טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
התרופות הטובות ביותר לטרשת נפוצה
סקירת מחקרים על 11 טיפולים לטרשת נפוצה העלתה כי רביף וטייסברי הן התרופות היעילות ביותר
קיימות מספר תרופות לטיפול בטרשת נפוצה, אך יעילותן היחסית במניעת התקפים והחמרת הנכות אינה ידועה, מכיוון שלא נעשו מספיק מחקרים השוואתיים - כאלו שבחנו טיפול מול טיפול.
קוקריין (Cochrane) הוא גוף בינלאומי עצמאי, שמטרתו לפרסם סקירות מחקרים אובייקטיביות על נושאים רפואיים שונים, על מנת לאפשר לקהילה הרפואית לקבל החלטות טיפוליות מבוססות ראיות. הארגון יזם מחקר שמטרתו להעריך את היעילות של התרופות לטרשת נפוצה ביחס לאלטרנטיבות.
לטובת הסקירה סוננו מחקרים שבחנו את יעילות התרופות בהשוואה לפלצבו או בהשוואה לתרופה אחרת. בסקירה נכללו רק מחקרים קליניים העומדים בסטנדרטים המדעיים הגבוהים ביותר. הדירוג שניתן לתרופות לקח בחשבון את יעילותן ובטיחותן.
בניתוח הסופי נכללו 44 מחקרים שיחד בחנו 17,401 אנשים עם טרשת נפוצה. במחקרים נבחנו 11 סוגי טיפולים לטרשת נפוצה: בטאפרון (בטאסרון), רביף, אבונקס, קופקסון, טייסברי, מיטוקסנטרון, methotrexate, ציקלופומיד, azathioprine, וטיפול ארוך טווח בסטרואידים. התרופות האוראליות החדשות לא נכללו במחקר. המעקב אחר הנחקרים במחקרים השונים נמשך עד שנתיים.
ניתוח המחקרים העלה כי רביף וטייסברי הן התרופות היעילות ביותר להפחתת כמות ההתקפים והפחתת הנכות המצטברת בעקבות המחלה, מבין התרופות שנבחנו.
הסוקרים מציינים כי לתרופה טייסברי תופעת לוואי מסוכנת, ה-PML, אשר הסיכון לה גובר באופן משמעותי לאחר שנתיים רצופות של שימוש - תקופת המעקב המקסימלית במחקר.
גם התרופות בטאפרון, קופקסון ומיטוקסנטרון נמצאו יעילות בסקירה, אך דירוגן נמוך מזה של הרביף והטייסברי.
באשר לאבונקס, אימנוגלובלינים, ציקלופומיד, וטיפול ממושך בסטרואידים, החוקרים מציינים כי קיים ספק בכדאיות הטיפולים - אם בשל יעילות נמוכה או בשל תופעות לוואי חמורות.
אף אחת מהתרופות שנבחנו לא נמצאה יעילה למניעת התקדמות הנכות במטופלים עם מהלך פרוגרסיבי של המחלה.
לסקירה זו מספר מגבלות שחשוב להכיר. ראשית, כל המחקרים שנכללו בה בחנו את יעילות ובטיחות התרופות למשך שנתיים בלבד, לכן אין מידע מדעי מבוסס לגבי השפעתן מעבר לתקופת זמן זו. מידע לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של התרופות הוא חיוני במחלה כרונית כמו טרשת נפוצה והחוקרים קוראים לעמיתיהם לערוך יותר מחקרים ארוכי טווח בנושא.
שנית, בעוד שהסקירה עצמה נערכה על ידי גוף ללא אינטרסים, 70% מהמחקרים שנכללו בה מומנו על-ידי חברות תרופות.
בנוסף, כיום ישנן תרופות חדשות אשר לא הספיקו להיכלל בסקירה המקיפה, כמו התרופות האוראליות לטרשת נפוצה, ואין מידע לגבי יעילותן היחסית.
חשוב לציין כי סקירה זו נועדה לעזור לנוירולוגים בקבלת החלטות רפואיות. הסקירה מתארת את ההשפעה והתכונות הממוצעות של כל תרופה, אך בבחירת התרופה המתאימה יש צורך בהתחשבות במאפיינים הספציפיים והייחודים של כל מטופל.