הרעיון כולו נובע אני מניחה מתוך הכרת המהלך הרגיל של גידולים בכליה. אנשים אצלם מגלים במקרה גידול בכליה של 1-3 ס"מ, עוברים בדר"כ ניתוח לכריתה חלקית של חלק הכליה עם הגידול, ובדר"כ זה פותר את הבעיה והם נותרים בריאים, ללא הישנות הגידול לאורך שנים רבות.

מתוך זה בחרו את המקרים הללו. כמובן שהמושתלים היו מודעים לסיכון, והחליטו כי הם מוכנים לקחת אותו.

אתה בהחלט צודק ש-4 מקרים ותקופת מעקב קצרה כזו, אינה אומרת לא כלום על התוצאות ארוכות הטווח

אני גם בהחלט לא יודעת האם זה היה נסיון "אתי"/מוסרי, אבל כנראה שהם קיבלו אישור לכך.

ד"ר נעמי לוין-יינה,
אני תוהה ...
האם 4 (!) המושתלים שעדיין בחיים לאחר 9-41 חודשי מעקב, ללא עדות להישנות הגידול ועם שתל מתפקד, מהוים קבוצת מחקר ?
האם לפיח המאמר המקורי ספרו מושתלי כלייה "מתוקנת", שהסיפור לא נגמר "בטוב" ?
עד כמה יהיו מוכנים מושתלים לקבל כליה "משופצת" ?
שתי הערות:
1. האם רופא משתיל, יכול לדעת כמה גידולים בכליה הנתרמת יש וניתן יהיה להסיר, לפני "הקצירה", כדי לדעת מה הסיכון למקבל הכליה.
2. ה"מחקר" מזכיר לי בעלי מוסך, שמכניסים במכונית חלקי חילוף משופצים, מבלי לדעת כמה זמן יחזיק החלק המשופץ.