השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
השמנה מעלה סיכון להתפתחות סוכרת יותר מגנטיקה
חוקרים מצאו כי במנותק מהסיכון הגנטי לפתח סוכרת סוג 2, השמנה מעלה כמעט פי 6 את הסיכון למחלה, והיא אף מסוכנת יותר מאורח חיים לא בריא שכולל עישון סיגריות והעדר פעילות גופנית סדירה
ידוע כי סוכרת סוג 2 פורצת על רקע שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. באשר לגנטיקה, למעל לשליש מהסוכרתיים (39%) יש לפחות הורה אחד שאובחן במחלה, ואילו בהיבט הסביבתי, סוכרת סוג 2 נקשרה במחקרים לגורמי סיכון סביבתיים שונים ובראשם עודף משקל והשמנה. עתה נמצא במחקר נרחב כי השמנה מהווה גורם סיכון חמור בהרבה יותר מגנטיקה להתפתחות המחלה.
החוקרים ממספר מוסדות בדנמרק, לרבות אוניברסיטאות קופנהגן, אורהוס ואלבורג, ניתחו נתונים שנאספו על 9,556 נבדקים מתוך מחקר דני נרחב העוסק בתחום התזונה וסרטן, אשר מחציתם (49.5%) פיתחו סוכרת סוג 2 בתקופת המעקב שנמשכה 14.7 שנים בממוצע.
אורח חיים בריא הוגדר במחקר כהיענות לשלושה מתוך ארבעת הגורמים: הימנעות מעישון סיגריות,צריכת אלכוהול מתונה (עד כוס משקה אלכוהולי ליום לאישה ועד שתי כוסות לגבר), פעילות גופנית סדירה והקפדה על תזונה בריאה. אורח חיים ממוצע הוגדר כהיענות לשניים מארבעת הגורמים ואורח חיים לא בריא הוגדר כשהייתה היענות רק לגורם אחד מתוך הארבעה או פחות מכך. 40% מהנבדקים סווגו עם אורח חיים בריא, 25% עם אורח חיים לא בריא ו-25% עם אורח חיים ממוצע.
במקביל, הנבדקים עברו סריקות גנטיות נרחבות, ובהתאם ל-213 שינויים גנטיים שנקשרו בעבודות לסוכרת – סווגו הנבדקים לשלוש קבוצות: סיכון גנטי גבוה לסוכרת סוג 2, סיכון גנטי ממוצע וסיכון גנטי נמוך למחלה. בסיכון גבוה זוהו 20% מהנבדקים, בסיכון ממוצע 60% ובסיכון נמוך 20% מהנבדקים.
נמצא כי גם היענות לאורח חיים בריא וגם שמירה על משקל תקין הורידו את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2, ללא קשר לסיכון הגנטי שהוגדר לכל נבדק. ההשפעה הגדולה ביותר על הסיכון לסוכרת הייתה למשקל. בעיקר בקרב אנשים בשנות החמישים המאוחרות לחייהם, הסיכון לפתח סוכרת סוג 2 היה גבוה כמעט פי 6 אצל אלו עם השמנת יתר, בהשוואה לאנשים במשקל תקין – הרבה יותר מאשר הסיכון שנמדד על רקע גורמי סיכון סביבתיים נוספים כגון עישון סיגריות ותזונה וכן יותר מהסיכון לאלו שיש להם נטייה גנטית לסוכרת סוג 2 במשפחה.
בחישוב מדויק, ולאחר נטרול משתנים מתערבים, השמנה העלתה פי 5.8 את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2, בעוד שסיכון גנטי גבוה העלה את הסיכון רק ב-80%, ואורח חיים לא בריא, כפי שהוגדר, העלה את הסיכון לסוכרת ב-20% בלבד.
כמו כן, בקבוצה שהוגדרה בסיכון גנטי נמוך לסוכרת, בהשוואה לאלו עם משקל תקין, אלו עם השמנת יתר (כשמדד ההשמנה BMI היה 30 יחידות ומעלה) היו בסיכון גבוה כמעט פי 10 (פי 9.94) לפתח סוכרת סוג 2.
המחקר נתמך על ידי מכון המחקר העצמאי של דנמרק (DFF), וממצאיו הוצגו בכנס השנתי של החברה האירופית לחקר הסוכרת (EASD 2019) שנערך החודש בברצלונה שבספרד. בראיון לתקשורת אמרה אחת החוקרות, ד"ר הרמינה יקופוביץ', כי "אחד הממצאים החשובים מהמחקר, הוא שאנשים עם אורח חיים לא בריא והשמנה נמצאים בסיכון לפתח סוכרת סוג 2 ללא כל קשר לנטייתם המשפחתית לסבול מהמחלה".
ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות שמדגישות את החשיבות במניעת השמנה כאמצעי למניעת סוכרת סוג 2. למעשה, הקשר בין סוכרת להשמנה הוא דו כיווני: השמנה מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתפתחות סוכרת. והקשר גם הפוך – סוכרת מעלה את הסיכון להשמנה, ואחת הסיבות להשמנה בקרב מי שכבר אובחן כחולה סוכרת היא הטיפול באינסולין. לפי הערכות החברה האמריקאית לחקר השמנה, עד 90% מהסוכרתיים מתמודדים עם עודף משקל או השמנת יתר. לגברים עם השמנת יתר סיכון גבוה פי 6.7 לסבול גם מסוכרת, ובקרב נשים השמנת יתר מעלה פי 12.4 את הסיכון לסוכרת. רק בתחילת החודש פורסמה מטה אנליזה נרחבת בכתב העת Diabetologia, שהעלתה כי התערבות לאורח חיים בריא שכוללת הקפדה על משקל תקין מפחיתה ב-75% את הסיכון לסוכרת.
EASD 2019, Abstract # 376
דר'
בוודאי. לכן יש מגפת סוברת בפיליפינים. קצת הגיון