ידוע כי אנשים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונתית (שגרונית) נמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. מחקר חדש מצא כי תסמיני דיכאון, לחץ, חרדה, כעס ורמת התמיכה החברתית עשויים להשפיע על הצטברות של טרשת עורקים ולכן על הסיכון למחלות לב וכלי דם במטופלים אלה.

דלקת מפרקים שגרונתית (באנגלית: Rheumatoid Arthritis ובקיצור RA) היא מחלה כרונית אוטואימונית – מחלה בה מסיבה לא ברורה תאים מסוימים של מערכת החיסון תוקפים את הגוף עצמו, במקרה זה את המפרקים ולעיתים גם איברים אחרים. המחלה גורמת לכאב, רגישות, נוקשות, נפיחות ומגבלות תנועה ותפקוד של מפרקים רבים. המחלה לא מערבת את המפרקים בלבד. הדלקתיות לעיתים יכולה להשפיע גם על איברים אחרים, לדוגמה עיניים או ריאות.

מחקרים מראים כי לאנשים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונתית, בעיקר אלה עם מחלה קשה שאינה תחת שליטה טובה, סיכון מוגבר לחלות במחלות לב וכלי דם. למעשה, מחלות לב וכלי דם מהוות כיום כיום את אחת הסיבות העיקריות לתמותה בקרב חולים עם דלקת מפרקים אוטואימונית כמו דלקת מפרקים שגרונתית. למרות זאת, המנגנונים העומדים מאחורי הקשר עדיין אינם ברורים לאשורם.

הקשר בין דלקות מפרקים אוטואימוניות, בהן דלקת מפרקים שגרונתית, לבין מחלות לב וכלי דם יוחס עד כה בעיקר לתהליך הדלקתי הגורם להאצה של הצטברות רובד טרשתי בכלי הדם המעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולטיפול בסטרואידים העשוי להאיץ כשלעצמו סתימה של כלי דם.

חוקרים מאוניברסיטת קולומביה ביקשו לבחון לראשונה אם תחלואה פסיכולוגית – שנמצא כי עשויה להיות קשורה למחלות לב וכלי דם באוכלוסייה הכללית – עומדת מאחורי הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונתית.

המחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת של הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה Arthritis Care and Research התבסס על נתונים של 195 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית ללא רקע של מחלות לב ו-1,073 נבדקים ללא דלקת מפרקים. החוקרים השתמשו בכלים מתוקפים מדעית כדי למדוד דיכאון, לחץ, כעס, תמיכה ואפליה/טרדות. לאחר מכן הם בחנו סמנים לטרשת עורקים באמצעות סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) שמדדו הצטברות של סידן בעורקים המספקים דם ללב ובדיקות אולטרה-סאונד שמדדו את עובי אבי העורקים והצטברות פלאק בעורקי התרדמה.

לאחר שנלקחו בחשבון בניתוח הנתונים משתנים רלוונטיים, הסיכון להצטברות בינונית או גבוהה של סידן בעורקים (מעל 100 יחידות) בנבדקים עם דלקת מפרקים שגרונתית עלה עם כל עלייה של יחידה בציוני החרדה (ב-10%), הכעס (ב-14%) ותסמיני דיכאון (פי 3.14).

כאשר החוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים סמנים לדלקתיות (החלבונים אינטרלוקין 6 ו-CRP) הקשרים הללו נותרו בחולי דלקת מפרקים, אך לא בנבדקים ללא דלקת מפרקים שגרונתית.

עוד נמצא כי בקרב נבדקים עם דלקת מפרקים שגרונתית לחץ בעבודה ניבא סיכון גבוה פי 3.21 להצטברות פלאק בעורקי התרדמה, בעוד שתמיכה חברתית גדולה נקשרה לאבי עורקים פחות עבה.

המחקר מטבעו לא יכול להוכיח קשר של סיבה ותוצאה, ומספר הנבדקים עם דלקת מפרקים שגרונתית שנכללו במחקר לא היה גדול. כעת החוקרים קוראים לביצוע מחקרים נוספים שיבחנו את הנושא.

ההשפעה של דלקת מפרקים שגרונתית על הלב

מחקרים רבים שפורסמו לאחרונה קשרו בין דלקת מפרקים שגרונתית לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. מחקר נרחב שפורסם בגיליון מאי 2015 של כתב העת Arthritis & Rheumatology, מצא כי דלקת מפרקים שגרונתית מגדילה פי 2.55 את הסיכון למוות מאירוע לב.

מחקר נוסף שממצאיו הוצגו השנה בכנס ICNC, מצא כי אנשים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונתית בסיכון גבוה פי שניים להתקף לב פתאומי ללא סימנים או תסמינים מוקדמים, בהשוואה לאנשים ללא דלקת מפרקים שגרונתית. במסגרת המחקר החוקרים בחנו נוכחות של איסכמיה (הגבלה באספקת הדם) או אוטם המשפיעים על זרימת הדם ללב ב-91 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית שלא היו להם תסמינים של מחלת לב, באמצעות בדיקת הדמיה עם חומר רדיואקטיבי המכונה ספקט (SPECT). הבדיקה חשפה ממצאים לא תקינים אצל רבע (24%) מהמטופלים המצביעים על איסכמיה או אוטם העלולים להוביל להתקף לב פתאומי, ללא כל סימנים או תסמינים מוקדמים.

מחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases בחן כמעט 42,000 אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית וכמעט 82,000 אנשים ללא מחלות דלקתיות כרוניות ומצא כי במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית שלא נרשם להם טיפול סיסטמי או ביולוגי הסיכון לסבול מאירוע לב או כלי דם היה גבוה ב-39% ובאלה שנרשם להם טיפול הסיכון היה גבוה ב-58%, וזאת לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם. יש לציין כי את הקשר בין הטיפול התרופתי לסיכון למחלות לב באנשים עם מחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים קשה לבחון במחקר מסוג זה, מאחר ומצד אחד לטיפול המפחית את הדלקתיות פוטנציאל להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, ומצד שני מטופלים להם נרשם טיפול סיסטמי או ביולוגי הם לרוב כאלה הסובלים ממחלה חמורה יותר ולכן עשויים להימצא בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם מלכתחילה.

Arthritis Care Res. Published online August 13