התמכרות התנהגותית (Behavioral Addiction) היא התמכרות שבה האדם מפתח תלות בהתנהגות מסוימת, ומתקשה לשלוט בה חרף השפעותיה השליליות והמזיקות, עד כדי מצב של פגיעה בתפקוד. במובן זה, התמכרות להתנהגות כמו הימורים, משחקי מחשב או שימוש בפורנוגרפיה דומה להתמכרות לחומרים כמו אלכוהול או קנביס.

לדברי ד"ר נדב שליט, פסיכיאטר מומחה במרכז הישראלי להתמכרויות ICA, "הימשכות ההתנהגות וקושי לשלוט עליה למרות השלכות שליליות משמעותיות היא שמגדירה אותה כממכרת". בדומה להתמכרות לחומרים, ההתנהגות הממכרת מתגמלת, בין אם היא מספקת תחושות ורגשות חיוביים או מפחיתה תחושות ורגשות שליליים, אך בהמשך עשוי השימוש לעורר תחושות שליליות כגון מצב רוח ירוד, אשמה וחרטה.

במקרים רבים למתבונן מהצד נראה שפשוט ניתן להפסיק את ההתנהגות, וקיים קושי להבין מדוע המתמודד ממשיך בדפוס המוביל לנזקים משמעותיים. גם המתמודדים עצמם מתקשים לעתים להבין מדוע אינם מסוגלים פשוט להפסיק, והדבר גורם לתחושות תסכול והתגברות של אשמה ופגיעה בערך העצמי. בדומה להתמכרות לחומרים – לעתים קרובות קיים קושי לשנות דפוסי התנהגות אלה ללא עזרה חיצונית, אך קיימים טיפולים שונים שמסייעים למתמודדים להפחית ולהפסיק התנהגויות אלה ולהגיע להחלמה.

מהי התמכרות התנהגותית?

שנים רבות התמכרות נתפסה כמצב המאפיין שימוש בחומרים בלבד. האפשרות כי מנגנון דומה עומד מאחורי דפוסי התנהגות שונים שאינם כרוכים בשימוש בחומרים הועלתה לראשונה סביב הימורים, לאור הדמיון הרב שזיהו מטפלים ואנשי מקצוע אחרים בין דפוסי ההתנהגות בקרב מהמרים לבין אלו בקרב מתמודדים עם הפרעות שימוש בחומרים. בעקבות מחקרים רבים אשר זיהו קווי דמיון רבים בין הימורים להתמכרויות לחומרים, בין השאר מאפיינים גנטיים, תחלואה נפשית נלווית, גורמי רקע משותפים, ממצאים נוירולוגיים משותפים, שכיחות מוגברת של התמכרות לחומרים בקרב מהמרים ואף תגובה לטיפולים תרופתיים המשמשים בהתמכרויות לחומרים, הוחלט במהדורה האחרונה של ספר האבחנות הפסיכיאטריות (ה-DSM) להכניס הימורים תחת קטגוריית הפרעות השימוש בחומרים. ההבנה כי התנהגות עשויה להוביל להפרעות דומות לאלו הנוצרות בעקבות שימוש בחומרים ממכרים פתחה פתח להכרה בהתנהגויות נוספות כהתמכרויות, אולם חשוב להדגיש כי אין עדיין הסכמה רחבה לגבי גבולות הגדרות אלו, ויש התנהגויות הנתפסות כממכרות בציבור הרחב אך טרם זכו לתימוכין מחקריים מספקים שיאפשרו הכללתם תחת קטגוריה של התמכרות.

התמכרות התנהגותית מוגדרת כתשוקה אינטנסיבית לחזור שוב ושוב על פעולות מתגמלות, תוך קושי להפסיק או להפחית את ההתנהגות למרות שהיא מובילה לפגיעה משמעותית בתפקוד, נזקים בריאותיים, חברתיים או כלכליים ו/או למצוקה נפשית ניכרת.

למרות שהתנהגויות רבות עשויות לעמוד בקריטריונים להתמכרות כללית, כפי שנוסחו בספר האבחנות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, במהדורה החמישית העדכנית לספר זה ממארס 2022 (DSM-5-R) הוכרה רק התמכרות להימורים כהתמכרות התנהגותית (התמכרות למשחקי מחשב נכנסה כאבחנה על תנאי הדורשת המשך בחינת עדויות מחקריות), זאת בעוד שבספר האבחנות של ארגון הבריאות העולמי ה-ICD-11 יש הכרה הן בהימורים והן בהתמכרות למשחקי מחשב (גיימינג) כהפרעות התמכרותיות. התנהגות מינית כפייתית מוכרת ב-
ICD-11 תחת קטגוריית "הפרעות שליטה בדחפים", אף שאנשי מקצוע רבים מתייחסים אליה כהפרעה בספקטרום ההתמכרותי.

סימנים אופייניים

לא כל מי שמבצע פעילות כמו הימורים או משחקי מחשב בהכרח מפתח ומציג סימנים להתמכרות. עם זאת, אם התנהגויות אלה מובילות לפגיעה משמעותית בתפקוד או למצוקה משמעותית, חשוב לבחון אותן ולברר האם התפתח דפוס התמכרותי הדורש התערבות.

סימנים אשר עשויים להעיד על סיכון להתמכרות התנהגותית כוללים:

• הקדשה של זמן משמעותי להתנהגות הממכרת, לתכנון ולמחשבה עליה ולהתאוששות לאחר השימוש.
• דיספוריה - ירידה משמעותית במצב הרוח בתום ביצוע ההתנהגות הממכרת.
• ניסיונות חוזרים להפחית או להפסיק את ההתנהגות, ללא הצלחה.
• קושי לשלוט בהתנהגות אף שהיא מובילה לפגיעה בבריאות הגופנית או הנפשית.
• ירידה בתפקוד באחד או יותר תחומי חיים כגון עבודה, לימודים או בבית ובמשפחה עקב העיסוק בהתנהגות הממכרת.
• מקרים של נטילת סיכונים על מנת לעסוק בהתנהגות הממכרת
• מקרים חוזרים של שימוש בהתנהגות הממכרת על מנת להפחית רגשות שליליים כגון עצב, חרדה או שעמום.
• התפתחות סבילות - צורך בעליה בעוצמת, משך ו/או תדירות ההתנהגות עם הזמן על מנת להמשיך ולקבל את אותו התגמול.
• התמודדות עם תחושות של רצון עז לביצוע ההתנהגות, השתוקקות (craving)
• תסמיני גמילה בעת ניסיון להפסיק עם ההתנהגות הממכרת, כגון אי-שקט, קשיי שינה או תסמיני דיכאון.
• ביצוע ההתנהגות באופן קבוע בשילוב צריכת אלכוהול ו/או סמים.
• השלכות כלכליות משמעותיות שעשויות להיגרם על רקע ההתנהגות הממכרת.

מה בין התמכרות התנהגותית והתמכרות לחומרים?

לפי מחקרים שבחנו את הדמיון וההבדלים בין סוגים שונים של התמכרויות, התנהגות התמכרותית דומה להתמכרות לחומרים בהשפעותיה על המוח והן בתגובה הצפויה כתוצאה מהטיפול.

בדומה להתמכרות לחומרים, גם מתמודדים עם התנהגויות ממכרות נדרשים להתמודד עם דחפים חוזרים ונשנים להתנהגות, מתקשים לשלוט בה, זקוקים למינון הולך וגובר עם הזמן ומתמודדים עם תסמיני גמילה בעת הפחתה או הפסקה של ההתנהגות.

מספר הבדלים מרכזיים בין התמכרות לחומרים לבין התמכרות התנהגותית כוללים:

• תלות פיזיולוגית – חומרים מסוימים יוצרים תלות גופנית, ובעת הפחתה או הפסקה של השימוש בחומר, האדם עשוי לפתח תסמיני גמילה גופניים, לעתים ברמה מסכנת חיים. לעומת זאת, התנהגויות ממכרות משפיעות באופן פחות משמעותי על משתנים פיזיולוגיים שונים ותסמיני הגמילה מהן לרב יתבטאו בשינויים במצב הרוח, עליה במתח וחרדה וקשיי שינה מבלי שיש סיכון גופני משמעותי.

• נזק גופני ישיר – חומרים מסוימים מובילים לנזקים בריאותיים ישירים, ובחומרים רבים מינון יתר עלול להוביל לנזק גופני חמור ואף למוות. התנהגויות ממכרות בדרך כלל לא מובילות לנזק בריאותי ישיר, אלא לנזקים משניים כגון אלה הקשורים לחוסר שינה, תזונה לקויה, רמות סטרס גבוהות או קיום יחסי מין לא מוגנים.

• סטיגמה חברתית – התמכרות לחומרים סובלת במרבית המקרים מסטיגמה יותר חמורה מאשר זו של התמכרויות התנהגותיות, לעתים בשל ההשלכות הגופניות בנראות לעין. התמכרויות התנהגותיות מסוימות הן מאוד מקובלות ואף רצויות כאשר השימוש בהן אינו מופרז, כגון קניות או קיום יחסי מין, ועל כן לעתים לוקח יותר זמן למתמודד עצמו או לסביבתו להבחין כי התפתח דפוס התמכרותי.

היקף התופעה

התמכרויות התנהגותיות הן תופעה רווחת, אך קיים קושי להעריך היקפים מדויקים, הן מאחר ולא תמיד קיימת אבחנה רשמית והן כיוון שבדומה להפרעות התמכרותיות אחרות, קיימת הסתרה רבה של התופעה על ידי המתמודדים עמה.

מטה-אנליזה שפורסמה בספטמבר 2022 בכתב העת Current Addiction Reports, ביקשה לבחון את שכיחותן של התמכרויות התנהגותיות בתקופת מגפת הקורונה. על בסיס נתונים שנאספו מ-94 מחקרים בהשתתפות מעל ל-237 אלף איש מ-40 מדינות, החוקרים קבעו כי מעל לעשירית מהאוכלוסייה (11.1%) מתמודדים עם התמכרות התנהגותית כלשהי, המחקר גם זיהה עלייה בהיקף דפוסי התמכרות לגיימינג ולמדיה חברתית בתקופת סגרי הקורונה.

מחקר ישראלי מצא גם עלייה בסיכון לפתח התמכרות התנהגותית או התמכרות לחומרים על רקע חשיפה לטראומה נפשית מסוגים שונים.

מחקר ישראלי נוסף שבחן את תופעת ההתמכרויות ההתנהגותיות בתקופת מגפת הקורונה בקרב 2,074 מתבגרים בגילי 19-12, שממצאיו פורסמו במאי 2022 בכתב העת Addictive Behaviors Reports, מצא כי מתבגרים רבים העידו על התמכרות לרשתות חברתיות (70%), לקניות (46%), לאכילה כפייתית – אכילת בינג' (34%) והתמכרות לגיימינג (30%), התנהגויות שמקושרות להתמכרות למין (15%) והתמכרות להימורים (3%). בעבודה זו נמצא כי התמכרויות התנהגותיות השתנו בשכיחותם לפי מין, כאשר נשים דיווחו פחות מגברים על התמכרות למין (79% פחות), הימורים (77% פחות), גיימינג (73% פחות), ואילו נטו יותר מגברים לדווח על התמכרות לרשתות חברתיות (137% יותר), לקניות (59% יותר) ולאכילה כפייתית (59% יותר).

סוגים של התמכרות התנהגותית

כאשר מדובר בהתנהגויות, לא תמיד ברורה ההפרדה בין הפרעות שליטה בדחפים, הפרעות כפייתיות, הפרעות אכילה, נטיות מיניות לא טיפוסיות והפרעות התמכרותיות. לאור קושי זה קיים לעתים פער בין תפיסתו של המתמודד עצמו, סביבתו, ותפיסתם של מטפלים שונים לבין ההגדרות הרשמיות. לדוגמה – דפוסי אכילה שונים עשויים להדמות מאוד לדפוסים התמכרותיים, קיימות עבורם קבוצות עזרה עצמית המבוססות על שיטות לטיפול בהתמכרויות, אך ככלל יאובחנו כהפרעות אכילה ובמערכת הבריאות הם יטופלו בדרך כלל במסגרות להפרעות אכילה ולא במסגרות לטיפול בהתמכרויות. מספר סוגים של התמכרויות התנהגותיות:

• הימורים: התמכרות להימורים היא הפרעה בעלת השלכות קשות על תפקוד אישי, חברתי, משפחתי וכלכלי. לפי הערכות של ארגון הבריאות העולמי (WHO), עם התופעה מתמודדים בין 0.1% ל-5.8% מהאוכלוסייה הבוגרת. בישראל, בסקר שנערך בשנת 2005 בקרב בני נוער וממצאיו פורסמו בדו"ח של מרכז המידע של הכנסת משנת 2009, הרוב (77.6%) דיווחו כי השתתפו בהימורים מסוג כלשהו בשנה האחרונה, כרבע (23.6%) דיווחו על התנהגות בעייתית הקשורה להימורים, ו-5.5% דיווחו על דפוס של התמכרות להימורים. קיימים מספר טיפולים תרופתיים אשר הראו יעילות מסוימת בטיפול בהתמכרות להימורים.

• גיימינג: התמכרות לגיימינג, כלומר למשחקי מחשב, היא תופעה שזוכה בשנים האחרונות להכרה גוברת בממסד הרפואי. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, התמכרות לגיימינג קיימת בקרב 1.3% עד 9.9% בקבוצות אוכלוסייה שונות. בדומה להתמכרויות אחרות, גם בתחום הגיימינג קיימות חברות מסחריות שונות להן יש אינטרס להפוך את המשחקים ליותר ממכרים, אולם בניגוד לתחומים כמו הימורים או מכירת אלכוהול, בתחום הגיימינג כמעט ואין רגולציה המגבילה את הפוטנציאל הממכר של המוצר אותו משווקת חברה כזו או אחרת.

• התנהגות מינית כפייתית: הגדרה זו מכילה תחתיה התנהגויות מגוונות כגון שימוש כפייתי בפורנוגרפיה, התמכרות למין (כולל התמכרות למין בתשלום), 'סקסטינג' (התכתבות כפייתית במסרונים עם אופי מיני) ועוד. יש להדגיש כי הפרעות בהתנהגות המינית (פאראפיליות) כגון מציצנות, אקסהיביציוניזם או סאדיזם עשויות להיות עם מרכיב כפייתי, אך הן אינן מוגדרות או מטופלות כהתמכרות. לפי הערכות, כ-40% מהישראלים שסובלים מפוסט טראומה על רקע השירות הצבאי נמצאים בסיכון להתמכרות למין. גם מקרב המתמודדים עם דיכאון וחרדה יש שיעור גבוה בעשרות אחוזים של התנהגויות מיניות כפייתיות בהשוואה לסיכון באוכלוסייה הכללית. בדומה להתמכרות להימורים, גם כאן ישנן עדויות לכך שטיפול תרופתי יכול לסייע בהפחתת חומרת ההפרעה.

• קניות כפייתיות: מזה מספר עשורים שקיימת מודעות ל"התמכרות לקניות", בעיקר בחברות מערביות בהן נפוצה תרבות הצריכה המודרנית. עם זאת, הפרעה זו מעולם לא הוכרה כהתמכרות בספרי האבחנות הרשמיים, וזאת בשל מגוון סיבות, בין השאר העדר מחקר מספק אשר יתמוך בהגדרה זו, חפיפה גבוהה של דפוס התנהגות זו עם הפרעות אחרות כגון דיכאון, הפרעות אישיות והפרעה טורדנית כפייתית (OCD) וכן קיום השפעות תרבותיות משמעותיות על דפוסי קניות. קניות כפייתיות מאופיינות ברכישת מוצרים באופן בלתי נשלט, לעתים ללא התייחסות ליכולת הכלכלית של המתמודד וכן לעתים מבלי שנעשה כל שימוש במוצרים שנרכשו. דוגמא אופיינית היא כי אצל אדם המתמודד עם קניות כפייתיות נוכל למצוא לעתים בגדים רבים שמעולם לא נלבשו, מוצרי קוסמטיקה באריזות סגורות או גאדג'טים שונים שנרכשו ולא נפתחו מעולם. במחקר מהונגריה שבחן 1,441 צרכנים בשלושה קניונים במדינה, נמצא כי קרוב לעשירית (8.7%) מתמודדים עם דפוס של הפרעת קניות כפייתית. מספר מחקרים מראים כי קיים קשר בין מאפייני אישיות מסוימים כגון נוירוטיות גבוהה, מוחצנות (אקסטרוורטיות) והערכה עצמית נמוכה לבין סיכון מוגבר לקניות כפייתיות.

• אוכל: גם במקרה של אכילה כפייתית, הגבולות בין קבוצות אבחנות שונות אינם ברורים. כיום הפרעת אכילה בולמוסית (Binge Eating Disorder) מוכרת כהפרעת אכילה ומטופלת בהתאם במסגרות להפרעות אכילה. עם זאת, זו הפרעה החולקת מאפיינים רבים עם התמכרויות שונות ומטופלים מסוימים מוצאים כי גישות לטיפול בהתמכרויות מסייעות להם. במצבים של אכילה בולמוסית, המתמודד אוכל כמויות גדולות של מזון בתוך זמן קצר. האכילה ככלל אינה קשורה לרעב ומופיעה בדרך כלל כאמצעי להפחתת מתח או מצב רגשי שלילי אחר. לעתים קרובות האכילה נמשכת גם לאחר שיש תחושת שובע ומובילה לתחושה לא נעימה. בניגוד לבולמיה נרבוזה, בהפרעת אכילה בולמוסית אין הקאות או התנהגויות מרוקנות אחרות לאחר אכילה. קיימים מספר טיפולים תרופתיים אשר יכולים לסייע בטיפול בהפרעה זו, אך בסיס הטיפול כיום הוא פסיכותרפיה עם מרכיבים קוגניטיביים-התנהגותיים. בישראל, לפי מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, בבחינת מדגם של 323 מתבגרים בגילי 18-12, אחד מכל שישה (16%) העידו כי הם מתמודדים עם התקפי זלילה בתדירות משתנה.

• מסכים: התמכרות למסכים היא שם כולל המכיל בתוכו התנהגויות שונות זו מזו באופן משמעותי, אך המתקיימות אל מול מסך, כגון צפיה בטלוויזיה או שימוש במחשב/טאבלט/סמארטפון. תופעות אלו הן מגוונות ושונות זו מזו, על כן קיים קושי להגדיר התמכרות למסכים כקטגוריה בפני עצמה – לעתים יהיה דפוס של צפיה כפייתית בסדרות שהוא יותר פאסיבי באופיו, לעתים השימוש במסכים הוא לצרכי התמכרות אחרת כגון הימורים, גיימינג או פורנוגרפיה ומין, ולעתים השימוש הכפייתי קשור לפעילות ברשתות חברתיות. בסקר ישראלי שנערך בחסות ארגון הבריאות העולמי נמצא כי בשנים האחרונות עלה כצפוי שיעור המתבגרים עם שימוש בעייתי ברשתות חברתיות, משיעור של 4.3% בשנת 2019 ל-15.3% בשנת 2022. לפי מחקרים מהעולם ומישראל, היקף השימוש הכפייתי במסכים משמעותי בעיקר בקרב ילדים ומתבגרים והוחמר על רקע מגפת הקורונה העולמית.

• פעילות גופנית: התמכרות לפעילות גופנית (Exercise addiction) משמעה ביצוע פעילות גופנית בדפוס לא נשלט, ולמרות שפעילות גופנית סדירה היא אחד המרכיבים של אורח חיים בריא המומלץ לכלל האוכלוסייה, כשהפעילות אינה נשלטת – היא עשויה לפגוע בסדר היום התקין ובאיכות החיים ואף להוביל עם הזמן לנזקים פיזיולוגיים. בסקר על הרגלי ספורט, שהופץ בקרב צעירים ברשתות החברתיות ב-15 מדינות וממצאיו פורסמו ביוני 2024 בכתב העת International Journal of Mental Health and Addiction, נמצא כי על התמכרות לאימונים מדווחים כחמישית מהמתאמנים החובבנים (19.9%) ומהאוכלוסייה הכללית (22.5%) וכשליש מהספורטאים (32.7%). חשוב לברר במקרים של פעילות גופנית כפייתית כי אין מדובר בתסמין של הפרעת אכילה כמו אנורקסיה – לעתים הפחד מעלייה במשקל הוא המוביל לפעילות גופנית מופרזת בניסיון לשמור על משקל נמוך.

• התמכרויות נוספות:  קיים עוד מגוון רחב של התנהגויות אנושיות אשר עשויות להתפתח לכדי שימוש כפייתי או התמכרות, כגון התמכרות לניתוחים פלסטיים או התמכרות לעבודה, ככלל – דפוס התמכרותי עשוי להתפתח בכל התנהגות שיש לה פוטנציאל מתגמל. חשוב לציין כי קיימות התנהגויות רבות להן ניתנת הכותרת התמכרות, כגון "התמכרות לריגושים" או "התמכרות לאהבה" לא מוגדרות בדרך כלל כהתמכרות על ידי הקהילה המקצועית, והטיפול בהן יתבצע לרוב במסגרות בריאות נפש כלליות ולא במסגרות לטיפול בהתמכרויות. גם התנהגויות כפייתיות כחלק מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), תלישת שיער או חיטוט עורי כפייתיים והפרעות שליטה בדחפים כגון קלפטומניה (גניבה כפייתית) אינן התמכרויות.

התמכרות להימורים – תופעה בעלת השלכות קשות על תפקוד אישי, חברתי, משפחתי וכלכלי (צילום: Shutterstock)

סיבות וגורמי סיכון

התמכרות התנהגותית ככל התמכרות מתפתחת כמכניזם מורכב, לרוב ללא סיבה אחת ספציפית, אלא מנגנון שנוטה להתפתח על רקע שילוב גורמים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים, ומלווה בשינויים אופייניים בפעילות המוחית.

ככלל, מחקרים מצביעים על תהליכים מוחיים משותפים להתמכרויות מסוגים שונים, בהן התמכרות התנהגותית והתמכרויות לחומרים.

אזורי מוח בעלי תפקיד מרכזי בהתמכרויות התנהגותיות כוללים את:

1. מסלול הגמול (reward) – במערכת זו קיים אזור המפריש את המוליך העצבי דופמין בעת שהאדם מבצע את הפעילות המתגמלת. "הדופמין מאותת לאזורים הקשורים להנעה לפעולה ולמוטיבציה, כך שבעת ביצוע הפעילות המתגמלת המסר המתקבל במח הוא 'זה חשוב, שים לב לזה בעתיד ועשה זאת שוב'", מסביר ד"ר שליט. ככל שההתנהגות הממכרת נמשכת והאדם נחשף לעתים קרובות יותר לאיתותי דופמין חזקים, הרגישות לדופמין יורדת, ופעולות מתגמלות אחרות כגון מפגש עם חברים, ארוחה טובה או תחביב כלשהו לא מפרישות מספיק דופמין על מנת להניע את האדם לפעול לעברן. כך, עם הזמן עלול האדם למצוא עצמו מבלי יכולת להנות מכל פעילות פרט להתנהגות הממכרת.

2. האונה הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex) – אזור זה אחראי בין השאר על ניהול, תכנון וקבלת החלטות, הוא מהווה מעיין בלם לדחפים המגיעים מאזורי מוח אחרים. פעילות באזור זה מתפתחת בגיל ההתבגרות המאוחר ועד גיל 25 לערך, כך שיכולת השליטה בדחפים גוברת עם הגיל. במצבים מסוימים כגון הפרעת קשב גם קיימת פגיעה מסוימת ביכולת אזור זה לשלוט בדחפים, ועל כן נראה סיכון מוגבר להתנהגות אימפולסיבית ולהתפתחות התמכרויות התנהגותיות. עצם השימוש הכפייתי בהתנהגות ממכרת עלול לפגוע אף הוא עם הזמן ביכולת אזור זה לבלום דחפים לביצוע ההתנהגות.

3. אזורי עיבוד רגשות במערכת הלימבית – אזורים אלה אחראים על עיבוד רגשי וכן בעלי תפקיד ביצירת זיכרונות ולמידה. באזורים אלה נקשרות התנהגויות מסוימות למצבים רגשיים מסוימים, כך שרגשות שליליים יכולים לעורר בעוצמה זיכרון של התנהגות אשר הביאה לשיפור במצב הרגשי. עבור אנשים מסוימים קיימת תגובתיות יתר של המערכת הרגשית, והם עלולים להיות בסיכון מוגבר להתמכרות, מאחר וקיים אצלם קושי רב יותר לווסת ולשלוט ברגשות שליליים עזים לעומת האדם הממוצע.

גנטיקה

מחקרים חדשים מתמקדים בגורמי סיכון גנטיים להתמכרויות התנהגותיות. כך, למשל, לפי מטה אנליזה שפורסמה בדצמבר 2017 בכתב העת Frontiers in Psychology, גנטיקה יכולה להסביר כמחצית מהמקרים של התמכרות להימורים, אצל בוגרים (53%) יותר מאשר אצל מתבגרים (42%). קיימים מחקרים גנטיים רבים נוספים אשר הראו בסיס גנטי משותף להתמכרויות התנהגותיות עם חלק מההתמכרויות לחומרים, וכן ממצאים גנטיים ספציפיים להתמכרות התנהגותית כזו או אחרת, למשל מחקר אמריקאי שפורסם ב-1998 בכתב העת Alcohol שזיהה קשר בין שינוי מסוים בגן DRD2 הקשור ברמות הדופמין במוח לבין הנטייה של מהמרים לפתח דפוס של התמכרות להימורים.

קשר לתחלואה נפשית

בדומה להתמכרויות לחומרים, התמכרות התנהגותית מופיעה לעתים קרובות על רקע בעיות נפשיות אחרות ולאורך זמן עלולה להחמיר או לגרום להפרעות נפשיות בעצמה.

מחקרים מדגימים קשר זה בין השאר אצל מי שנחשפו בעברם לאירועי טראומה. כך, חוקרים מאוסטריה הדגימו ביולי 2018 בכתב העת Frontiers in Psychiatry כי חשיפה לטראומה מובילה לתסמיני דיכאון שמתבטאים בהמשך בהתנהגות התמכרותית – בעיקר אצל גברים. בנוסף קיימים מחקרים רבים אחרים המראים קשר בין התמכרויות התנהגותיות שונות להפרעות מצב רוח, הפרעת קשב, הפרעות אישיות, הפרעה טורדנית-כפייתית והפרעות חרדה.

בין מצוקה נפשית להתמכרויות ישנו מעגל קסמים אכזרי, שכן ההתנהגות הממכרת שבתחילה סייעה בהקלה על תסמינים נפשיים מסוימים, מובילה בסופו של דבר להחמרה בתסמינים אלה, ולעתים קרובות גם להופעת הפרעות חדשות. כאשר האדם מנסה להיגמל מההנהגות ההתמכרותית, לעתים קרובות הוא ייאלץ להתמודד עם החרפה בתסמיני הרקע הנפשיים בעטיים החל השימוש הבעייתי.

מספר גורמי סיכון נוספים להתנהגות התמכרותית זוהו בשנים האחרונות במחקרים בתחום:

• גורמי סיכון דמוגרפיים: בין השאר, במחקר הישראלי שפורסם בשנת 2022 ובדק היקפים של התמכרויות, נמצא כי מתבגרים דתיים נטו פחות מחילונים לדווח על התמכרות התנהגותית. כמו כן, מתבגרים ממעמד סוציואקונומי נמוך יותר דיווחו יותר על התמכרות לחומרים שונים וכן על התמכרות להימורים ולמין. מתבגרים עולים נטו יותר להתמכרות להימורים ולהתמכרויות לחומרים, בהשוואה למתבגרים ילידי הארץ.

• חשיפה לטראומה: כאמור, מחקרים מזהים קשר בין חשיפה לטראומה להתפתחות התנהגות התמכרותית בהמשך החיים. סקירה של חוקרים מקנדה שפורסמה במאי 2017 בכתב העת BMC Psychiatry ביססה קשר בין טראומות בין אישיות – לרבות התעללות במשפחה, התעללות מצד בן/ בת  הזוג, בריונות וטראומה מטרור ומלחמה – לבין עלייה בנטייה לפתח התמכרויות התנהגותיות. חוקרים שבחנו חיילים קרביים בצבא ארה"ב תארו בדצמבר 2016 בכתב העת American Journal of Psychiatry כי זיהו דפוס של התנהגות התמכרותית ל"קרב" אצל החיילים (combat addiction) המלווה בשחזור זיכרונות מהמלחמה שמובילים לעתים לתחושת "היי" ולעתים לדכדוך ותחושות אשם, לצד עיסוק באומנויות לחימה, צייד ואיסוף כלי נשק באופן שעשוי לבטא התנהגות חסרת שליטה.

• יחסים חברתיים רעועים: יחסים חברתיים רעועים עם בן/ בת הזוג ועם מכרים הם קרקע פורה להתפתחות התנהגות התמכרותית. מספר מחקרים מדגימים קשר בין מערכת יחסים רעילה לבין התפתחות דפוס התנהגותי של התמכרות.

טראומה ממלחמות עשויה לעורר התמכרויות התנהגותיות (צילום: Shutterstock)

השלכות של התמכרות התנהגותית

התמכרות התנהגותית עשויה להיות מלווה בשורה ארוכה של סיבוכים בריאותיים, חברתיים וכלכליים.

אנשים שנוטים לפתח התמכרות התנהגותית נוטים לדווח במחקרים על איכות חיים נמוכה יותר.

• השפעות בריאותיות: מחקרים אמנם בדקו בעיקר השפעות של התמכרות לחומרים על הבריאות הנפשית, אך מספר עבודות מצביעות גם על השפעות בריאותיות של התנהגויות התמכרותיות, ובין השאר השפעה על עייפות ותשישות ושורה של מצבים רפואיים ומחלות כרוניות. כך, למשל, בנובמבר 2023 דיווחו חוקרים משבדיה בכתב העת Public Health על נטייה של אנשים עם התמכרות להימורים לסיכון גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית להתפתחות של מחלות לב וכלי דם (18% לעומת 12%), מחלות של דרכי הנשימה (7% לעומת 4%), סוכרת (5% לעומת 2%) והשמנת יתר (7% לעומת 3%). הסיבות עשויות להיות קשורות להזנחה כתוצאה מההתנהגות הממכרת. הדבר בא לידי ביטוי בדיווח באביב 2023 של חוקרים מתורכיה על מכורים לגיימינג שנטו להזניח יותר את בריאותם ופחות להקפיד על מניעת גורמי סיכון למחלות לב. התמכרות לפעילות גופנית נקשרה במחקרים לנזקים בריאותיים פיזיים כמו סיבוכים במפרקים ופגיעה במבנה השרירים.

• השפעות חברתיות: התמכרות התנהגותית ממתפתחת על רקע קשרי זוגיות בעייתיים, ועשויה גם להוביל לפגיעה בזוגיות ככל שתסמיניה מתמשכים ומוחמרים. במחקר אמריקאי שפורסם בשנת 2013 נמצא כי 72% מהאנשים שמשחקים משחקי מחשב (גיימינג), ובני ובנות זוגם העידו כי הייתה למשחקים אלה השפעה לרעה על קשרי הזוגיות שלהם.

• השפעות כלכליות: התמכרות התנהגותית עשויה במקרים מסוימים להוביל לפגיעות כלכליות משמעותיות. רבים התיאורים על מכורים להימורים שירדו מנכסיהם ונאלצו לפשוט את הרגל ואף דרדרו את משפחותיהם לשפל כלכלי כתוצאה מההתנהגות הממכרת. גם ההתמכרות לקניות עשויה להוביל לפגיעה כלכלית משמעותית. מחקר אמריקאי שפורסם בשנות ה-90 בחן תיקי פשיטות רגל ומצא כי בחמישית מהמקרים הם היו קשורים להתמכרות.

איך מאבחנים?

בשונה מהתמכרויות לחומרים, בהתמכרויות התנהגותיות לא ניתן לבצע בדיקות דם או שתן שיחשפו שימוש, ומאחר ואין להתנהגות בדרך כלל השפעה גופנית ישירה, לעתים קל יותר להסתיר את השימוש לאורך זמן.

אם אתם חושדים כי אתם או אדם קרוב מתמודדים עם התמכרות התנהגותית ניתן להשתמש בכלים מקוונים לאבחון עצמי. (גם בקישור הבא)

אבחון יכול גם להתחיל אצל רופא/ת המשפחה או על ידי אנשי בריאות הנפש כגון פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים או קרימינולוגים קליניים.

ככלל, קושי לשלוט בהתנהגות לאורך זמן, צורך בעלייה בתדירות או עצימות ההתנהגות עם הזמן, קושי ומצוקה כאשר האדם לא יכול להוציא לפועל את ההתנהגות, פגיעה בתפקוד או ביחסים בעקבות ההתנהגות, פגיעה כלכלית ניכרת או כניסה למצבי סיכון חוזרים על מנת לבצע את ההתנהגות – כל אלה עשויים להעיד על קיום בעיה ודורשים המשך בירור במסגרת מקצועית מתאימה.

כיצד מטפלים?

בדומה להתמכרויות לחומרים, קיימות מספר גישות טיפול מבוססות מחקרית אשר עשויות לסייע למתמודדים עם התמכרויות התנהגותיות שונות. בניגוד לטיפול בהתמכרות לחומרים, בטיפול בהתמכרויות התנהגותיות אין צורך להתייחס לתסמיני גמילה מסכני חיים ולניטור המצב הגופני של המטופלים כפי שנדרש בטיפול בחלק מהחומרים הממכרים. קושי נוסף המייחד חלק מההתמכרויות ההתנהגותיות הוא שהן אינן מוגדרות בספרי האבחנות, ועל כן מחקרים הבודקים יעילות טיפול לא תמיד מתייחסים לאותן הגדרות ולאותן אוכלוסיות מטופלים.

ככלל, גישות טיפול שפותחו להתמכרויות לחומרים כמו אלכוהול, טבק וקנביס, הוכחו כיעילות גם לטיפול בהתנהגויות התמכרותיות, עם התאמות נדרשות.

הטיפול בהתמכרות התנהגותית כבכלל ההתמכרויות הוא רב תחומי, ולרוב נדרש שילוב של טיפול רפואי-פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי וטיפול סוציאלי-שיקומי המסייע למתמודדים לבנות מחדש את סביבת חייהם המשפחתית, חברתית ותעסוקתית.  

סוגי הטיפול

הטיפול בהתמכרויות עשוי לשלב את האלמנטים הבאים: 

• טיפולים נפשיים: ההחלטה על גמילה מהתמכרות לרוב מלווה בטיפול נפשי כלשהו, לרוב מדובר בטיפול שיכלול מרכיבים קוגניטיביים-התנהגותיים (CBT) ואשר משלב עקרונות מהגישה המוטיבציונית לטיפול בהתמכרויות, כאשר הטיפול אישי, קבוצתי או זוגי/משפחתי.

• טיפולים תרופתיים: עבור חלק מההתמכרויות ההתנהגותיות, ובראשן התמכרות להימורים, קיימים טיפולים תרופתיים המפחיתים את הכמיהה לכך כגון נלטרקסון המשמש אף לטיפול בהתמכרות לאלכוהול. גם טיפול בנוגדי דיכאון ממשפחת ה-SSRI הראה יעילות בטיפול בהתמכרויות שונות, גם אם לא קיימים דיכאון או חרדה ברקע. במקרים רבים, ההתמכרות ההתנהגותית מלווה בהפרעות נפשיות שונות הניתנות לטיפול תרופתי, והערכה וטיפול פסיכיאטרי בהפרעות הנלוות עשויים לסייע באופן משמעותי ליכולת של המתמודדים להפחית או להפסיק את ההתנהגות ההתמכרותית. כך, טיפול בנוגדי דיכאון, מייצבי מצב רוח או תרופות להפרעות קשב עשויים להקל על תסמינים שונים ובכך לאפשר למטופלים יכולת התמודדות טובה יותר עם תהליך הגמילה. בשנים האחרונות בוצעו מספר מחקרים אשר הדגימו יעילות של גריה מוחית מגנטית (rTMS) בהתמכרויות התנהגותיות שונות, אך גישת טיפול זו עדיין אינה מוכחת דיה ואינה זמינה כטיפול שגרתי בהתנהגויות אלה.

• שיקום: בדומה להתמכרויות אחרות, גם במקרה של התמכרויות התנהגותיות לא תמיד די בטיפול בתומו נפסקת או פוחתת ההתנהגות ההתמכרותית, אלא שיש גם צורך בהמשך תהליך שיקומי המסייע למתמודדים לשוב לתפקוד משפחתי, תעסוקתי וחברתי. במקרים מסוימים כמו בהתמכרות להימורים, מלווה ההפרעה לעתים בקשיים כלכליים וחוקיים משמעותיים הדורשים אף הם התייחסות, שכן ללא מתן מענה לקשיים אלה הסבירות להישנות ההפרעה עולה באופן משמעותי.

מסגרות הטיפול

קיימות מסגרות טיפול מגוונות לטיפולים בהתמכרויות התנהגותיות בישראל:

• קבוצות לעזרה עצמית: למתמודדים עם התמכרויות זמינות קבוצות לעזרה עצמית, בהן קבוצות '12 צעדים' הכוללות קבוצות ייעודיות להתמכרויות שונות (למשל מכורים למין אנונימיים, מהמרים אנונימיים). קבוצות אלה מאפשרות למתמודדים עם התמכרויות הצטרפות ללא קביעת תור וללא כל התחייבות או תשלום ומתקיימות מספר פעמים בשבוע בכל רחבי הארץ וכן (חלקן) באופן מקוון.

• טיפולים אמבולטוריים: שירותי הרווחה מפעילים מרכזי טיפול בהתמכרויות בכל רחבי הארץ, וישנם מרכזים המתמחים בטיפול בהימורים. בנוסף, ישנן מספר מרפאות לטיפול בהתמכרויות אשר מטפלות במגוון התמכרויות התנהגותיות, כולל מסגרות ייעודיות להתמכרות למין. בימים אלה נפתחות מרפאות לטיפול בהתמכרויות של קופות החולים אשר צפויות אף הן לספק מענה מרפאתי לטיפול בהתמכרויות התנהגותיות. שירותי הרווחה מפעילים בנוסף מרכזי יום אמבולטוריים לטיפול בהתמכרויות בכל רחבי הארץ. במרפאות אלה מוצעים כיום טיפולים בהתמכרות להימורים ופיילוט לטיפול בהתמכרות לגיימינג, קניות ומין. בנוסף קיימת מסגרת ייעודית לקהילת הלהט"ב לטיפול בהתמכרות ל"כמ-סקס" (Chemsex) – מושג המתאר התמכרות למין בשילוב שימוש בחומרים כגון ממריצים שונים, GHB, "פופרז", קטמין או MDMA.

• מרכזי גמילה פרטיים: מרכזים אלה מספקים מענים מגוונים, הכוללים בדרך כלל את תהליך הגמילה מהתמכרות התנהגותית וליווי במהלך השיקום.

• אשפוזיות ומחלקות פסיכיאטריות לתחלואה כפולה: כיום קיימות מסגרות גמילה ציבוריות סגורות להתמכרות להימורים. במחלקות פסיכיאטריות ניתן לקבל טיפול עבור מתמודדים עם החרפה ניכרת במצב נפשי נלווה, במקביל לקיום התמכרות.

• קהילות טיפוליות: מסגרות לטיפול ארוך טווח, בדרך כלל לאחר סיום תהליך ראשוני של גמילה. כיום ניתן לקבל טיפול להתמכרות להימורים ולהתמכרות למין במסגרת קהילות טיפוליות סגורות.

• שיקום פסיכיאטרי: למתמודדים עם אבחנה כפולה של התמכרות ואבחנה פסיכיאטרית ישנן מסגרות ייעודיות של הוסטלים ודיור מוגן במסגרת חוק נכי נפש בקהילה. בנוסף, ניתן לקבל שירותי שיקום נוספים כגון ליווי תעסוקתי.

ד"ר נדב שליט הוא פסיכיאטר מומחה במרכז הישראלי להתמכרויות ICA

עדכון אחרון: אוקטובר 2024