תרופות מסוימות עשויות להשפיע על רגישות לאור השמש – מצב שקרוי 'פוטוסנסטיביות' ומאופיין ברגישות מוגברת של העור והיווצרות של נזקים לאחר חשיפה לקרני השמש או קרינה אולטרה סגולה שנפלטת ממנורות ומיטות שיזוף. נזקי השמש המיידיים כוללים כוויות ונמשים, ואילו נזקים מצטברים כוללים ריבוי כתמים והזדקנות מוקדמת של העור, קטרקט, אבנים בכליות וכן נגעים טרום סרטניים ואף סרטן העור.

נכון להיום ידוע על לפחות מעל ל-200 תרופות שעשויות להגביר את הרגישות לאור השמש, בהן גם משחות וגם תרופות שניתנות דרך הפה ואף בעירוי, חלקן בשימוש רווח, ובהן תרופות אנטיביוטיות, תרופות למחלות עור, וכן סוגים של תרופות למחלות לב, סטטינים, תרופות לסוכרת וגלולות למניעת הריון. עם זאת, יש לציין כי הסיכון לרגישות מוגברת לאור מוגדר לרוב כנדיר בעלוני רוב התרופות הללו.

לדברי סימה ליבני, מנהלת המרכז לייעוץ תרופתי אישי ומנהלת פורום תרופות ורוקחות באתר כמוני, "להיכרות עם ההשפעה של התרופות על רגישות מוגברת לאור יש חשיבות באיתור מוקדם של בעיות שנובעות מתרופות והיא מקדמת התנהלות מתאימה יותר במצבים של סיכון ידוע מראש".

חשוב להדגיש: חלק מהתרופות שמלוות ברגישות מוגברת לאור הן תרופות חיוניות ומצילות חיים למצבי תחלואה מורכבים. אין להפסיק באופן עצמאי ליטול תרופות גם במקרה של פגיעה בעור, אלא לפנות לרופא המטפל. לדברי ליבני, "חשוב שלא להפסיק שימוש בתרופות ללא היוועצות. במקרים הרלוונטיים ניתן לבדוק עם הרופא האם יש תחליפים ללא תופעת הרגישות לאור. המלצה זו חשובה במיוחד עבור צעירות וצעירים שאוהבים להיות בשמש ונוטלים תרופות לאקנה ו/או גלולות למניעת הריון".

תרופות שמלוות ברגישות מוגברת לאור

מספר רב של תרופות מלוות בסיכון לרגישות מוגברת לאור, אם כי יש לציין כי סיכון זה מוגדר לרוב כנדיר בעלוני רוב התרופות הללו, ומדווח כי הוא מופיע רק בקרב שיעור קטן ביותר מהמשתמשים בהן.

אנטיביוטיקה

תרופות אנטיביוטיות רבות מגבירות את רגישות העור לאור השמש ומעלות את הסיכון לכוויות ונזקים עוריים נוספים. ברשימה זו נכללות תרופות אנטיביוטיקה שמשמשות כנגד זיהומים במערכת הנשימה, כמו דלקת ריאות, זיהומים בדרכי השתן, זיהומים בדרכי העיכול, זיהומים שמועברים במגע מיני כמו עגבת וזיבה, זיהומי עור – כמו אקנה (פצעי בגרות) וזיהומים בעיניים ובאוזניים.

חשוב לציין כי ישנן תרופות אנטיביוטיות בשימוש הרווח ביותר שאינן מגבירות את הרגישות לאור, כמו אנטיביוטיקה ממשפחות הפניצילין והצפלוספורינים, בהן פניצילין ותרופות המשווקות בשמות מוקסיפן, צפורל וזינאט.

בין התרופות האנטיביוטיות שמיוחסת להן רגישות מוגברת לאור נכללות התרופות הבאות:

תרופות ממשפחת הטטרציקלינים, כמו דוקסיציקלין (Doxycycline) המשווקת בישראל בשמות דוקסילין, דוקסי וויברצינה. בעלונים של תרופות אלה כלולה אזהרה מפני כתמים על העור כתופעת לוואי נדירה שמתרחשת בקרב 1 עד 10 לכל 10,000 מטופלים. התרופות גם כוללות אזהרה בעלון מפני רגישות מוגברת בעת חשיפה לאור שמש חזק או לאור אולטרה סגול, למשל במיטות שיזוף. "יש להימנע מחשיפה לאור שמש חזק ולדאוג להגנה מתאימה (בגדים ארוכים, כובע, משחות הגנה וכו') בזמן השימוש בתרופה, מאחר והעור שלך עלול להיות רגיש יותר לכוויות שמש מהרגיל. יש להפסיק מיד את השימוש בתרופה בהופעת אדמומיות בעור", נכתב באזהרה.

תרופות ממשפחת הסולפונאמידים המוכרות בשם העממי "סולפה", כמו דספטיל (Diseptyl) המשווק בישראל גם בשם קוטרים-K. בעלון לתרופה זו נקבע כי היא מעלה את הסיכון לפריחות או כוויות שמש בעת שהייה בחוץ גם ביום מעונן, אם כי כתופעת לוואי נדירה שמתרחשת בפחות מ-1 לכל 10,000 איש.

תרופות מקבוצת הקווינולונים מגבירות אף הן את הרגישות לאור. עלון התרופה ציפרו (ציפרופלוקסצין, Ciprofloxacin) המשווקת בישראל גם בשמות ציפרודקס, סילוקסן וג'ירופלוקס, כולל אזהרה מפני חשיפה לשמש ולמיטות שיזוף, ובהרכב תופעות הלוואי – רגישות לאור מוגדרת בה כתופעת לוואי נדירה המתרחשת ב-1 עד 10 לכל 10,000 משתמשים. בעלון התרופה לבופלוקסצין (Levofloxacin) המשווקת בישראל בשם טבאניק, כלולה אזהרה הקוראת להגנה על העור מפני השמש בעת השימוש בה, ורגישות לאור מופיעה בו כתופעת לוואי ששכיחותה "אינה ידועה/ טרם נקבעה". בעלון התרופה אופלוקסצין (Ofloxacin) המשווקת גם בשמות אופלודקס, ציפרודקס ופלוקסל מופיעה אזהרה מפני רגישות מוגברת לאור השמש, ללא התייחסות לשכיחות תופעת הלוואי.

תרופות למחלות לב ולחץ דם גבוה

תרופות מסוימות למחלות לב ויתר לחץ דם מלוות ברגישות מוגברת לאור. התרופה אמיודרון (Amiodarone) המשווקת בישראל בשמות אמיאוקרד, אמיודקור ופרוקור ומיועדת לטיפול בהפרעות בקצב לב ואי ספיקה של העורקים הכליליים מלווה בסיכון לרגישות מוגברת לאור השמש. בעלון לתרופה זו כלולה אזהרה מפני חשיפה ישירה לשמש, ומוגדרת תופעת לוואי שכיחה בקרב 1 עד 10 מטופלים מתוך מאה של "הופעת סימנים כחולים או אפורים על חלקי עור שהיו חשופים לאור השמש, במיוחד בפנים". כמו כן מופיעה בעלונים תופעת לוואי שכיחה במיוחד של יותר מאחד לעשרה משתמשים של "נטיות לכוויות עור בחשיפה לאור השמש".

בעלון תרופה ניפדיפין (Nifedipine) המשווקת בשם ניפדילונג ומשמשת לטיפול בתעוקת חזה, מוגדרת רגישות לאור כתופעת לוואי ששכיחותה לא ידועה.

בעלון התרופה קינידין סופלט (Quinidine Sulfate), המשמשת לטיפול בהפרעות קצב הלב, מופיעה רגישות לאור כתופעת לוואי – אם כי שכיחותה אינה מצוינת.

רגישות מוגברת לאור נצפתה גם בתרופות מקבוצת 'מעכבי ACE', המשמשות להורדת לחץ דם ולסיבוכים לבביים שונים, לרבות הפרעות קצב לב ואי ספיקת לב. בעלון התרופה קפטופריל (Captopril) מקבוצה זו, שמשווקת בישראל בשם אסריל ומיועדת לטיפול ביתר לחץ דם, אי ספיקת לב, נפרופתיה סוכרתית וטיפול לאחר התקף לב – מופיעה רגישות העור לאור כתופעת לוואי נדירה שמתרחשת בפחות ממטופל אחד לכל 10,000 המשתמשים בתרופה. התרופה אנלפריל (Enalpril), אף היא מקבוצה זו, שמשווקת בישראל בשמות אנלדקס ואלנפרי, וכן מהווה מרכיב בתרופות נוספות, ומשמשת בין השאר ליתר לחץ דם ואי ספיקת לב – מלווה בעלון באזהרה מפני פריחה ורגישות לאור השמש, תופעה שמחייבת את הפסקת התרופה, אם כי שכיחות התופעה אינה מצוינת בעלון התרופה. גם התרופה רמיפריל (Ramipril) מקבוצה זו, המשווקת בישראל גם בשם טריטייס ומשמשת בין השאר לטיפול ביתר לחץ דם ואי ספיקת לב, להפחתת הסיכון להתקף לב או שבץ מוחי ולעיכוב החמרה של הפרעות כלייתיות למטופלים עם או ללא סוכרת – כוללת בעלון אזהרה מפני תופעת לוואי נדירה של רגישות לאור השמש בשכיחות של עד למטופל אחד לכל 10,000 משתמשים.

סטטינים מסוימים להורדת כולסטרול רע LDL מלווים אף הם בסיכון לרגישות מוגברת לאור, כשהכוונה בעיקר לתרופה סימבסטטין (Simvastatin), המשווקת בישראל גם בשמות סימבקור וסימבקסון. עלון התרופה כולל אזהרה להפסיק את השימוש בה במצבים של תפרחות והתנפחות של העור, בין השאר כתוצאה מרגישות העור לשמש – אם כי לא מצוינת בעלון שכיחותה של תופעה זו. יש לציין כי אזהרה זו אינה רלוונטית לסטטינים אחרים, כגון אטורבסטטין, רוזובסטטין ופרבסטטין.

תרופות מקבוצת המשתנים המשמשות בין השאר לטיפול ביתר לחץ דם ובצקות ולעתים במצבים של החמרה באי ספיקת לב, מלוות אף הן בסיכון לרגישות מוגברת לאור השמש. כך, המשתן הפופולארי הידרוכלורותיאזיד (Hydrochlorothiazide – HCTZ) שמשווק בישראל גם בשם דיזותיאזיד, וכלול כמרכיב פעיל המשולב בתרופות נוספות למחלות לב כמו אוקסאר, מלווה באזהרה בעלון התרופה מפני תופעת לוואי נדירה של רגישות מוגברת לאור שמתרחשת בשכיחות של 1 עד 10 מטופלים מכל 10,000 המשתמשים בה. בעלון המשתן פורוסמיד (Furosemide) המשווק גם בשם פוזיד, כלולה אזהרה מפני רגישות לאור השמש או למנורות שיזוף או חום, אם כי מבלי לציין את שכיחות תופעת הלוואי.

נוגדי דיכאון

תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת טריציקליים, שמורכבות כימית משלוש טבעות של אטומים ומסומנות באותיות TCA, מלוות אף הן בסיכון לרגישות מוגברת לאור השמש. כך בעלון התרופה אמיטריפטילין (Amitriptyline) המשווקת בישראל גם בשמות אלטרול, אלטרולט וטריפטל, ומשמשת גם לטיפול בהרטבות לילה, כלולה תופעת לוואי נדירה של רגישות מוגברת לאור השמש שמתפתחת בקרב עד מטופל אחד מתוך 1,000 משתמשים בתרופה.

עלון התרופה נורטילין (Nortriptyline) מקבוצת הטריציקליים כולל אזהרה פני רגישות לאור השמש, אם כי מבלי לציין בעלון את שכיחותה. עלון התרופה קלומיפראמין (Clomipramine) המשווקת גם בשמות מרוניל ואנאפרניל, כולל אזהרה כי היא מגבירה את הרגישות מפני השמש, ורגישות לאור מופיעה בעלון התרופה כתופעת לוואי שכיחה בקרב 1 עד 10 מטופלים מכל מאה שמשתמשים בתרופה. גם התרופה דוקספין (Doxepin) המשווקת בשם גילקס מלווה בעלון באזהרה מפני רגישות לאור, אם כי מבלי לציין את שכיחות התופעה.

חשוב לציין כי התרופות השכיחות נוגדות הדיכאון מקבוצת SSRI, שפועלות על המוליך העצבי סרוטונין במוח, אינן מגבירות את הרגישות לאור השמש.

תרופות לסוכרת

חלק מהתרופות לטיפול בסוכרת סוג 2 מלוות בסיכון לרגישות מוגברת לאור, אם כי מדובר בתרופות מדורות ישנים יותר, שיש להן ברוב המקרים תחליפים. הכוונה בעיקר לתרופות מקבוצת 'סולפונילאוראה', הפועלות לעיכוב תעלת האשלגן (K) בתאי הבטא בלבלב, וכך גורמות לעלייה ברמות הסידן בתאים ולעידוד הלבלב להפריש יותר אינסולין. מסיבה זו, תרופות אלו יעילות רק בקרב חולים שיש להם הפרשה כלשהי של אינסולין מהלבלב. בקבוצה זו משווקות בישראל גליבנקלמיד (Glibenclamide) בשם גלובן; גלימפיריד (Glimepiride) המשווקת בשם אמריל; וגליפיזיד (Glipizide) המשווקת בשם גלוקו-רייט. בעלונים של שלוש התרופות הללו כלולות אזהרות מפני עלייה ברגישות לאור השמש, אם כי ללא ציון שכיחות התופעה.

התרופה הפופולארית לסוכרת מטפורמין (המשווקת גם בשם גלוקומין), שמשמשת קו ראשון למחלה, אינה כוללת בעלון התרופה אזהרה מפני רגישות מוגברת לאור השמש, כאשר דיווחים על רגישות בתרופה זו מדווחים בספרות הרפואית במקרים נדירים במיוחד.

תרופות למחלות עור דלקתיות

נגזרות של ויטמין A מקבוצת הרטינואידים המשמשות לטיפול במחלות עור דלקתיות כגון פסוריאזיס, אקנה (פצעי בגרות) ונגעי עור נוספים – מלוות אף הן בעלייה ברגישות העור לחשיפה לאור השמש. התרופות הללו מגרות את שכבת העור החיצונית ליצירה של תאי עור חדשים, ובכך הן למעשה הופכות את שכבת העור לדקה יותר, ומגבירות את רגישות העור לשינויים בעקבות חשיפה לאור השמש או לקרני אולטרה סגול, ומעלות את הסיכון לכוויות וסיבוכים עוריים נוספים.

כך, בעלון התרופה איזוטרטינואין (Isotertinoin) המשווקת בישראל בשמות קיורטן ורואקוטן כלולה אזהרה מפני חשיפה מוגברת לשמש ושימוש במנורות ובמיטות שיזוף וכן המלצה לשימוש בקרם הגנה מפני השמש עם מקדם הגנה גבוה (SPF בגובה 15 יחידות ומעלה) ולהרכבת משקפי שמש. עם זאת, תופעת לוואי זו מוגדרת גם בעלוני תרופות אלה כנדירה ומתרחשת בקרב עד מטופל אחד מתוך 10,000 שמשתמשים בתרופה. 

משככי כאבים NSAIDs

תרופות מסוימות מקבוצת נוגדי הדלקת הלא סטרואדיים NSAIDs מלוות בסיכון מוגבר לרגישות לאור השמש, ובהן גם תרופות מקבוצה זו שנמכרות ללא מרשם רופא ואף ללא צורך בהשגחה רוקחית.

כך, בעלון התרופה המכילה את החומר הפעיל נפרוקסן (Naproxen), המשווקת בישראל גם בשמות נרוסין, נקסין ופוינט, ונמכרת בארץ גם ללא מרשם רופא ואף מחוץ לדלפקי הרוקח, מופיעה תופעת לוואי של שלפוחיות בעור בעת חשיפה לשמש, המופיעות לפי הדיווחים בעלון בעיקר על הזרועות, הפנים והידיים, כתופעות חריגות שמחייבות להפסיק את נטילת התרופה.

בעלון התרופה המכילה את החומר הפעיל סלקוקסיב (Celcoxib), שמשווקת בישראל בשם סלקוקס ומשמשת בין השאר לכאבי גב אקוטיים, מופיעה רגישות לאור כתופעת לוואי נדירה שמתרחשת בשכיחות של עד מטופל אחד לכל 1,000 משתמשים בתרופה.

התרופה איבופרופן, שהיא הפופולארית מקבוצת ה-NSAIDs בישראל, ומשווקת גם בשמות נורופן, אדקס ואדוויל, אינה מלווה באזהרה מפני הגברת רגישות לאור.

מטוטרקסט וכימותרפיה

התרופה מטוטרקסט (Methoterxate) משווקת בישראל גם בשם ג'ילמבו, ופועלת לדיכוי פעילות המערכת החיסונית, ומשמשת במינונים שונים לטיפול במחלות סרטן המטולוגיות כתרופה כימותרפית וכן לטיפול במחלות אוטואימוניות כגון דלקת מפרקים שגרונתית ופסוריאזיס. גם תרופה זו מלווה בעלייה בסיכון לרגישות מוגברת לאור. בעלון התרופה זו נקבע כי מי שסבלו בעבר מכוויות שמש או מבעיות עור לאחר הקרנות עלולים לחוות תופעה זו מחדש תחת טיפול במטוטרקסט. כמו כן, רגישות לאור מוגדרת בעלון כתופעת לוואי נדירה שמתרחשת בקרב 1 עד 10 מטופלים לכל 10,000 המשתמשים בתרופה.

גם תרופות כימותרפיות נוספות שמשמשות לטיפול בגידולים סרטניים שונים מלוות בסיכון לרגישות מוגברת לאור, למשל הכימותרפיה פלואורואורציל (Fluorouracil) המשמשת בין השאר לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן השד, סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הקיבה וסרטן הלבלב – שנושאת בעלון התרופה אזהרה מפני רגישות לאור כתופעת לוואי נדירה; והתרופה דקרבזין (Dacarbazine) שמשמשת בין השאר לטיפול בסרטן העור מסוג מלנומה וסרטן הלימפומה ע"ש הודג'קין, ומלווה בעלון באזהרה מפני רגישות לאור כתופעה "לא שכיחה" עם שכיחות של מטופל אחד מתוך מאה עד מטופל אחד מתוך אלף משתמשים בתרופה.

גלולות למניעת הריון

גלולות למניעת הריון שניטלות באופן קבוע על ידי נשים בגיל הפריון מגבירות את הרגישות לאור, אם כי בעוצמה פחותה יחסית, ובהן גם גלולות שמכילות את ההורמון אסטרוגן וגם גלולות שמכילות את ההורמון פרוגסטרון במינונים שונים. בעלוני גלולות שנמכרות בישראל מופיעה אזהרה מפני רגישות לאור ומחשיפה ישירה לשמש ולתאורת אולטרה סגול המיועדת לנשים שיש להם כתמים חומים על הפנים המוכרים בשם "כתמי היריון" (כלאוזמה), לרבות בעלונים של הגלולות מינס (Minese), פמינט (Feminet), יסמין (Yasmin).

סוגים של תגובות של רגישות לאור

תרופות שמובילות לרגישות מוגברת לאור עשויות לגרום למספר סוגי השפעות ביולוגיות בגוף האדם.

השפעות רעילות

השפעות רעילות של רגישות לאור (Phototoxic Reactions) – משמעותן התפתחות סיבוכים עוריים על רקע השפעה משולבת של החומר הפעיל בתרופה עם קרני אולטרה סגול או קרינה של האור הנראה. חשיפה לאור או לקרני אולטרה סגול לבדם, או נטילה של החומר הפעיל בתרופה לבדה – אינם מספיקים ליצירת התגובה הרעילה.

החומרים הפעילים שמובילים לתגובות אלה הם למעשה חומרים שביכולתם לספוג קרניים מהשמש ואף לספק לחומרים תכונות של צבע – חומרים המכונים בעגה המקצועית 'כרומופורים', וספיגה זו היא שמובילה לתגובה הפתולוגית.

השפעה רעילה של רגישות לאור עשויה להתבטא בכוויות חמורות שמתפתחות תוך זמן קצר, לעתים במשך דקות ספורות ועד שעות בודדות של חשיפה לשמש, ורק באזורים שהיו חשופים לשמש. ההבדל היחיד בין כוויות אלה לבין כוויות שנגרמות ישירות מהשמש הוא בכך שהן נוצרו על רקע השפעה משולבת של קרני השמש והחומר הפעיל בתרופה – אולם הן דומות לכוויות שמש בתכונותיהן ובסיכונים הרפואיים הנלווים.

השפעות אלרגיות

תגובות אלרגיות בעור כתוצאה מתרופות עם רגישות מוגברת לאור (Photoallergic Reactions) הן סוג אחר של תגובות שנוצרות כשקרני השמש גורמות לשינויים מבניים בחומר הפעיל עצמו, באופן שמוביל את הגוף לייצר נוגדנים. תגובות אלה נוצרות גם כשהתרופה ניטלת דרך הפה או בזריקה או עירוי והן כשהחומר הפעיל נמרח על עור שעשוי לבוא בהמשך במגע ישיר עם קרינה מהשמש.

תגובות אלה לרוב מתפתחות תוך 24 עד 72 שעות מהחשיפה לתרופה ולקרינת השמש, ולרוב מתבטאות בגרד ופריחה אופיינית (אקזמה) שנראית לרוב כנקודות או אזורים אדמומיים ונפוחים בעור. במקרים אלה, תאי דם לבנים נעים לאזור הפגיעה העורית ומשחררים מתווכי חיסון שמובילים לביטוי העורי האופייני. פריחה עורית אלרגית מסוג זה יכולה להתפשט גם לאזורים בגוף שלא נחשפו ישירות לקרני השמש.

ישנם מקרים יוצאי דופן שבהם התגובה הדלקתית העורית נותרת כרונית גם לאחר תום החשיפה של הגוף לתרופה ולקרני השמש – מצב שמאובחן רפואית כ'דלקת עור כרונית במגע'.

תגובות אלרגיות עוריות כתוצאה מחשיפה לשמש ונטילת תרופות שמגבירות רגישות לאור – אינן מסכנות חיים, אולם הן עשויות להיות מכאיבות ומטרידות ופוגעות באיכות החיים הכוללת.

רגישות עורית מוגברת

ישנן תרופות שהשפעתן ברגישות מוגברת לאור מתאפיינת בכך שהן חושפות את שכבת העור לסיכון גבוה יותר לפגיעה כתוצאה מקרינה אולטרה סגולה, לרבות סיכון גבוה יותר לכוויות וכן לגידולים סרטניים בעור.

דוגמה טובה לתרופות מסוג זה הם הרטינואידים שמשמשים לטיפול במחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ואקנה. תרופות אלה פוגעות בשכבה העליונה של העור המכונה 'השכבה הקרנית' אשר משמשת באופן טבעי להגנה מפני קרני השמש, ובכך הן מגבירות את הרגישות לפגיעות כתוצאה מקרני השמש.

איך תוכלו להגן על עצמכם מפני נזקים לעור?

בעת נטילת תרופות עם רגישות מוגברת לאור השמש, חשוב להגן על הגוף מפני חשיפה לשמש, בעיקר בחודשי הקיץ שבהם השמש קופחת. בין הפעולות המומלצות בהקשר זה:

• מריחת קרם הגנה עם מקדם הגנה גבוה – עם SPF בגובה 30 יחידות או יותר, שמכסה קרני אולטרה סגול מסוגי UVA ו-UVB. חשוב למרוח את קרם ההגנה בכל מצב של חשיפה לשמש, ולמרוח את הקרם מחדש כל שעתיים בעת שהייה בחוץ. יש למרוח את הקרם בכל האזורים בעור שחשופים לקרינת השמש, כולל השפתיים והעפעפיים.
• להגן על הגוף מפני קרינת השמש באמצעות בגדים ארוכים, כובעים ומשקפי שמש. למטופלים רגישים במיוחד לחשיפות לשמש – מומלץ לשקול רכישת בגדים/ כובע/ בגד ים עשויים בד מיוחד מסוג UPF שאוטם עם מקדם הגנה שחוסם קרינה אולטרה סגולה מהשמש.
• להקפיד על שהייה באזורים מוצלים, בעיקר בין השעות 10:00 עד 14:00 שבהן קרינת השמש חזקה במיוחד.

סימה ליבני היא מנהלת המרכז לייעוץ תרופתי אישי ומנהלת פורום תרופות ורוקחות באתר כמוני

עדכון אחרון: יולי 2023