.5), בריטניה (6.9), פינלנד (5.6) ויפן (4.8). 

Diabetes Care, http://dx.doi.org/10.2337/dc16-1203