פעילות קבועה בזמן הפנוי יכולה להפחית את הסיכון לדיכאון בכמעט חצי. אבל, היתרון לנפש מתקבל רק אם הפעילות מתבצעת בשעות הפנאי ולא אם היא פעילות שמתבצעת במסגרת התפקיד בעבודה כמו הרמת משאות כבדים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת British Journal of Psychiatry.

המחקר של חוקרים מאוניברסיטת King's College בלונדון, המוסד הנורווגי לבריאות הציבור ואוניברסיטת Bergen בנורווגיה נערך על למעלה מ- 40,000 נורווגים. המשתתפים נשאלו באיזו תדירות ובאיזו עוצמה הם ביצעו פעילות גופנית בשעות הפנאי שלהם ובמהלך שעות העבודה. החוקרים גם מדדו את הדיכאון והחרדה בקרב המשתתפים.

הם מצאו כי אנשים שלא היו פעילים בשעות הפנאי היו בעלי סיכון כמעט כפול לסימפטומים של דיכאון, בהשוואה למשתתפים הפעילים ביותר. יחד עם זאת, לעוצמת ההתעמלות לא הייתה השפעה על הדיכאון. גם אנשים שביצעו פעילות גופנית קלה, בלי להזיע, היו בעלי סיכון נמוך יותר להופעת סימפטומים של דיכאון.

החוקרים לא מצאו קשר בין סימפטומים של דיכאון לפעילות גופנית שמתבצעת במסגרת יום העבודה. לדבריהם, ההסבר לכך שהוא שההטבות החברתיות הנקשרות עם הפעילות הגופנית שמתבצעת בשעות הפנאי כמו אינטראקציות חברתיות שנוצרות בספורט קבוצתי, חשובות יותר מאשר הכושר הגופני, בהשפעה על הבריאות הנפשית. החוקרים לא מצאו קשר עקבי בין פעילות גופנית וחרדה.

The British Journal of Psychiatry (2010) 197: 357-364. doi: 10.1192/bjp.bp.109.075176

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה