התבגרות מינית הינה חלק מתהליך הגדילה וההתפתחות הטבעי של בני אדם, המלווה בהפרשת הורמוני מין. "התבגרות מינית מבטאת הופעה של סימנים משניים רלוונטיים לגיל ההתבגרות: גדילת ניצני שדיים והופעת שיעור אצל בנות והגדלת נפח האשכים ושיעור בקרב בנים", מסביר פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת והמרכז הארצי לסוכרת נעורים שבמרכז שניידר לרפואת ילדים ומנהל תחום בעיות גדילה ב"כמוני".

תזמון ההתבגרות המינית תלוי בגורמים שונים - גנטיים וסביבתיים ובמצבים מסוימים מתפתחת התבגרות מינית מוקדמת, שעשויה להוביל למצוקה נפשית ולהפרעות גדילה, ודורשת התייחסות רפואית כדי לצמצם את הסיכון להפרעות התפתחותיות מתמשכות.

ראשיתו של שלב ההתבגרות המינית בהפרשה של הורמון מסוג GnRH – ובשמו המלא 'הורמון משחרר גוונדוטרופינים' (ובלעז Gonadotropin Releasing Hormone). הורמון זה מופרש מההיפותלמוס שבמרכז המוח ומגרה הפרשה של הורמונים הקרויים 'גונדוטרופינים' מבלוטת ההיפופיזה – בלוטת יותרת המוח – הורמונים מסוג LH (הקרוי גם 'הורמון מחלמן' או 'הורמון הצהבה') ו-FSH (הקרוי גם 'הורמון מגרה זקיק') שחודרים לזרם הדם ומעוררים הפרשה של הורמוני מין באיברי הרבייה: הפרשת אסטרוגן מהשחלות בקרב בנות ואנדרוגן מסוג טסטוסטרון מהאשכים בקרב בנים. 

תהליך זה של התבגרות מינית תקינה מתרחש לרוב בגיל 10 וחצי אצל בנות ו-11 וחצי אצל בנים. הגיל הממוצע להופעת המחזור החודשי אצל נשים, בעקבות התבגרות מינית, עומד על 12.5 שנים.

שלבי ההתבגרות של האדם, בעזרתם מוגדרת ברפואה ההתבגרות המינית, מכונים שלבי טאנר (Tanner stages) המגדירים את ההתפתחות על פי מאפיינים חיצוניים של איברי המין, לרבות נפח האשכים ואורך הפין בקרב בנים, גודל השדיים אצל בנות והתפתחות שיער ערווה בשני המינים, משלב ראשון ועד שלב חמישי.

התבגרות מינית מאופיינת גם בהאצת גדילה, הקרויה בלעז Pubertal spurt, ולדברי פרופ' פיליפ, "על פי הידוע כיום, הורמוני המין מגרים הפרשה של הורמוני גדילה, ובמקביל יש להם השפעה ישירה על העצמות הגדלות".

איך מזהים התבגרות מינית מוקדמת?

ההגדרה הרפואית של התבגרות מינית מוקדמת מבטאת הופעה של סימנים המעידים על התפתחות איברי המין החיצוניים לפני גיל 8 אצל בנות ולפני גיל 9 אצל בנים, מצב המהווה סטייה משמעותית מגילי הנורמה.

התבגרות מינית מוקדמת נחלקת לשני סוגים מרכזיים: התבגרות מוקדמת מרכזית (ובלעז: Central Precocious Puberty) שנגרמת מהפרשת הורמונים מההיפותלמוס, כפי שתואר מקודם, שמעודדת הפרשת הורמונים מאיברי המין, והתבגרות מוקדמת פריפרית (Peripheral Precocious Puberty) שהיא פחות שכיחה, ושנגרמת מעלייה בהפרשת הורמונים מאיברי המין ללא עדויות למעורבות של הפרשת הורמון GnRH במוח.

אצל בנות, התבגרות מינית גורמת לשלושה תהליכים שמשמשים סימנים מזהים להתבגרות מוקדמת: גדילת שדיים, צמיחת שיער והתחלת המחזור החודשי. אצל בנים, התבגרות מינית מלווה בהגדלת נפח האשכים, שיער ערווה ובהמשך שיער בבית השחי.

מועד ההתבגרות המינית קל יותר לבדיקה אצל בנות, מאחר וקל לזכור את מועד המחזור החודשי הראשון. בקרב בנים התבגרות מינית מתבטאת בהגדלת נפח האשכים וללא סימן גלוי, ולעתים מועד הגילוח הראשון מהווה סמן לתופעה.

אבחון התבגרות מינית מוקדמת

במסגרת תהליך האבחון של התבגרות מינית מוקדמת, הרופא עובר על ההיסטוריה הרפואית המשפחתית, מבצע בדיקה גופנית ומפנה לבדיקות דם לרמות של הורמונים שונים. "יש חשיבות ברורה להתרשמות הקלינית, כי לפעמים הורים מדווחים על תהליך של צמיחת שיער אצל הילד, ומדובר בחלק מהשיעור העדין שמקיף את כל הגוף, ולעתים ההורים חושבים שראו אצל הילדה צמיחת שדיים, כשלמעשה מדובר בשומן", מסביר פרופ' פיליפ, "לכן השלב הראשון באבחנה של התבגרות מינית מוקדמת הוא קבלת עדות אמיתית להתחלה של גיל ההתבגרות".

בשלב האבחנה יופנה הילד לרוב לבדיקת רנטגן של היד וכף היד, כדי לאמוד את גיל העצמות של הילד, ולברר האם העצמות מתבגרות באופן מואץ. לדברי פרופ' פיליפ, "בהתבגרות מינית מוקדמת, כשהורמוני המין מצויים ברמה גבוהה, הם שקובעים גם את גיל העצמות. למעשה, בקרב בנות אסטרוגן הוא שגורם לגיל העצמות להתקדם, ואילו בקרב בנים טסטוסטרון הופך על גבי פלטת הגדילה של העצמות לאסטרוגן ומקדם את גיל העצמות".

בהמשך תהליך האבחנה נבדק האם ההתבגרות המינית המוקדמת היא מרכזית או פריפרית, והילד יופנה לרוב לבדיקה המכונה GnRH Stimulation Test – מבחן לגירוי הפרשת הורמון GnRH. במהלך הבדיקה ניתן חומר המגרה את ההיפופיזה ומבוצעת בדיקת דם לרמות הגונדוטרופינים. אצל ילדים עם התבגרות מוקדמת מרכזית, החומר המגרה יוביל לעלייה ברמות הורמונים אלו בגוף, ואילו במקרה של התבגרות מוקדמת פריפרית, רמות הורמונים אלו יוותרו כשהיו. "כשיש תוצאה חיובית בבדיקה, אנו לרוב משוכנעים שהחל תהליך ההתבגרות המינית, ואילו תוצאה שלילית אינה שוללת תחילת התבגרות מינית, ודורשת מעקב ובירורים נוספים", מסביר פרופ' פיליפ.

כמו כן מבוצעת על פי רוב בדיקת גירוי ACTH שבה מוזרק למטופל הורמון ACTH לצורך גירוי בלוטת האדרנל, והוא עובר בדיקות דם כדי לבחון את רמות הקורטיזון בדם וההורמונים האנדרוגניים וכך להסיק על תפקוד הבלוטה. לדברי פרופ' פיליפ, "הבדיקה נדרשת כדי לאבחן מצב של 'היפרפלזיה של האדרנל' הגורמת ליצירת יתר של הורמונים מבלווטת האדרנל על רקע מחסור באנזים מסוים, שעשויה להיות אחת הסיבות להתבגרות מינית מוקדמת, ושכיחה במיוחד אצל יהודים אשכנזים, אם כי קיימת גם בעדות נוספות".

אצל רוב הילדים עם התבגרות מינית מוקדמת, הסיבה המרכזית שמובילה להתפתחות התופעה אינה ידועה – ומדובר בתופעה הקרויה בעגה המקצועית 'אידיופטית'. עם זאת, במצבים נדירים עשויות להיות סיבות פתולוגיות שמעודדות את התהליך, ויש להתייחס אליהן בשלב האבחנה, כדי לבחון או לשלול את קיומן. 

ירידה עולמית בגיל ההתבגרות המינית

בשנים האחרונות מדווח בעולם על ירידה בגיל הממוצע של ההתבגרות המינית, ירידה שהועלו השערות רבות באשר למקורה, לרבות השערות לגבי גורמים המאפיינים את התזונה המערבית, גידול במימדי ההשמנה ועלייה בחשיפה למזהמים שונים.

כך, למשל, מאמר שפורסם באוקטובר 2003 בכתב העת Endocrine Reviews, העלה ראיות לירידה בגיל הממוצע של ההתבגרות המינית בקרב בנות תושבות ארה"ב מגיל 12.8 בממוצע בשנת 1973 לגיל 10 בקרב בנות לבנות וגיל 8.9 בקרב בנות ממוצא אפרו-אמריקאי.  בספרד תיעד מחקר שפורסם בשנת 2009 בכתב העת BMC Public Health ירידה עקבית בגיל הופעת המחזור של בנות מ-13.72 בממוצע בקרב אלו שנולדו בשנים 1925 עד 1929 ל-12.83 בקרב מי שנולדו בשנים 1958 עד 1962.

מחקר ישראלי משנת 2014 של קופת חולים מכבי, שפורסם בכתב העת Hormone Research in Pediatrics, הציג עדויות למגמה דומה מישראל: ירידה בגיל המחזור הממוצע של בנות מגיל 13.4 בשנת 1970 לגיל 12.8 שנים בשנות התשעים, כשכל עלייה בשנת הלידה מאז 1970 הובילה בניתוח לירידה ממוצעת של 6% בגיל ההתבגרות המינית. מחקר נוסף מישראל ממכבי שפורסם במארס 2005 בכתב העת Preventing Chronic Disease הצביע על ירידה בגיל ההתבגרות המינית של נערות, על סמך נתונים רפואיים שנאספו בתהליך הגיוס לצה"ל, מגיל מחזור ממוצע של 13.41 בקרב בנות שנולדו לפני 1970 לגיל ממוצע של 13.03 בקרב בנות שנולדו לאחר 1978. לבנות שנולדו אחרי 1978 היו סיכויי גבוהים פי 2 לעבור התבגרות מינית בגיל 11, בהשוואה לאלו שנולדו לפני 1970.

עוד מהארץ, בסיס הנתונים של פרופ' צבי צדיק על ילדים ישראלים המטופלים בהורמון גדילה העלה, כפי שהוצג בכנס בשנת 2005 בבית הספר למדעי התזונה של האוניברסיטה העברית, כי מאז שנת 1977 ולאורך 25 שנים, שכיחות הופעת ניצני שד בקרב בנות בגיל 8 עלתה פי 25 ושכיחות הופעת מחזור בגיל 11 עלתה פי שניים.

לצד ראיות אלה, תמונת המצב מורכבת, ועבודות מראות כי בעוד שהגיל לסימן הראשון של התבגרות מינית בקרב בנות – צמיחת שדיים – ירד, הגיל הממוצע של המחזור הראשון ירד פחות או אף נותר קבוע. 

ואילו אצל בנים, מחקר אמריקאי מאוניברסיטת צפון קרולינה שפורסם בנובמבר 2012 בכתב העת Pediatrics העלה כי הגיל הממוצע לתחילת ההתבגרות המינית היה שישה חודשים עד שנתיים מוקדם יותר לעומת מחקרים בעבר.

תמונת המצב מעוררת חוקרים ומומחים ברחבי העולם לשאלות אתיות משמעותיות, למשל האם הקדמת גיל ההתבגרות תוביל בעתיד להזדקנות מוקדמת באוכלוסייה והאם יש לשלב שיעורי חינוך מיני בבתי הספר בכיתות נמוכות יותר מאלו שהיה מקובל בעבר.

סיבות וגורמי סיכון להתבגרות מינית מוקדמת

התבגרות מינית מוקדמת עשויה להתרחש משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. לפי מחקר שמבוסס על תאומים זהים, שפורסם בשנת 1990 בכתב העת American Journal of Human Genetics ניתן להסביר 68% מהשונות במועד ההתבגרות המינית באמצעות גורמים גנטיים ובשאר המקרים מיוחסת לתופעה השפעה סביבתית.

מין

לבנות סיכויים גבוהים יותר להתבגרות מינית מוקדמת בהשוואה לבנים, כפי שמעלים ממצאי מחקרים במדינות המערב. כמו כן, בקרב בנות במצבים רבים הסיבה להתבגרות מוקדמת אינה ידועה (אידיופטית), ואילו בבנים מזוהה לרוב בעיה אורגנית כלשהי המובילה להפרשת הורמוני המין ולהתבגרות מוקדמת.

גנטיקה

מחקרים רבים מצביעים על התאמה בגיל התפתחות איברי המין החיצוניים בין הורים לילדים ביולוגיים, שמעידה על השפעה גנטית משמעותית על גיל ההתבגרות המינית. באפריל 2004 דיווחו חוקרים ישראלים ממרכז שניידר לרפואת ילדים על סמך מדגם של 147 ילדים עם התבגרות מוקדמת מרכזית, כי ברבע מהמקרים (27.5%) היו בני משפחה נוספים שאובחנו עם התופעה.

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד ובית החולים בירגהאם אנד ווימנס דיווחו ביוני 2013 בכתב העת New England Journal of Medicine כי מצאו מוטציה בגן המסומן באותיות MKRN3, שקשור בנטייה מוגברת להתבגרות מוקדמת מרכזית. מוטציה בגן זה תועדה כקשורה לתופעה גם במחקר ישראלי שנערך במרכז שניידר לרפואת ילדים ופורסם בדצמבר 2014 בכתב העת Human Reproduction. גנים נוספים שנקשרו בעבודות עם סיבות הגורמות להתבגרות מינית מוקדמת מסומנים באותיות CYP11B1, RING Finger Protein-3, R681X ו-Kispeptin-1.

תזונה

עבודות מעלות כי הרכבי המזונות, ובייחוד מזונות מערביים עתירי סוכרים ושומנים, עשויים להשפיע על התבגרות מינית ולהאיץ התבגרות מינית. יש עבודות שקושרות גם בין העלייה בממדי ההשמנה במדינות המערב לבין הירידה בגיל ההתבגרות המינית. ההסבר הפיזיולוגי שניתן לתופעה, כפי שמוסבר במאמר סקירה של חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2003 בכתב העת International Journal of Obesity, הוא בהפרשת הורמונים מסוג לפטין ואינסולין כתוצאה מצריכת שומנים מוגברת, כשזו עשויה מצדה לעודד הפרשת הורמונים מבלוטת יותרת המוח. 

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד דיווחו במארס 2015 בכתב העת Human Reproduction, כי שתיית משקאות ממותקים עלולה להאיץ התבגרות מוקדמת, ובמדגם של בנות שצרכו מעל ל-1.5 כוסות משקאות ממותקים מדי יום, גיל ההתבגרות המינית היה נמוך ב-2.7 חודשים בממוצע בהשוואה לבנות אחרות.

מחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2011 בכתב העת PLoS ONE העלה סברה ולפיה צריכה מוגברת של חלב עשויה להאיץ התבגרות מינית מוקדמת.

עבודות קשרו גם ירידה בפעילות הגופנית להתבגרות מינית מוקדמת. 

חשיפות במהלך ההיריון

מהלך לא תקין של היריון זוהה במחקרי מעקב שונים כקשור בהתבגרות מינית מוקדמת של היילוד. כך, למשל, חוקרים אמריקאים מהמכון למדעי בריאות הסביבה דיווחו במארס 2013 בכתב העת Epidemiology על ממצאי מחקר שבחן קשר בין גיל התבגרות מינית לבין חשיפות בהיריון. המחקר שכלל מדגם של 33,501 נשים, העלה כי התבגרות מינית מוקדמת בבנות – עד גיל 11 – הייתה קשורה להיותן ילדות לאימהות צעירות שהרו בגיל ההתבגרות, לחשיפה לעישון של האם בשלב העוברי ולחשיפה בשלב העוברי לתרופה DES (דיאסתילבטרול) – תרופה שהייתה בשימוש בעבר נגד בחילות היריון ובהמשך התבררה כרעילה לנשים הרות (טרטוגנית) והשימוש בה הופסק.

כמו כן ישנן עדויות שילדות שנולדו במשקל ליד נמוך נמצאות בסיכון גבוה יותר לפעילות מוגברת של בלוטת האדרנל, שעשויה להתבטא לעתים בהתבגרות מוקדמת פריפרית, ואף עשויה להפוך ברבות השנים להתבגרות מוקדמת מרכזית.

חשיפה לפיטואסטרוגנים בגיל הינקות

אחת ההשערות שהועלו במחקרים היא כי הזנה בחלב סויה בשנה הראשונה לחיים וחשיפה מוגברת של התינוק לפיטואסטרוגנים – רכיבים המצויים בפולי הסויה – עשויה לעודד התבגרות מוקדמת, אם כי הממצאים בנושא שנויים במחלוקת.

לדוגמה, מחקר אמריקאי של חוקרים מהמכון למדעי בריאות הסביבה משנת 2003 העלה כי צריכת סויה בגילי הילדות, לרבות הזנה בשלב הינקות בפורמולה המיוצרת מחלב צמחי על בסיס סויה, נקשרה בקרב בנות הן להתבגרות מינית מוקדמת (לפני גיל 11) והן להתבגרות מינית מאוחרת (אחרי גיל 14), ביחס לגילי הנורמה. 

לדברי פרופ' פיליפ, "הממצאים בנושא אינם חד משמעיים, ויש ראיות לכאן ולכאן". כך, למשל, במדינות אסיה בהן נעשה שימוש נרחב בסויה לא מדווח על שיעורים גבוהים משמעותית של התבגרות מינית מוקדמת.

חשיפה למזהמים

מחקרים רבים קושרים בין הירידה המתועדת בהתבגרות בעולם לבין חשיפה למזהמים שונים – כימיקלים שמשבשים את הפעילות ההורמונאלית התקינה, הקרויים בעגה המקצועית 'מפרים אנדוקריניים סביבתיים' ובלעז EDCs (קיצור של Endocrine Disrupting Chemicals ). כימיקלים אלו מצויים באריזות מוצרי פלסטיק, חומרי ניקוי וקוסמטיקה, קופסאות שימורים וחומרי הדברה.

הכימיקלים מפרים את האיזון ההורמונאלי במספר מנגנונים אפשריים: עיכוב או זירוז של הפרשת הורמונים, חיקוי פעילותם של הורמונים וחסימה של קישור בין הורמונים טבעיים לקולטנים שלהם בגוף. כימיקלים אלו נקשרו בעבודות הן להתבגרות מינית מוקדמת של בנים ובנות, והן לתופעות נוספות, לרבות מומים באיברי המין, אשכים טמירים בקרב גברים וסרטן השד בקרב נשים. הנטייה המוגברת להתבגרות מינית מוקדמת בבנות בהשוואה לבנים עשויה להעיד על כך כי חשיפת יתר מתקיימת בעולם המערבי לחומרים דמויי אסטרוגן או כאלה המשפיעים ספציפית על פעילות הורמון האסטרוגן.

אחד החומרים התעשייתיים שנקשרו להתבגרות מינית מוקדמת הוא 'ביספינול A' ובקיצור BPA, חומר פלסטי שמהווה רכיב בתעשיית הפלסטיק. מחקרים שונים מצביעים על השפעה של חשיפה להורמונים בחקלאות כגורם לשיבוש הורמונאלי שעלול להוביל להתבגרות מינית מוקדמת. כך, למשל, מיוחסת התופעה להזנת חיות המשמשות למאכל כמו פרות ותרנגולות בהורמונים ותרופות שונות המעודדות הפרשת הורמונים וכן בריבוי הורמונים במי קולחין (מים שמקורם במי ביוב מטוהרים) המשמשים להשקיית גידולים חקלאיים במדינות הסובלות ממחסור במים כמו ישראל ועלולים לחדור גם למי תהום ולמערכת מי השתייה. הורמונים סטרואידים מגיעים למי שפכים מהפרשות בני האדם, הפרשות חיות, יצור בצמחים בתנאי גידול שונים, פטריות מסוימות – למשל כאלו הגדלות על תירס, וכן כימיקלים תעשייתיים.

מתח נפשי

מתח ולחץ נפשי עשויים אף הם לעודד התבגרות מינית מוקדמת, כפי שרומזים מחקרים שונים. כך, למשל, ישנן עדויות ממחקר מקנדה שפורסם בינואר 2003 בכתב העת Child Development המחזקות תיאוריה אבולוציונית ולפיה העדר דמות אב בשבע השנים הראשונות לחיים ולחץ בתא המשפחתי קשורים בהתבגרות מינית מוקדמת של בנות. חוקרים מסין ואוסטרליה דיווחו באפריל 2015 כי חוויות משפחתיות קשות אצל בנים העלו פי 2.53 את הסיכון להתבגרות מוקדמת, ואילו חוויות קשות אצל בנות, שכללו התעללות פיזית, העלו פי 2.45 את הסיכון לתופעה.

חשיפה לעישון 

חשיפה לעישון סיגריות נקשרת לרעות חולות רבות, ובין השאר גם להתבגרות מינית מוקדמת. מחקר מסין שפורסם ביולי 2015 בכתב העת PLoS ONE העלה כי חשיפה לעישון פסיבי שמתבטאת בכמות גבוהה של חשיפות הובילה לעלייה של 17% בסיכון להתבגרות מינית מוקדמת, ואילו חשיפה לעישון פסיבי שמתבטאת בצפיפות גבוהה של עשן העלתה ב-34% את הסיכון להתבגרות מוקדמת.

המחקר הישראלי מקופת חולים מכבי, שפורסם במארס 2005 בכתב העת Preventing Chronic Disease הצביע על שיעור גבוה של מעשנים שמדווחים על התבגרות מינית מוקדמת, מה שעשוי להעיד גם לכיוון ההפוך – מצוקות נפשיות על רקע התבגרות מינית מוקדמת עשויות לעודד התנהגות סיכונית, לרבות עישון והתמכרויות. באחרונה עולה במחקרים שונים בעולם כי חשיפה של ילדים למריחואנה עלולה להאיץ התבגרות מינית מוקדמת. 

אזור גיאוגרפי

אחת ההשערות המעניינות קושרת בין התבגרות מינית מוקדמת לבין מיקום גיאוגרפי של אזור המגורים יחסית לקו המשווה. כך, למשל, עולה ממחקר מאיטליה שפורסם בפברואר 2005 בכתב העת Gynecological Endocrinology, שמצא ריכוז גבוה של התבגרות מוקדמת מרכזית בחבל הארץ של צפון טוקסנה, יחסית לשאר המדינה, וייחס את התופעה לשיבוש בהפרשת הורמון האסטרוגן שעשוי להיגרם על רקע מיקום גיאוגרפי.

תרופות והקרנות 

לעתים שימוש במשחות המכילות הורמונים עשוי להוביל להתפתחות התבגרות מינית מוקדמת. לדברי פרופ' פיליפ, "יש מצבים של ילדות שמפתחות הנצה של השדיים לאחר שהשתמשו על דעת עצמן במשחות עם אסטרוגנים, ולעתים גם חשיפה של ילד או ילדה במגע לג'ל טסטוסטרון שאב מרח על גופו עשויה לעורר סימנים של התבגרות מוקדמת כמו שיעור". 

גם חשיפה לטיפולים בהקרנות למערכת העצבים המרכזית (למוח וחוט השדרה), למשל טיפולי הקרנות לגידולים סרטניים, נקשרה להתבגרות מינית מוקדמת.

ההשלכות האפשריות של התבגרות מינית מוקדמת

ההתבגרות המינית עשויה להוביל למספר סיבוכים גופניים ונפשיים, ובמרכזם להפסקת תהליך הגדילה וכתוצאה גובה סופי נמוך ביחס לפוטנציאל הגנטי ומצוקה נפשית עקב חוסר מוכנות להתפתחות בגיל צעיר כל כך.

פגיעה בגדילה

מאחר ותהליך ההתבגרות קשור גם להפרשת הורמוני גדילה, הרי שהתבגרות מינית מוקדמת עלולה להוביל להאצת גדילה מוקדמת וסיום הגדילה בגובה הנמוך מהפוטנציאל הגנטי. פעמים רבות ניתנים טיפולים לילדים עם התבגרות מינית מוקדמת כדי למנוע פגיעה בקומתם בגיל הבוגר אם כי, כפי שיוסבר בהמשך, יעילותם חלקית בלבד. 

מצוקה נפשית

עבודות רבות מצביעות על המצוקות הנפשיות של התבגרות מינית מוקדמת, שנגרמות מחוסר בשלות נפשית להופעה מוקדמת של סימני התבגרות באיברי המין החיצוניים ושל ווסת. מחקר מיולי 2006 שנערך בשוויץ בשם SMASH ובחן את השלכות התופעה על מצבם הנפשי של מתבגרים, העלה כי בנות עם התבגרות מוקדמת היו בסיכון גבוה ב-32% לפתח הפרעות בדימוי גוף ובסיכון גבוה ב-52% לסבול ממצוקה נפשית, וכן ב-93% יותר דיווחו על פעילות מינית בגילי 16 עד 20, ואילו בנים דיווחו בסיכויים גבוהים ב-40% עד 99% על פעילות מינית ועל צריכת סמים ואלכוהול באופן חוקי ובלתי חוקי. כמו כן, בנים עם התבגרות מוקדמת דיווחו ב-59% יותר על הפרעות אכילה, ב-61% יותר על תחושת קורבנות ופי 2.11 על תסמיני דיכאון. מחקר בריטי שפורסם בראשית 2011 העלה כי בנות שהווסת הראשונה הופיעה אצלן לפני גיל 11 וחצי היו בסיכון גבוה יותר לחוות תסמיני דיכאון מאשר חברותיהן שקיבלו וסת ראשונה בגילי 13 ו-14. 

סרטן השד: הממצאים אינם חד משמעיים 

קשרים אובחנו בעבודות שונות בין התבגרות מינית מוקדמת אצל בנות לבין סיכון מוגבר לסרטן השד. עבודות אלו קשורות למחקרים שמצביעים על סיכון לפתח סרטן השד הקשור בהפרשה לא סדירה של הורמונים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות, כשמצבים הגורמים לעלייה ברמות ההורמונים הללו מגדילים את הסיכון למחלה, לרבות גיל התבגרות מוקדם, גיל מעבר מאוחר, גיל מאוחר של היריון ראשון או נשים שכלל לא ילדו ילדים. עם זאת, הממצאים בנושא אינם חד משמעיים מבחינה מחקרית, וכן לא הוכח כי הטיפול בהתבגרות מינית מוקדמת מגן מפני סרטן השד.

טיפולים להתבגרות מינית מוקדמת

טיפולים להתבגרות מוקדמת מרכזית

הטיפול העיקרי בהתבגרות מינית מוקדמת מרכזית, שנחשב לוותיק וקיים כבר מזה עשרות שנים ויעילותו הוכחה בעבודות רבות, ניתן על ידי תרופות שנועדו לעכב את הפרשת ההורמון GnRH מההיפותלמוס שבמוח, במטרה לעכב את כל שרשרת הפרשות ההורמונים שמעודדת את התופעה. הטיפול ניתן על ידי הורמון דמוי GnRH במבנהו (וקרוי GnRH אנאלוג) שנוכחותו מעכבת הפרשת הורמונים מבלוטת ההיפופיזה. ההורמון שניתן בישראל הקרוי דקפפטין – ניתן בזריקה לשריר אחת ל-28 יום במרפאה.

יש לציין כי עיכוב תהליך ההתבגרות המינית באמצעות ההורמון אינו מונע בכל מצב את הפגיעה בגדילה. לדברי פרופ' פיליפ, "בעבודות שעשינו וכן על פי הקונצנזוס הבינלאומי לגבי השימוש בתרופות אלה, הן לא הוכיחו תוספת משמעותית לגובה כשהטיפול החל אצל בנות אחרי גיל 8 ואצל בנים אחרי גיל 9. יש מי שמאמינים שאפשר בקלות לעכב התבגרות מינית ולהרוויח סנטימטרים נוספים בגובה, אך לא תמיד הטיפול עובד. יש לשקול כל מקרה לגופו".

הטיפול בהורמון דמוי GnRH ניתן לרוב כל עוד יש עניין לעיכוב תהליך ההתבגרות המוקדמת. "הטיפול ניתן לרוב במשא ומתן אישי עם כל מטופל וההורים, בהתאם להשלכות התופעה מבחינה נפשית על הילד", מסביר פרופ' פיליפ. ככלל, על פי גיל העצמות, המועד האידיאלי להפסקת הטיפול התרופתי היא סביב גיל 11-12 אצל בנות, ואילו בקרב בנים הגיל להפסקת הטיפול פחות ברור ונקבע בהתייעצות עם הילד ומשפחתו.

טיפולים להתבגרות מוקדמת פריפרית

במצב של התבגרות מינית מוקדמת פריפרית, הטיפול על ידי הורמון דמוי GnRH לא יסייע. במצבים אלה לרוב כל מקרה נבחן לגופו לצורך התאמת טיפול, על פי הצורך. במקרים מסוימים המטופל יידרש לניתוח, במידה ואובחן גידול כלשהו שמוביל לתופעה, למשל גידול שפיר מסוג אדנומה בשחלות שעשוי להפריש אסטרוגן ויש להסירו. לעתים נדרש טיפול תרופתי, למשל במצבים בהם מקור הבעיה בתפקוד לא תקין של בלוטת האדרנל, אז מותאם טיפול בסטרואידים דרך הפה.

* בהכנת הכתבה סייע פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת והמרכז הארצי לסוכרת נעורים שבמרכז שניידר לרפואת ילדים ומנהל תחום בעיות גדילה בקהילת גדילה ב"כמוני".

עדכון אחרון: אוגוסט 2016