בשנים האחרונות, לצד עלייה בהיקף האנשים שמתמודדים עם השמנה, ועל רקע המאבק בהשמנה בקהילה הרפואית ואף הגדרת ההשמנה כמחלה כרונית, מתועדת עלייה מדאיגה בעדויות של אנשים שמתמודדים עם השמנה, אשר חווים השפלות וסופגים הערות המבוססות על סטיגמה שלילית בעקבות משקלם העודף.

בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על הערות מעליבות כלפי אנשים עם השמנה מצד צוותים רפואיים. בישראל עלה לכותרות בשנת 2012 מקרה בבית חולים גדול במרכז הארץ שבו יולדת העידה כי רופא מרדים כינה אותה "שמנה מזעזעת". לאורך השנים פורסמו דיווחים על אנשים עם השמנה שנמנעים מפנייה לרופא מחשש שכל בעיה רפואית תקושר למשקל גופם, רופאים שמסרבים לבצע ניתוחים לחולי בטענה כי הם שמנים מדי, או שאינם מספקים לאנשים עם השמנה טיפול הולם בתלונות רפואיות, למשל על כאבים. בסקר של אתר "כמוני" שפורסם בנובמבר 2018, מחצית מהאנשים עם עודף משקל או השמנה דיווחו כי נמנעו ללכת לרופאים מחשש ליחס שלהם למשקל.

עתה מצא מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה היקף גבוה של תלונות על סטיגמות כלפי שמנים בקרב צוותים רפואיים בישראל – סטיגמות שעשויות לפגוע בטיפול הרפואי ובתחושת ה"עצמי" של המטופלים באופן משמעותי.

בעיות רפואיות מיוחסות להשמנה

החוקרות מבתי הספר לבריאות הציבור ולעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, בשיתוף רופאים כירורגים בכירם משלושת בתי החולים הכלליים בעיר חיפה – רמב"ם, כרמל ובני ציון, ביקשו לבחון את תופעת הסטיגמה השלילית כלפי שמנים בקרב אנשים עם השמנה חולנית שמועמדים לניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה, ולזהות הבדלים בין יהודים לערבים.

החוקרים גם ביקשו לבדוק האם הסטיגמה כלפי שמנים גורמת גם להם לפתח כלפי עצמם תחושות שליליות על רקע משקל גופם – תופעה המכונה במדע 'הפנמה של הטיית משקל' (Weight Bias Internalization ובקיצור WBI).

המחקר בוצע בקרב 117 מועמדים לניתוחי קיצור קיבה בבתי החולים בחיפה, מרביתם (82.4%) נשים וכמחציתם (47.8%) יהודים. הנבדקים תועדו עם מדד השמנה BMI ממוצע המעיד על השמנה חולנית בגובה 42.4 יחידות. הנבדקים מילאו שאלון מובנה, ובו נשאלו על מרים בהם נתקלו בסטיגמה מצד צוותים רפואיים לאורך השנים.

כשני שליש מהנבדקים העידו כי לפחות פעם אחת חוו סטיגמה במערכת הבריאות על רקע היותם שמנים, כשמדובר בהשפלה, זלזול, יחס לא הוגן ועד כדי אפליה של ממש על רקע משקל גופם. רוב הנבדקים – 75% מתוכם – הצביעו על משקל הגוף כחסם בקבלת טיפול רפואי הולם, ומחציתם העידו כי בשנה האחרונה לפחות רופא אחד שפט אותם לרעה עקב משקלם – 55.4% מהיהודים ו-50% מהערבים.

רוב הנבדקים סיפרו כי קיבלו מרופא המלצה להתחיל בדיאטה להורדה במשקל, כאשר לא פנו אליו כדי לדון בנושא זה, בהם 66.1% מהיהודים ו-50.8% מהערבים. קרוב לחמישית מהנבדקים העידו כי ספגו הערות ו/או יחס שלילי מצד רופאים ואחיות על משקלם. כשליש מהיהודים (37.5%) וחמישית מהערבים (22.9%) דיווחו כי רופאים ייחסו תלונות רפואיות שלהם למשקל הגוף, אף שלכאורה לא היה קשר ביניהם. כעשירית מהנבדקים העידו כי התקשו למצוא ציוד רפואי שמותאם למשקל גופם, למשל מד לחץ דם או חלוק טיפולים.  

הסיכון לפתח תחושות עצמיות שליליות היה גבוה יותר בקרב נשים וכן אצל מי שהעידו כי חוו יותר חוויות סטיגמטיות ביחס למשקל גופם.

החוקרים מסכמים כי "סטיגמה ביחס למשקל הגוף די רווחת, בעיקר במסגרות רפואיות", וקוראים לאמץ מדיניות ברורה ותוכניות התערבות כדי להעלות מודעות לתופעה המדאיגה הן בציבור הרחב והן בקרב צוותים רפואיים, במטרה לשנות את המגמה המדאיגה. החוקרים מציינים כי בכוונתם להעמיק בבדיקת התופעה במדגם נרחב יותר.

בצוות החוקרים השתתפו ד"ר יארה זהרה זיתון, ד"ר רוני אלרן-ברק, ד"ר רוואן סאלאמה-דקר, ד"ר דביר פרויליך, ד"ר גדעון סרוקה, פרופ' אחמד עסליה ופרופ' יעל לצר. המחקר נתמך על ידי קרן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2024 של כתב העת Israel Journal of Health Policy Research השייך למכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

הימנעות מבדיקות, פגיעה באבחון מחלות

"סטיגמה על השמנה במקצועות הבריאות היא תופעת רווחת ומאוד מסוכנת, כי יש לה השלכות בריאותיות חריפות", אומרת ד"ר רוני אלרן-ברק, ראש תוכנית הלימודים לתזונה, בריאות והתנהגות בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, שותפה בצוות המחקר. "בעקבות הסטיגמה, אנשים עם השמנה נמנעים ליצור קשר עם שירותי בריאות, לא הולכים לבדיקות סקר לאיתור מוקדם של מחלות, ולא הולכים לרופאים לברר תלונות, ויש לכך השפעה על יכולתם להיעזר בשירותי הבריאות. מצאנו שהסטיגמה במפגש עם מקצועות הבריאות פוגעת בחוויה הפנימית של המטופלים ובתחושה שלהם ביחס לעצמם".

לדברי פרופ' יעל לצר, חוקרת מוכרת בתחום הפרעות אכילה באוניברסיטת חיפה ומרכזת המחקר, תופעת הסטיגמה כלפי אנשים עם השמנה במערכת הבריאות עשויה לפגוע בטיפול במתמודדים עם הפרעות אכילה. פרופ' לצר מסבירה כי "יש למשל הפרעת אכילה מסוג 'א-טיפיקל אנורקסיה', שהיא אנורקסיה לא טיפוסית שמופיעה אצל נערות עם השמנה שיורדות במשקל בגלל ההפרעה, אך מכיוון שאינן מגיעות לרזון קיצוני הן לא מאובחנות על ידי המערכת. הסטיגמה בקרב צוותים רפואיים ביחס להשמנה מובילה לתת אבחנה של ההפרעה, ונשים שמתמודדות עם התופעה בסיכון להגיע לטיפול נמרץ עם חוסרים תזונתיים בגלל הידרדרות מתמשכת שלא אובחנה בזמן".

המחקר מצא כי אין הבדלים מובהקים בין יהודים לערבים עם השמנה בחוויית ההערות השליליות שהם סופגים מצד צוותים רפואיים. "מדובר בממצא מפתיע, כי מודל היופי באוכלוסייה הערבית שונה מזה שמקובל במדינות מערביות", אומרת פרופ' לצר, "באוכלוסיות כפריות ההתעסקות עם דימוי הגוף לרוב פחות דומיננטית, בייחוד אצל בוגרים שפונים לניתוחים לקיצור קיבה, ולכן זיהוי השפעות דומות לאלו שנצפו באוכלוסייה היהודית מעידות על כך שמדובר בתופעה משמעותית גם בקרב ערבים שיש לתת עליה את הדעת".

ממצאי המחקר מתיישבים עם עדויות נוספות מהשנים האחרונות על סטיגמה שלילית כלפי שמנים במוסדות רפואיים בישראל ובעולם כולו.

בארץ, במחקר שנערך בקרב מאות עובדים במרכזים הרפואיים אסותא, שממצאיו פורסמו במאי 2022 בכתב העת Obesity Facts, נמצאו עדויות לגישות שליליות ביחס לשמנים, שהשתפרו אך במעט באמצעות הדרכה ייעודית שהועברה לצוותים. במחקר נוסף שבוצע באוניברסיטת חיפה, וממצאיו פורסמו בשנת 2020 בכתב העת Obesity Facts נמצאו סימנים לסטיגמות ואף פוביה מפני שמנים בקרב סטודנטים לפיזיותרפיה ופיזיותרפיסטים מוסמכים.

בעולם, מטה אנליזה בנושא מאוסטרליה, שפורסמה בנובמבר 2021 בכתב העת Obesity, מצאה כי תפיסות שליליות ביחס למשקל גוף גבוה רווחות בקרב צוותים רפואיים, ובהם רופאים, אחיות, דיאטנים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, מומחים לכף רגל (פודיאטרים) ומדריכי כושר.   

ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בביצוע ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2021 בוצעו בארץ 8,197 ניתוחי קיצור קיבה לבוגרים (מתוכם 16.6% הם ניתוחים חוזרים), לצד עשרות ניתוחים בקרב בני נוער. לפי סקר בינלאומי משנת 2014, שפורסם בספטמבר 2017 בכתב העת Obesity Surgery, ישראל ניצבת במקום הראשון בקרב המדינות המפותחות ה-OECD בביצוע ניתוחים לקיצור קיבה יחסית לגודל האוכלוסייה, ובמקום השני מתוך כלל מדינות העולם – כשבמקום הראשון כוויית. בשנים האחרונות מתועדת ירידה בשיעור הניתוחים לקיצור קיבה על רקע אישורן של תרופות חדשות להורדה במשקל.

Israel Journal of Health Policy Research, doi: 10.1186/s13584-023-00587-4