הקשר בין השמנה לדלקתיות הלך והתבסס במחקרים רבים ברבות השנים, וכיום ידוע כי עודף משקל מעלה את הסיכון למחלות שונות שמאופיינות בין השאר בפעילות דלקתית, לרבות פסוריאזיס וכן גם דלקות מפרקים אוטואימוניות.

מחקרים רבים לאורך השנים התייחסו ספציפית לקשר בין השמנה לדלקת מפרקים שגרונתית ולהשפעת משקל הגוף על פעילות המחלה ועל החמרתה והופעת התלקחויות (flares). עבודות הצביעו על הקושי של אנשים המתמודדים עם דלקת מפרקים שגרונתית לשמור על הפוגה בפעילות המחלה לאורך זמן כשהם סובלים מהשמנה, או לחילופין כשהם עם משקל גוף נמוך מאוד. מחקרים שונים שבחנו את הנושא אמנם התקשו להוכיח קשר חד משמעי בין השמנה למחלה, אולם מצאו כי הרזיה מיטיבה עם אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית ומובילה לשיפור ניכר בפעילות המחלה ובתסמינים.

עתה מצאו חוקרים אמריקאים ראיות נוספות שמבססות את הקשר בין השמנה לדלקת מפרקים, כשמצאו כי אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית ומשקל עודף נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח נכות תפקודית – המהווה את אחד התסמינים הקשים של דלקות מפרקים אוטואימוניות, נכות שמתפתחת על רקע שינויים בלתי הפיכים במפרקים הכוללים עיוותים ומגבלות בטווח תנועת המפרקים ומלווים לעתים גם בצורך בניתוח להחלפת מפרקים.

נכות מידרדרת

החוקרים מהמרכז הרפואי פילדלפיה VA, אוניברסיטאות פנסילבניה ונברסקה ומאגר הנתונים הלאומי בארה"ב למחלות מפרקים (NDB) שבקנזס בחנו מידע אודות 23,323 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית ממאגר לאומי וכן 1,697 חולים ממאגר של יוצאי צבא אמריקאים. מרבית הנבדקים היו עם עודף משקל או השמנה בעת שהצטרפו למחקר.

עוד בתחילת המחקר, למטופלים עם השמנה היה סיכון גבוה יותר לדווח על נכות כלשהי. כך, למטופלים עם השמנת יתר קיצונית שהוגדרה בעבודה כשמדד השמנה BMI היה 35 יחידות ומעלה – היו עם סיכון גבוה ב-25% לסבול מנכות תפקודית בהשוואה למטופלים עם עודף משקל, כשמדד ההשמנה היה בין 25 ל-30 יחידות. הנכות נבדקה על סמך שני שאלונים רפואיים שונים הבוחנים מצבי נכות אצל אנשים עם דלקות מפרקים.

בהמשך, לאורך 15 עד 17 שנים של מעקב רפואי אחר הנבדקים – כשבחלקם נמשך המעקב עד 2018, נמצא כי השמנה הייתה קשורה בהחמרה מהירה יותר של הנכות. גורמים נוספים שנמצאו קשורים בהחמרת הנכות היו גיל מבוגר, תחלואה כפולה, זמן ממושך יותר מאז האבחנה במחלה וכן עישון סיגריות בעת האבחנה. הממצאים מדווחים בגיליון אפריל 2018 של כתב העת Arthritis Care & Research.

בהודעה לעיתונות מציינים החוקרים כי "ההחמרה בנכות לא הוסברה על ידי פעילות קשה יותר של המחלה", ולפי הממצאים "השמנה גורמת לנכות אצל מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית ומספקת סיבה נוספת למטופלים אלה להשיל מעט ממשקלם".

במחקר הנוכחי נמצא כי גם ירידה במשקל הייתה קשורה להחמרה בנכות: ירידה של 5% או יותר במשקל מגיל 30 העלתה ב-22% את הסיכון לנכות וזאת ללא קשר למדד ההשמנה ההתחלתי של הנבדק, אולם החוקרים מציינים כי ייתכן והדבר נובע מכך שהנבדקים במחקר איבדו ממשקלם בגלל מצב בריאותי רעוע או על רקע העלייה בגיל ובשבריריות הגוף, ולא כתוצאה ממאמץ מודע לאמץ אורח חיים בריא הכולל תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה.

הפרשת ציטוקינים ועומס על מפרקים

האופן שבו השמנה מחמירה את הנכות אצל אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית לא נבדק במחקר הנוכחי, אך ייתכן שהמנגנון המסביר את התופעה נעוץ באחת התיאוריות הקושרות בין השמנה לבין עלייה בפעילות הדלקתית, למשל התיאוריה ולפיה שומנים נוטים להפריש ציטוקינים ולהצטבר בדפנות כלי הדם ובכך לגרום למצב דלקתי באזורים שונים בגוף. 

עם זאת, החוקרים מציינים כי הקשר ככל הנראה מורכב, מאחר ובעבודה הנוכחית לא נמצא קשר בין השמנה להחמרת הנכות של המטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית לאחר תקנון לרמות חלבון CRP של הנבדקים – שהוא אחד החלבונים המשמשים כיום לאמוד את היקף הפעילות הדלקתית.

כמו כן, יש המייחסים את המגמה שמתסמנת במחקר לקשר נוסף בין השמנה לבין עלייה בעומס על מפרקי הגוף.

הממצאים הנוכחיים מחזקים ראיות רבות מהעבר אודות הקשר בין השמנה להחמרה במצבם של אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית. כך, למשל, בשנת 2014 חוקרים אמריקאים מבית החולים האורתופדי HSS דיווחו כיBMI  גבוה או נמוך מאוד עשוי להקשות על שמירת הפוגה במחלה בקרב אנשים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונתית. מחקר נוסף מארה"ב מאותה השנה מרמז לכך שהשמנה אכן משפיעה על פעילות המחלה, אחרי שהראה כי הרזיה משמעותית הובילה לשיפור ניכר בפעילות המחלה, בדלקתיות ובצורך בטיפול תרופתי. 

במקביל, יש עבודות שמציגות את הקשר בין השמנה לדלקות מפרקים באופן הפוך: ייתכן כי אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח השמנה כתוצאה מפעילות המחלה: על רקע הכאבים הכרוניים והנכות המדרדרת, מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית הופכים לפחות פעילים, וכך עלולים לצבור במשקלם.

כך או כך, בכל כיוון שבו משפיעות השמנה ודלקת מפרקים האחת על השנייה, ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות בפעולות למניעת הידרדרות אצל אנשים שאובחנו עם דלקת מפרקים שגרונתית, ובראשם דיאטה מבוקרת ותזונה בריאה ופעילות גופנית בקביעות ברוב ימות השבוע – כאמצעים המאפשרים להפחית את הסיכון לנכות.

בין הדיאטות שזוהו במחקרים כיעילות עבור אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית נכללות דיאטה טבעונית, תזונה ים תיכונית, דיאטה אלמנטלית ודיאטת אלימינציה וכן זוהו מזונות שמסייעים להפחית דלקתיות, לרבות דגנים מלאים, סיבים תזונתיים, פירות וירקות, תבלינים, חומצות שומן חיוניות, פרוביוטיקה, אלכוהול, תה וצמחי מרפא שונים.

Arthritis Care & Research, doi: 10.1002/acr.23579