מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מושתלים

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אביתר נשר
מנהל מחלקת השתלות, בית חולים "בילינסון", מרכז רפואי "רבין" תחומי מומחיות: מומחה בכירורגיה כללית כירורגיה אונקולוגית של הכבד השתלות כבד, לבלב, כליה ומעי לימודים: לימודי רפואה בטכניון מקום התמחות: התמחות בכירורגיה כללית בבית החולים איכילוב התמחות על בהשתלות איברים בבית חולים ג'קסון ממוריאל מיאמי פלורידה השתלמויות: השתלמויות בהשתלות כבד מהחי בקנדה, תורכיה וקוריאה חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: החברה הישראלית להשתלות שטחי התעניינות מיוחדים: השתלות כבד, השתלות מעי, ניסיון קליני קודם: כירורג בכיר בכירורגיה כללית עיסוק במחקר: פיתוח מכשור רפואי כירורגי לניתוחים בכירורגיה כללית
ד
ד"ר רותי רחמימוב
מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה . עוסקת שנים רבות בתחום הנפרולוגיה של השתלות , הכולל את ההכנה להשתלה של מועמדים להשתלה ותורמי כליה וכן את המעקב אחר מושתלי כליה מנהלת היחידה להשתלות כליה במערך לנפרולוגיה בבית החולים בילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/nephrology-and-hypertension/Pages/dr_r_rahamimov.aspx
ד
ד"ר אסנת שטרייכמן
רופאה מומחית ברפואה פנימית ובמחלות ריאה. רופאה בכירה, המערך למחלות ריאה ולאלרגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' יעקב (ג'יי) לביא הוא מנהל היחידה להשתלות לב וסגן מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הלב ע"ש לבייב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. הוא בוגר בהצטיינות של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, התמחה בניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי שיבא ובתחום השתלות הלב והלב המלאכותי במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב. בשנת 1991 הקים פרופ' לביא את היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא ומאז משמש כמנהלה. היחידה הינה הפעילה ביותר מסוגה בישראל ועד כה בוצעו במסגרתה כ-300 ניתוחי השתלת לב. בשנת 1994 השתיל פרופ' לביא לראשונה בישראל לב מלאכותי כגשר להשתלת לב ומאז הושתלו ביחידה בראשותו למעלה מ-150 חולים במגוון חלופות לב מכניות, הן כגשר להשתלת לב והן כתחליף קבוע להשתלה. בשנת 2001 בצע פרופ' לביא השתלה ראשונה מסוגה בעולם של חלופה מכנית חדשנית ללב, לאחר שהיה שותף לצוות הפתוח שלה במסגרת התמחותו במרכז השתלות הלב בפיטסבורג. פרופ' לביא הינו פרופסור מן המניין בחוג לכירורגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פרסם למעלה מ-100 מאמרים בספרות הרפואית, פרקים בספרים בתחום ניתוחי הלב, השתלות הלב והאתיקה של השתלות אי
ד
ד"ר רוני ברוך
מומחה לרפואה פנימית נפרולוגיה והשתלות כליה . נפרולוג מערך השתלות אברים של בח איכילוב . אחראי על הכנת החולים לפני ההשתלה והמעקב לאחר השתלת כליה .או כליה לבלב .(גם השתלות מתורם קדוורי וגם השתלות מתורם חי ) ..במרפאת ההשתלות נמצאים במעקב כאלף חולים שעברו השתלת אברים. ונצבר נסיון רב בתחום הרפואי המורכב והיחודי למושתלי אברים.
ד
ד"ר אסף יששכר
מומחה למחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה ומחלות פנימית
ד
ד"ר נטע לב
רופאה בכירה במכון הנפרולוגי בבית חולים "השרון". בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסטיה העברית. מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז רפואי רבין. תחומי עיסוק - אי ספיקת כליות, טיפול בהמודיאליזה ודיאליזה פריטונאלית, יתר לחץ דם, השתלות כליה.
יעל חריף
יעל חריף
מתאמת מרפאת מושתלי כבד בבית החולים בילנסון

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימושתליםמדריכיםהתסמונת המטבולית אצל מושתלי איברים

התסמונת המטבולית אצל מושתלי איברים

עד כמה חשופים מושתלי איברים לפתח את סיבוכי התסמונת המטבולית? ומה ניתן לעשות להפחתת הסיכון? מדריך


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מושתלי איברים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את התסמונת המטבולית, בין היתר בגלל הטיפול התרופתי החיוני וגם על רקע המחלות שהובילו לצורך בהשתלה. ריכזנו את התשובות לכל השאלות.

 

מהי התסמונת המטבולית?

 

התסמונת המטבולית מהווה צבר של חמישה מצבים רפואיים אשר יחד מגדילים את הסיכון לסוכרת סוג 2 ולמחלות לב וכלי דם.

 

התסמונת המטבולית כוללת חמישה מאפיינים קליניים: השמנה ביטנית (היקף מותניים רחב), רמות גבוהות של טריגליצרידים (שומנים) בדם, רמות נמוכות של כולסטרול טוב (HDL) בדם, יתר לחץ דם והפרעה ברמות הסוכר (גלוקוז) בדם.

 

הגדרת התסמונת המטבולית עברה גלגולים ברבות השנים, וכיום לפי קריטריונים של האיגוד העולמי לסוכרת (IDF) משנת 2005, התסמונת מאובחנת בנוכחות השמנה בטנית ושניים מתוך ארבעת המאפיינים האחרים. לעומת זאת, גופים רפואיים אחרים, ובכללם התכנית הלאומית לחינוך על כולסטרול בארה"ב (NCEP) והמכון הלאומי האמריקאי ללב, ריאות ודם (NHLBI) מגדירים את אבחון התסמונת בהמצאות שלושה מתוך חמשת המאפיינים. בנוסף, יש חוסר אחידות בין הגופים הרפואיים באשר להגדרת הערכים התקינים והחריגים לכל מאפיין של התסמונת המטבולית.

 

מדוע מושתלי איברים נוטים לפתח תסמונת מטבולית?

 

מספר גורמים עשויים להסביר את העלייה בסיכון לתסמונת בקרב מושתלים. כדי למנוע את דחיית השתל מושתלים נדרשים ליטול תרופות שמדכאות את מערכת החיסון הטבעית של הגוף מה שעשוי להיות קשור להתפתחות התסמונת. גם הטיפול בסטרואידים מגביר את הסיכון לתסמונת.

 

מחקרים שונים קשרו זיהומים שאליהם חשופים מושתלי איברים לסיכון מוגבר תסמונת המטבולית. כך, למשל, זיהומים בנגיפי הפטיטיס C ו-CMV שגורמים לכשל בכבד ועלולים להוביל לעלייה ברמות הסוכר בדם ולסוכרת.

 

מהם הנזקים המרכזיים שעלולים להיגרם מהתסמונת המטבולית במושתלים?

 

התסמונת המטבולית מגדילה את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. סוכרת סוג 2 שמתפתחת לאחר השתלה, מכונה בעגה המקצועית NODAT. מושתלים שמפתחים NODAT נמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ואירועים מוחיים, וכן נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות זיהומים.

 

התסמונת המטבולית מעלה את הסיכון גם למחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי וכן אי ספיקת לב – סיכון שמופיע אצל כלל המושתלים, לרבות מושתלי לב. למעשה, מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות הראשונה במעלה בקרב מושתלים.

 

סיבוכים של התסמונת המטבולית כגון ירידה בתפקוד שכבת כלי הדם הפנימית (האנדותל), עלייה בתנגודת לאינסולין והשמנה עלולים להוביל עם הזמן לדחייה כרונית – דחייה איטית והדרגתית השתל.  

 

מה עושים?

 

שומרים על אורח חיים בריא

 

יש לאמץ אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה והפחתת שומנים במזון, הימנעות מעישון ופעילות גופנית סדירה – לצורך הורדה במשקל, לרבות הפחתה בהשמנה הביטנית המאפיינת את התסמונת המטבולית, והפחתת סיבוכים נלווים ובהם סוכרת שמתפתחת לאחר ההשתלה (NODAT).

 

מקפידים על מעקב רפואי

 

חשוב לבצע בדיקות מעקב תקופתיות לפי ההמלצות: ניטור עצמי של המשקל, חום הגוף, לחץ הדם ודופק הלב, וכן מעקב במרפאת ההשתלה לאחר השחרור מאשפוז בתום ההשתלה – תחילה 2-1 פעמים בשבוע, בהתאם למצבו של המושתל, ועל פי רוב כעבור שלושה חודשים – אחת לחודש, וכעבור חצי שנה מההשתלה – אחת ל-3-2 חודשים, לכל החיים. על מעקב זה לכלול בדיקות דם ושתן, לרבות ספירת דם, בדיקות שומנים בדם, תפקודי כבד וכליה ובדיקות לרמות הסוכר בדם, וכן בדיקות הדמיה בהתאם לממצאי בדיקות אלה.

 

במסגרת בדיקות המעקב מופנים מושתלי איברים לעבור באופן קבוע בדיקת מיפוי לב במאמץ ובדיקת אקו לב דופלר (אולטרה-סאונד של הלב), לפחות אחת לשנה עד שנתיים.

 

דואגים לאיזון לחץ דם

 

לחץ דם גבוה שאינו מטופל מעלה את הסיכון לדחייה כרונית של השתל ולכן חשוב במיוחד לשאוף להגיע ללחץ דם תקין (עד 130/80 מ"מ כספית, לפי יעד שנקבע למושתלי איברים בוועידה הלאומית השביעית למניעה וטיפול בלחץ דם גבוה – ועידת JNC7).

 

לפי מחקרים, יתר לחץ דם מתפתח בקרב עד 90% ממושתלי הכליה, ובקרב 70% עד 90% ממושתלי הלב המטופלים בתרופה ציקלוספורין ו-30% עד 50% מהמטופלים בטקרולימוס.

 

להורדת לחץ הדם מומלץ לדבוק באימוץ אורח חיים בריא, לרבות התאמת דיאטה דלת מלח. במידה והבעיה נותרת – ניתן להתאים תרופות להורדת לחץ הדם ובייחוד מקובל בקרב מושתלי איברים ובייחוד מושתלי כליה שימוש בתרופות מקבוצת מעכבי אנזים המהפך (ACEs) ומקבוצת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 (ARBs).

 

מטפלים בשומנים בדם

 

קרוב ל-60% מהמושתלים מפתחים בשבועות הראשונים לאחר השתלה רמות גבוהות של שומנים בדם. הטיפול בתרופות להורדת כולסטרול מסוג סטטינים עלול להיות מסוכן בשילוב עם חלק מהתרופות המונעות דחיית שתל, כשהסיכון גבוה בעיקר בשילוב עם התרופות מקבוצת מעכבי קלצינאורין – ציקלוספורין, טקרולימוס וסירולימוס, ובעיקר סיכון מוגבר למחלות שריר (מיופתיה) והרס רקמות שריר (רבדומיוליזיס). לכן למושתלי איברים מותאמים סטטינים במינונים נמוכים, ובמידה ורמות השומנים בדם מוסיפות להיות גבוהות, יש להחליף את מינוני התרופות נוגדות דחיית השתל ולעתים להוסיף תרופה נוספת להורדת כולסטרול מסוג אזטימיב.

 

שואפים לשליטה על רמות הסוכר בדם

 

הימנעות מטיפול בסוכר גבוה בדם עלולה להוביל להתפתחות סיבוכי סוכרת .במקרה של רמות גבוהות של סוכר בדם שמופיעות לראשונה אצל מושתלים, מומלץ תחילה לבחון שינוי באורח החיים ואימוץ אורח חיים בריא ופעיל.

 

אם רמות הסוכר נותרות גבוהות ויש צורך להתאים טיפול תרופתי, יש להיוועץ ברופא אנדוקרינולוג באשר לשילוב המוצלח בין תרופות לסוכרת לתרופות למניעת דחיית שתל.

 

 

 

יעוץ מקצועי: ד"ר רוני ברוך, מנהל מרפאת השתלות כליה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומומחה לרפואה פנימית, נפרולוגיה ויתר לחץ דם

 

עדכון אחרון: יולי 2019