השמנה היא תופעה רפואית מורכבת שמתאפיינת ברקמות שומן עודפות בגוף. השמנה אינה רק עניין קוסמטי, אלא מדובר במצב רפואי שמעלה את הסיכון לבעיות ומחלות רבות, בהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, כבד שומני, מחלות עור כרוניות כמו פסוריאזיס, הפרעות שינה כמו דום נשימה בשינה וגם סוגים רבים של סרטן. בעשורים האחרונים מתועדת עלייה דרמטית בהיקפי ההשמנה בעולם על רקע אורח חיים יושבני ברובו והימנעות מפעילות גופנית, לצד תזונה המבוססת על שומן רווי וסוכרים, מזון מהיר ומתועש.

אנשים מסוימים מתקשים להשיל ממשקלם העודף, וזאת מאחר והשמנה נגרמת לרוב משילוב של גורמי סיכון גנטיים, פיזיולוגיים וסביבתיים, בשילוב עם דיאטה והרגלי חיים.  

בשנים האחרונות, על רקע פיתוח טיפולים תרופתיים חדשים בזריקות הרזייה, תופעת ההשמנה אף הוכרה רשמית כמחלה, תחילה בארה"ב ובהמשך במדינות נוספות, ובמאי 2018 גם על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל.

במערכת הבריאות התהדק בשנים האחרונות המאבק בהשמנה, שמתחיל כיום כבר בגילי הילדות. היום כבר ידוע כי גם ירידה מתונה במשקל העודף יכולה לשפר ולמנוע מצבים רפואיים הקשורים להשמנה. מניעת השמנה וטיפול בהשמנה ושמירה על משקל גוף תקין מהווים כיום חלק מאורח חיים בריא כולל, המלווה גם בפעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה, גמילה מעישון, הרגלי שינה נכונים והפחתת מתח נפשי.

איך מודדים ומאבחנים השמנה?

ההגדרות עודף משקל (Overweight) והשמנת יתר (Obesity) מתייחסות להצטברות עודפת של שומן שעלולה לפגוע בבריאות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר את ההשמנה כ"מחלה כרונית מתקדמת ונשנית". 

בשנים האחרונות עולים משמעותית שיעורי ההשמנה ועודף המשקל במבוגרים ובילדים ועמם גם מספר המתמודדים עם מחלות כרוניות הקשורות להשמנה בהן סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם ואף סוגים מסוימים של סרטן.

מדידת השמנה בגילי הבגרות

הכלי המרכזי שמשמש כיום לאיתור עודף משקל או השמנה הוא מדד ה-BMI למסת הגוף שמתקבל מנוסחה: משקל הגוף (בקילוגרמים), מחולק בגובה (במטרים) בריבוע.

ה-BMI אומנם לא מודד את פיזור השומן הגוף באופן ישיר, אך מחקרים מצאו התאמה בין ה-BMI של אנשים לתוצאות שהתקבלו במדידה ישירה של כמות השומן בגוף. עם זאת, לא מדובר במדד מדויק, מאחר שהוא לא לוקח בחשבון משתנים כמו מין, גיל, מסת שריר, מיקום רקמת השומן ותפקודה או מבנה גוף. לדוגמה, לאתלטים עשוי להיות BMI גבוה מאוד בגלל משקלם הרב, אבל המשקל הגבוה נובע ממסת שריר גבוהה.

לכן באבחון השמנה לא ניתן להסתמך על ה-BMI לבדו ועל הרופא לבצע בדיקות נוספות על מנת להעריך את הסבירות של אדם לפתח מחלות הקשורות להשמנה, לרבות היקף המותניים של אדם ויחס בין היקף המותניים לירכיים, מכיוון שהשמנה בטנית נמצאה כגורם סיכון בפני עצמה למחלות הקשורות להשמנה. כמו כן, יש לבדוק גורמי סיכון אחרים שיש לאדם כמו חוסר פעילות גופנית, סוכר גבוה, רמה גבוהה של שומנים בדם או לחץ דם גבוה.

קיימות שיטות אחרות למדידת ההשמנה שכוללות שקילה תת-מימית וסריקת DXA - אמצעי שבודק בדיוק הרב ביותר את מסת רקמת השומן, השריר והעצם. יחד עם זאת, שיטות אלה אינן מספיק זמינות כיום והתיעוד של השמנה במערכת הבריאות מבוסס על ה-BMI. 

לאחרונה, על רקע כניסתן לשוק של התרופות להרזיה, אנשי מקצוע נוטים להשתמש באמצעים נוספים כדי להעריך את ההשמנה, ובכללן מדידת היקף מותניים ושימוש בקליפר לבדיקת עובי העור.

מדידת השמנה בילדות

בילדים הערך של ה-BMI אומנם מחושב באותו אופן, אבל כדי לקבוע אם מדובר בהשמנה מעמידים את הנתון שהתקבל על עקומות גדילה שמשוות את הפרט מול מה שצפוי באוכלוסייה.

ילד עד גיל 5 מאובחן עם משקל עודף כשהוא ביחס משקל לגובה הגדול מ-2 סטיות תקן מהציון החציוני בעקומות גדילה, ומוגדר עם השמנה כאשר יחס המשקל לגובה גדול מ-3 סטיות תקן מהחציון בעקומות הגדילה.

ילד מגיל 5 עד 18 (כולל) מוגדר עם עודף משקל כשיחס הגובה למשקל גדול מסטיית תקן אחת ביחס לחציון עקומות הגדילה המקובלות לגילו, ויוגדר עם השמנת יתר כשהיחס גדול מ-2 סטיות תקן מחציון עקומות הגדילה הרלוונטי לגילו.

היקף התופעה

עודף משקל והשמנה הן תופעות רווחות באוכלוסייה בעולם כולו ובעיקר במדינות מערביות ובהן ישראל.

לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2022 אחד מכל שמונה אנשים בעולם חי עם השמנה, והיקף התופעה הכפיל את עצמו מאז שנת 1990 בכלל האוכלוסייה, וגדל פי ארבע בקרב מתבגרים. בשנת 2022 מוערך כי חיו 2.5 מיליארד אנשים בוגרים בעולם עם משקל עודף, שמהוויים 43% מכלל הבוגרים, ומתוכם 890 מיליון עם השמנת יתר – כ-16% מהבוגרים במדינות העולם. כמו כן, ההערכה כי חיים 37 מיליון ילדים עד גיל 5 שהוגדרו עם משקל עודף וכן מעל ל-390 מיליון ילדים ומתבגרים בגילי 5 עד 18 עם עודף משקל, בהם 160 מיליון עם השמנה.

בישראל, לפי נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2023, כמחצית מהאוכלוסייה הישראלית (49%) מתמודדים עם עודף משקל או השמנה, 55% מהגברים ו-43% מהנשים. בסקר נמצא כי 3.8% מתמודדים עם השמנת יתר חולנית, כשמדד ההשמנה הוא 35 יחידות ומעלה.

לפי נתוני תוכנית מדדי האיכות ברפואת הקהילה, שמרכזת נתונים המתועדים בתיקים הרפואיים של כלל מבוטחי קופות החולים, בשנת 2022 תועד בקרב מבוטחים בגילי 20–64 כי 33.6% מהם עם עודף משקל, 25.0% עם השמנת יתר ו-2.9% עם תת משקל.

לפי סקר INHIS-4 של משרד הבריאות משנים 2020-2018 באוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 21, 43.0% מהגברים ו-33.7% מהנשים מתמודדים עם עודף משקל, המוגדר כאשר מדד ההשמנה BMI הוא בין 25 יחידות ל-30 יחידות. מצב זה שכיח יותר במחוזות ירושלים (41%), חיפה (40.6%), דרום (39.2%) ומרכז (37.8%), ופחות במחוזות תל אביב וצפון (34.9%). כמו כן, 18.9% מהגברים ו-16.6% מהנשים מתמודדים עם השמנת יתר, המוגדרת כאשר מדד ההשמנה BMI הוא 30 יחידות ומעלה. מצב זה שכיח בעיקר במחוזות צפון (20.6%), דרום (18.9%) וחיפה (18.1%), ופחות במחוזות תל אביב (17.4%), מרכז (16.8%) וירושלים (16.6%).

לפי סקר הבריאות והתזונה של משרד הבריאות לשנים 2015-2013, למעלה מ-18% מהגברים שמנים (BMI 30 ומעלה) וכך גם 17% מהנשים. נוסף על כך, עודף משקל (BMI בין 25 ל-29.9) נפוץ בכ-42% מהגברים ו-31% מהנשים. בילדים מצביע הסקר כי שיעורי ההשמנה גבוהים ועולים עם השנים. בסקר התזונה והבריאות למתבגרים לשנים 2016-2015, נמצא כי 19.5% מתוך תלמידי ז-י"ב הוגדרו עם עודף משקל ו-10.7% הוגדרו כשמנים. בהשוואה לסקר שנערך בשנים 2004-2003 מדובר בעלייה של 33.6% בעודף המשקל ו-57.4% בהשמנה.

גורמי סיכון לעלייה במשקל

ההבנה כי השמנה היא מחלה מורכבת שנגרמת על רקע שילוב של גורמי סיכון גנטיים, התנהגותיים, מטבוליים והורמונליים, המשפיעים יחד על משקל הגוף.

הגורם הבסיסי להשמנה הוא אורח החיים המודרני והסביבה המשמינה בה אנו חיים - שמובילים לצריכה עודפת של קלוריות – יותר ממה שהגוף שורף בפעילויות היומיום, לצד תכולה לא בריאה של מזון ואורח  חיים יושבני. 

במקרים מסוימים עשוי להיות מצב בריאותי שגורם לעלייה במשקל - לרבות תת פעילות של בלוטת התריס שמשמעה שבלוטת התריס לא מפיקה מספיק הורמונים מה שגורם להאטת המטבוליזם של הגוף, מחלת קושינג ותסמונת השחלות הפוליציסטיות. מחלות שונות, לרבות מחלות כליה ואי ספיקת לב עלולות להוביל לצבירת נוזלים ובצקתיות שתתבטא במשקל עודף.

גם תרופות שונות עלולות להוביל לעלייה מסוימת במשקל, ובהן אינסולין לטיפול בסוכרת, סטרואידים ונוגדי דיכאון.

קיימים גם גורמים נוספים שעשויים להשפיע על המשקל שאנחנו צוברים. גורם מרכזי הוא הגיל – עם הגיל אנשים נוטים להתחיל לאבד כמויות קטנות של שריר ומאחר שהשרירים שלנו שורפים קלוריות ביעילות אובדן מסת שריר עלול הוביל לשריפה של פחות קלוריות. גם לחץ ודיכאון מעלים את הסיכון להשמנה ומחקרים הראו כי חוסר שינה עלול להוביל לאכילת יתר והשמנה.

ידוע כי גם לגנטיקה תפקיד וגנים מסוימים קשורים בנטייה להשמנה. אחד הסמנים הגנטיים שנקשר להתנהגות של אכילת יתר והשמנה כבר בגילי הילדות הוא שינוי בגן MC4R. כמו כן תועד גן ההשמנה FTO ששינויים בו מעודדים הפרשת הורמונים שמעוררים רעב, התנהגות של אכילת יתר והשמנה. שינויים נוספים מתועדים במחקרים בין השאר בגנים ADIPOQ, LEP, LEPR, INSIG2, PCSK1 ו-PPARG.

בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים שקושרים גם את המיקרוביום – הרכב טריליוני החיידקים הטובים שמאכלסים את גוף האדם – לבין סוכרת והשמנה.

עוד על הסיבות להשמנה

נזקי ההשמנה: סיבוכים ומחלות נלוות

נתונים שעולים ממחקרים בשנים האחרונות מראים כי עודף משקל משפיע על תוחלת החיים, וכי לעומת סיכוי של 80% מהאנשים עם משקל תקין להגיע לגילי ה-70, ככל שמדד ההשמנה ה-BMI עולה, כך פוחת סיכוי זה: בקרב אנשים עם השמנת יתר (כשמדד ההשמנה הוא 35 עד 40 יחידות) רק ל-60% יש סיכוי להגיע לגיל 70, ובהשמנה חולנית במיוחד, כשמדד ההשמנה הוא בין 40 ל-50 יחידות – השיעור יורד ל-50% בלבד. עוד נמצא כי אנשים עם השמנה בדרגה 1 (כשמדד ההשמנה הוא 30 עד 35 יחידות) חיים בממוצע פחות 4-2 שנים מאנשים עם BMI תקין, ואנשים עם מדד השמנה גבוה מ-35 חיים בממוצע 10 שנים פחות.

מדד השמנה BMI גבוה מהווה גורם סיכון מרכזי לסיבוכים רפואיים ומחלות רבות בהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, כבד שומני ומחלות כבד נוספות, הפרעות שריר שלד כמו דלקות מפרקים, מחלות עור כרוניות כמו פסוריאזיס, הפרעות שינה כמו דום נשימה בשינה וגם סוגים רבים של סרטן, ובכללם סרטן רירית הרחם, סרטן השד, סרטן השחלות, סרטן הערמונית, סרטן הכבד, סרטן כיס המרה, סרטן הכליות, וסרטן המעי הגס. 

יש ראיות כי השמנה גם מלווה בסיכוכים חמורים יותר של זיהומים שונים, לרבות סיבוכי זיהום בנגיף SARS-CoV-2 מחולל מגפת הקורונה העולמית.

לפי מאמרו של ד"ר גרי גינצבורג, שממצאיו פורסמו בינואר 2017 בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research, בהתבסס על הערכות בינלאומיות מתים 4,086 ישראלים בכל שנה כתוצאה מהשמנה, בהם 1,410 ממחלות לב שנובעות מהשמנה, 532 מסוכרת סוג 2 הנובעת מהשמנה, 546 מאי ספיקת לב, 446 משבץ מוחי ו-347 מסרטן מעי גס הקשור בהשמנה.

עוד על המחלות הקשורות להשמנה

השמנה בטנית והשפעותיה

גם למקום הצטברות השומן ותפקודו השפעה כבדת משקל על הבריאות. מחקרים כבר הראו שכאשר משווים אנשים עם אותה מסת גוף (BMI), אלה שריכוז השומן נמצא אצלם באזור הבטן (מבנה גוף תפוח) נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלות – לרבות מחלות לב וכלי דם, לחץ דם, סרטן וסוכרת – מאשר אלה עם מצבורי שומן במקומות אחרים בגוף כמו בירכיים ובישבן (מבנה גוף אגס). אפילו בקרב אנשים עם BMI תקין השמנה בטנית עשויה להעמיד בסיכון לתחלואה. לכן, מדידת היקף המותניים חשובה בקביעת מידת הסיכון של אדם למחלות הקשורות להשמנה.

ללא קשר ל-BMI מומלץ לנסות לרדת במשקל אם היקף המותניים גדול מ-94 ס"מ בגברים ו-80 ס"מ בנשים. היקף מותניים של 102 ס"מ או יותר בגברים ו-88 ס"מ או יותר בנשים כבר מעמיד בסיכון גבוה מאוד למחלות לב וכלי דם.

כדי למדוד את המותניים יש למצוא את תחתית הצלעות ואת הגבול העליון של עצם הירך ואז למתוח סרט מדידה באמצע בין שתי הנקודות הללו. לפני שמודדים יש לנשוף אוויר מהריאות בטבעיות.

עוד על השמנה ביטנית

הטיפולים בהשמנה

אורח חיים בריא

המפתח לירידה מועילה במשקל הוא בהקפדה על אורח חיים בריא – שמהווה קו טיפולי ראשון להשמנה. כדי לרדת במשקל ולשמור עליו נדרש שינוי קבוע באורח החיים שכולל הגבלת צריכת הקלוריות משומן וסוכר, העלאת צריכה של פירות וירקות, קטניות ודגנים מלאים ועיסוק בפעילות גופנית באופן קבוע (ילדים לפחות 60 דקות ביום ומבוגרים לפחות 150 דקות בשבוע).

עבור רוב האנשים ירידה במשקל אינה פשוטה ולא מדובר רק בעניין של כוח רצון או בכישלון בהשגת היעד. תהליכים פיזיולוגיים של הגוף נוטים לשמר את רקמת השומן - אשר הינה מקור האנרגיה העיקרי בגוף. לפיכך הגוף נוטה להילחם בירידה במשקל במנגנונים שונים. 

עוד על הסיבות שבגללן קשה לרדת במשקל

כדאי לדעת כי גם אם לא מגיעים למשקל האידיאלי לגובה, הורדה קלה במשקל של 5% עד 10% בלבד ממשקל הגוף תורמת לבריאות ומועילה למניעה של מחלות רבות, לרבות ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן, מחלות מפרקים, כאבים כרוניים, לצד שיפור באורח החיים היומיומי ובאיכות השינה, בבריאות המינית ובבריאות הנפש.

עוד על ההשפעות של ירידה קלה במשקל

זריקות ההרזיה ותרופות נוספות

במקרים בהם מאמצי ההרזיה באמצעות תזונה ופעילות גופנית לא מסייעים, קיימות כיום תרופות מרשם שונות להורדה במשקל.

התרופות מיועדות בעיקר לאנשים עם השמנת יתר – כשמדד ההשמנה BMI בערך של 30 יחידות ללא צורך בקיומם של גורמי סיכון ולאנשים עם עודף משקל בעלי  BMIבערך של 27 יחידות לצד שני גורמי סיכון – ובהם יתר לחץ דם, דיסליפידמיה (רמות גבוהות של שומנים בדם), כולסטרול גבוה, טרום סוכרת וסוכרת סוג 2.

התרופות מיועדות בשילוב עם תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה וברוב המקרים הן מיועדות לנטילה ממושכת, לעתים לשנים ארוכות.

לאחרונה צוברות פופולאריות בעולם זריקות להורדה במשקל מקבוצת האנלוגים ל-GLP-1 – תרופות המשמשות גם לטיפול בסוכרת סוג 2 המחקות את פעילותו של הורמון בשם GLP-1 המופרש מרירית המעי, אשר משפיע על אזורים במוח באופן שמדכא רעב ומשרה תחושת שובע.

שלושה חומרים פעילים בקבוצת ה'אנלוגים ל-GLP-1' אושרו בשנים האחרונות לשיווק גם כתרופות להרזיה הניתנות בהזרקה: החומר הפעיל סמגלוטיד (Semaglutide) המצוי בתרופות לסוכרת אוזמפיק בהזרקה וריבלסוס בכדורים – אושר כתרופה להשמנה ווגובי; החומר הפעיל לירגלוטיד (Liraglutide) המצוי בתרופה לסוכרת ויקטוזה אושר כתרופה להשמנה סקסנדה; והחומר הפעיל טירזפטיד (Trizepatide) המצוי בתרופה לסוכרת מאונג'רו ובתרופה להרזיה זפבאונד – שנכון להיום עדיין אינה משווקת באופן סדיר בישראל.

לצד אלה משווקות בישראל בשנים האחרונות תרופות נוספות להרזיה בכדורים הפועלות במנגנונים שונים: קסניקל, רזין, קונטרייב וקסימיה.

עוד על תרופות להרזיה

ניתוחים בריאטריים

לאנשים שמתמודדים עם השמנה קיצונית שנדרשים להורדה משמעותית מיועדים ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה. מעבר ליכולתם להוביל לירידה מהירה של כמויות גדולות של משקל עודף, מחקרים בשנים האחרונות מזהים בניתוחים אלה גם יתרונות נוספים למתמודדים עם השמנה ומחלות כרוניות נלוות – כגון ריפוי ממחלת הסוכרת והפחתת תסמיני פסוריאזיס.

ניתוחים בריאטריים כלולים בישראל בסל הבריאות הממלכתי לאנשים עם BMI גבוה מ-40 יחידות ולאנשים עם מדד השמנה מעל ל-35 יחידות הסובלים מסיבוך אחד או יותר של השמנת יתר. 

בין הניתוחים הבריאטריים המבוצעים כיום בישראל: ניתוחי שרוול קיבה שהם כיום הנפוצים ביותר בישראל; ניתוחי מעקף קיבה שהם הנפוצים בארה"ב על רקע מימון מצד חברות הביטוח הרפואי האמריקאיות; וכן ניתוחי מיני מעקף קיבה, טבעת מתכווננת וניתוחי הטייה ביליאופנקריאטית הכוללים הקטנה של נפח הקיבה ומעקף של מחצית מהמעי הדק. 

חשוב להבין כי ניתוח בריאטרי אינו מטה קסמים. להצלחת הניתוח נדרשת הכנה מעמיקה ומעקב ארוך טווח על ידי צוות רפואי המטפל במחלת ההשמנה, לרבות נטילת השלמות תזונתיות לשארית החיים תוך הקפדה על שינויים תזונתיים והתנהגותיים. נוסף על כך, כמו כל ניתוח אחר, ניתוח בריאטרי כרוך בסיכונים, ובין השאר כרוך באתגרים נפשיים ועל כן המועמדים לניתוח זה נדרשים להערכה פסיכיאטרית לפני הניתוח ואחריו.

עוד על ניתוחים בריאטריים

עוד על ניתוחים בריאטריים ובריאות הנפש

מעבר לכך קיימות כיום טכנולוגיות נוספות שאושרו לטיפול בהשמנה ובהן בלוני קיבה מתכווננים שמוחדרים לקיבה כתחליף לניתוח בריאטרי. בשוק ישנם גם תוספי תזונה רבים המשווקים לצורך ירידה במשקל, אך יש להיזהר: מעבר לכך שרובם לא נבדקו ואינם יעילים, יש גם כאלה המסוכנים לשימוש. 

עוד על השיטות לירידה במשקל

פרופ' דרור דיקר הוא יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר ומנהל מחלקה פנימית ד' והמרכז הרב תחומי לעודף משקל בבית חולים השרון שבמרכז הרפואי רבין

 עדכון אחרון: אוקטובר 2024 

יש לכם שאלה? הצטרפו לקהילת השמנה והתייעצו עם המומחים שלנו