בשנים האחרונות נחקרות בהרחבה השלכותיה של תופעת ההתמכרות לאינטרנט, המערבת שימוש בעייתי ובלתי נשלט ברשת האינטרנט למטרות שונות, לרבות התכתבות בפורומים, חיפוש קשר רומנטי, צפייה בסרטונים, קריאת תכנים בלתי פוסקת וקניות דרך הרשת. לאחרונה מצאו חוקרים ישראלים כי המכורים לאינטרנט נמצאים בסיכון גבוה לסבול במקביל גם מחרדה חברתית.

במחקר שנערך באוניברסיטת אריאל בראשות פרופ' אביב וינשטין מהמחלקה למדעי ההתנהגות ופרופ' פנחס דנון מהמרכז לבריאות הנפש באר יעקב נכללו 240 סטודנטים.

במדגם ראשון נבדקו 120 סטודנטים בגילי 60-20, בהם 60 גברים ו-60 נשים. מכלל המשתתפים, 46.7% העידו על שימוש עיקרי באינטרנט לצרכים חברתיים, 48.3% לצרכי עבודה ולימודים ו-5% עבור משחקי מחשב. הנבדקים מילאו שאלון לבדיקת רמת ההתמכרות לאינטרנט והשימוש הכפייתי ברשת (IAT, Internet Addiction Test), וסווגו לאנשים עם רמת חרדה חברתית גבוהה או נמוכה.

ניתוח סטטיסטי העלה כי ככל שרמת ההתמכרות לאינטרנט גדלה - כך הייתה לנבדק סבירות גבוהה יותר להימצא בקבוצה עם רמת חרדה חברתית גבוהה. לנבדקים ברמת חרדה גבוהה היה ציון גבוה ב-45% בשאלון להתמכרות לאינטרנט (IAT), בהשוואה לאלו שקוטלגו ברמת חרדה נמוכה.

עוד נמצא כי מכלל האנשים עם רמת חרדה חברתית גבוהה, הרוב - 75% - היו גברים. שיעור השימוש ברשתות החברתיות באינטרנט היה דומה בקרב אנשים עם רמת חרדה גבוהה (41.7%) ונמוכה (46.7%).

בהמשך נחקר הקשר במדגם נוסף של 120 סטודנטים בגילי 40-20, מתוכם 60 גברים ו-60 נשים. במדגם זה זוהתה התאמה חזקה בין התמכרות לאינטרנט לחרדה חברתית בקרב גברים וקשר חלש יותר בקרב נשים. לאנשים ברמת חרדה גבוהה אובחנה בממוצע רמה גבוהה יותר ב-29% לפי שאלון שאמד את ההתמכרות לאינטרנט (IAT). במדגם זה לא נמצא הבדל ברמות החרדה החברתית בין גברים לנשים.

האינטרנט - פיצוי חברתי 

חרדה חברתית מהווה את אחד מסוגי החרדה, ומאופיינת בחשש מחשיפה למצבים חברתיים עם אנשים לא מוכרים או חשש ממצב הדורש מהאדם להופיע או להציג בחברה, לרבות חשש מהערכה פחותה מצד הזולת או מביקורת שמקורו בחוסר ביטחון עצמי. חשש זה מוביל לעתים להימנעות ממצבים חברתיים ולעתים להתנהגות מביכה המובילה לחוסר נעימות.

לפי החוקרים, אנשים עם חרדה חברתית נוטים להימנע מאינטראקציה חברתית ישירה, ומשתמשים לעתים באינטרנט כאמצעי מפלט. אנשים המרגישים בודדים ונוטים לשימוש גובר באינטרנט עלולים לפתח דפוסים הפוגעים באיכות חייהם, לרבות פגיעה בעבודה, בלימודים ובקשרים עם אנשים משמעותיים. ממצאי המחקר תואמים את היפותזת הפיצוי החברתי, שרואה באינטרנט פיצוי בעבור אלו הסובלים מקשיים באינטראקציה חברתית ישירה עם אחרים.

המחקר מתפרסם בגיליון פברואר 2015 של כתב העת Annals of clinical Psychiatry של החברה האמריקאית לפסיכיאטריה קלינית.

מחקרים בעבר כבר קשרו בין תופעת ההתמכרות לאינטרנט למספר מצבים נפשיים, לרבות דיכאון, חרדה כללית, הפרעת קשב וריכוז ועלייה בעוינות והתנהגות אלימה בקרב מתבגרים.

בשנים האחרונות גובר המחקר על תופעת ההתמכרות לאינטרנט והשפעותיה ברמה הנפשית והפיזית. מחקר שפורסם בדצמבר 2012 בכתב העת  Addiction ובוצע בקרב מתבגרים בעשר מדינות באירופה ובישראל, העלה כי 4.4% סובלים משימוש פתולוגי באינטרנט המצביע על דפוס של התמכרות - 5.2% מהבנים ו-3.8% מהבנות. בישראל זוהה שיעור המכורים לאינטרנט הגבוה ביותר מבין המתבגרים (11.8%) שהיה גבוה באופן משמעותי בהשוואה למדינות הבאות ברשימה, לרבות סלובניה (5.8%), אסטוניה (5.3%), גרמניה (4.8%), רומניה (4.6%) וספרד (4.3%) וגבוה משמעותית מאשר באירלנד (3.8%), אוסטריה (3.1%), צרפת (2.6%) הונגריה (1.6%) ואיטליה (1.2%).

מחקר קודם מאוניברסיטת אריאל שפורסם בנובמבר 2014 קשר בין שימוש כפייתי באינטרנט לרכישת מוצרים לבין רמות גבוהות של חרדה תכונתית, המתבטאת בנטייה להגיב בחרדה לאירועי יומיום.

Ann Clin Psychiatry. 2015 Feb;27 (1) :4-9