גמילה מעישון
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
השליטה ברמות הסוכר בדם עלולה להיפגע לאחר גמילה מעישון
מחקר בריטי מצא כי עשוי להיות קושי זמני בשליטה על רמות הסוכר בדם בקרב סוכרתיים שמפסיקים לעשן
סוכרתיים שנגמלים מעישון עשויים לחוות קושי זמני בשליטה על רמות הסוכר בדם, שאינו קשור לעלייה במשקל. כך לפחות עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Lancet Diabetes and Endocrinology.
עישון מעלה את הסיכון לסוכרת. לפי המרכז האמריקני למניעת ובקרת מחלות (CDC) למעשנים סיכון גבוה ב-30%-40% לפתח סוכרת סוג 2 בהשוואה לאנשים שאינם מעשנים. בנוסף, נמצא כי לאנשים עם סוכרת שמעשנים סיכון גבוה יותר לבעיות עם מינוני האינסולין ושליטה על המחלה. מעשנים עם סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים בהם מחלות לב וכליה, בעיות בזרימת הדם ברגליים וכפות הרגליים העלולות להוביל לזיהומים, כיבים ואפילו קטיעות, רטינופתיה (מחלת עיניים העלולה לגרום לעיוורון) ונוירופתיה היקפית (נזק לעצבים ברגליים ובידיים הגורם לבעיות תחושה, כאב, חולשה ובעיות קואורדינציה).
במחקר הנוכחי חוקרים בריטים, בראשם חוקרים מאוניברסיטת קובנטרי, ביקשו לבחון את ההשפעה של גמילה מעישון על רמות ההמוגלובין המסוכרר של חולי סוכרת. המוגלובין מסוכרר (HbA1C) הוא מדד המעיד על ממוצע רמות הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים ומהווה מדד לשליטה במחלה. רמות גבוהות של המוגלובין מסוכרר מעלות את הסיכון לסיבוכי המחלה.
החוקרים בחנו תיקים רפואיים של 10,692 מעשנים מבוגרים עם סוכרת סוג 2 בבריטניה, שהיו במעקב החל משנת 2005 במשך 6 שנים. הגיל הממוצע של הנבדקים היה 62. מתוך המשתתפים 3,131 הפסיקו לעשן ונמנעו מסיגריות במשך לפחות שנה אחת.
נמצא כי גמילה מעישון הובילה לעלייה ברמות הסוכר בדם שנמשכה 3 שנים ולא נגרמה מעלייה במשקל: גם לאחר שהחוקרים נטרלו את השפעתם של משתנים מתערבים כמו גיל, מין ומשקל, הייתה עלייה משמעותית של 0.21% ברמות ה-HbA1C במהלך השנה הראשונה לגמילה. באותו הזמן ההמוגלובין המסוכרר עלה פחות בקרב אלה שהמשיכו לעשן. אחרי שנה רמות ההומגלובין המסוכרר של הנגמלים ירדו ככל שעבר זמן מאז הגמילה, ולאחר 3 שנים הגיעו לרמות ההמוגלובין המסוכרר שנמדדו אצל סוכרתיים שהמשיכו לעשן.
החוקרים מבהירים כי בעוד שהם לקחו בחשבון בניתוח הנתונים עלייה במשקל בעקבות הגמילה, עדיין אפשרי שהעלייה ברמות הסוכר בדם קשורה למשקל עודף שנצבר או לשינויים בתזונה כמו העדפה למתוקים לאחר הגמילה.
בנוסף, ייתכן שחומרת הסוכרת השפיעה על ההצלחה של מטופלים בגמילה, כך שייתכן שאלה שנגמלו היו בסיכון גבוה יותר לעלייה ברמות ההמוגלובין המסוכרר מלכתחילה ושהגמילה עצמה לא גרמה לעלייה.
המחקר גם לא עקב אחר הנבדקים זמן רב מספיק בכדי לבחון אם לעלייה הזמנית ברמות ההמוגלובין המסוכרר הייתה השפעה על סיבוכים בקרב הסוכרתיים.
בכל אופן, המחקר לא מהווה סיבה לסוכרתיים להימנע מגמילה מעישון. אין ספק שיתרונות הגמילה עולים בהרבה על העלייה הקלה והזמנית בסוכר בדם. עם זאת, המחקר מצביע על הצורך של סוכרתיים לשמור על עצמם במיוחד לאחר שהם נגמלים מעישון, כדי להפחית למינימום את העלייה ברמות הסוכר בדם, על ידי פיתוח מנהגים בריאים של תזונה ופעילות גופנית עוד לפני שהם נגמלים והקפדה עליהם לאחר הגמילה, ועל ידי התאמת הטיפול התרופתי.
Lancet Diabetes and Endocrinology, online April 29, 2015
denur1
לא יאומן, אין לי צורך להתאמץ להפסיק לעשן.
מוג'ו
אבל כתוב בפירוש "בכל אופן, המחקר לא מהווה סיבה לסוכרתיים להימנע מגמילה מעישון. אין ספק שיתרונות הגמילה עולים בהרבה על העלייה הקלה והזמנית בסוכר בדם."