מחקר שנערך בסין בדק את היתכנות המודל הביו-פסיכוסוציאלי בטרשת נפוצה. המודל הרפואי-פסיכולוגי מציג את הקשרים שבין המשתנים הפסיכולוגיים למחלות שונות.

בכדי לבחון את הקשר שבין המשתנים הפסיכולוגים לבין התפרצות הטרשת הנפוצה, ביצעו מחקר רטרוספקטיבי אשר בחן את אירועי החיים, אישיות, סימפטומים פסיכולוגים והתמיכה החברתית שיש לאנשים עם טרשת נפוצה באמצעות שאלונים מתוקפים המתאימים לתרבות הסינית בה נבחנו.

במחקר נמצאו הבדלים משמעותיים בין קבוצת האנשים עם טרשת נפוצה וקבוצת הביקורת של אנשים בריאים ברמת הרגשות השליליים ובמספר סימפטומים פסיכולוגים כגון, דיכאון, חרדה, אובססיה, פוביה, לחץ ביחסים בין אישיים וסומטיזציה. יותר מכך, נמצא מספר גדול יותר של אירועי חיים שליליים, בעיות משפחתיות ושימוש לא מותאם בתמיכה חברתית, בקרב האנשים עם טרשת נפוצה. בבחינת מאפייני האישיות, לא נמצא הבדל בין האנשים עם טרשת נפוצה לקבוצת הביקורת. ממצא זה מצביע על כך שהמצב הנפשי טוב יותר בקרב קבוצת הביקורת הבריאה בהשוואה לאנשים עם טרשת נפוצה (ההתמקדות היא במצב הנפשי מכיוון שהמאפיינים האישיותיים אינם מסבירים את הממצאים).

מניתוח הקשרים והאינטראקציות בין המשתנים השונים החוקרים משערים כי אירועי חיים שליליים המתרחשים עד 3 שנים טרם הופעת הטרשת הנפוצה מביאים לריבוי רגשות שליליים. רגשות אלו בקרב אנשים החסרים בתמיכה חברתית או שאינם יודעים/מצליחים לעשות שימוש נכון בתמיכה החברתית שלהם, סובלים מתחושת דחק פסיכולוגי אינטנסיבי, אשר מביא בתורו להשפעה על תגובת המערכת החיסונית שיכולה לתרום לסיכון לפתח טרשת נפוצה. החוקרים מציינים שיש צורך במחקר נוסף בכדי לבחון השערה זו.

המחקר הראה כי מספר אירועי חיים שליליים קיצוניים או מתמשכים ,יכולים להיות קשורים להתפרצות המחלה. החוקרים גם מציעים לערוך סינון של גורמי סיכון שיובילו לתוכנית התמודדות מתאימה עם גורמי דחק.

מתוך ה- European Neurology

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.