תהליך האבחון של סרטן הריאות, שכולל פענוח פתולוגי של דגימת הגידול מוביל לקביעת סוג סרטן הריאות, ולצדו באמצעות בדיקות הדמיה, לקביעת שלב האבחנה - שתי קביעות הכרחיות לצורך קביעת סוג הטיפול הנדרש לחולה.

שלב האבחנה של סרטן הריאות מתייחס למידת ההתפשטות של הגידול בגוף. החלוקה של השלבים שונה בשתי הקבוצות הגדולות של סוגי סרטן הריאות: סרטן של תאים לא קטנים או סרטן של תאים קטנים.

סרטן ריאות של תאים קטנים SCLC

סוג זה של סרטן מתפשט לרוב במהירות רבה מחוץ לריאות, ולכן גם במידה שלא ניתן למצוא בסריקות האבחנתיות עדויות לשרידים של הגידול באזורים אחרים בגוף, ההנחה כי הגידול התפשט דרך מחזור הדם או בלוטות הלימפה. חולים בסרטן הריאות של תאים קטנים מאובחנים בשני שלבים בלבד:

שלב מוגבל (LS, Limited Stage)

זהו שלב שבו הגידול הסרטני מצוי בריאה (שם החל), וייתכן שהתפשט לאזור שבין הריאות או לבלוטות הלימפה מעל לעצם הבריח.

שלב מפושט (ES, Extensive Stage)

זהו שלב שבו הגידול הסרטני מצוי בריאה (שם החל), והתפשט מעבר לריאה, לאזור שבין הריאות ולבלוטות הלימפה שמעל לעצם הבריח – לאזורים אחרים בגוף.

החלוקה בין שני השלבים נעשית לרוב למטרת התאמת הטיפול, כדי לבחון האם ניסיון לרפא את הסרטן באמצעות טיפול אגרסיבי המשלב כימותרפיה והקרנות עשוי להועיל למטופל (בשלב המוגבל), או שהאפשרות הנכונה יותר תהיה כנראה מתן טיפול כימותרפי בלבד (בשלב המפושט).

סרטן ריאות של תאים לא קטנים NSCLC

קיים מספר רב של שלבים אבחנתיים לסרטן ריאות של תאים לא קטנים, שנחלקים בהתאם לממצאי בדיקות הסריקה האבחנתיות שמטרתן להעריך היכן נוצר הגידול ובאיזו מידה התפשט בריאות ובגוף כולו.

מאחר שהתסמינים של סרטן הריאות אינם מופיעים באופן מיידי, 85% מחולי סרטן הריאות מאובחנים בשלבים מתקדמים, לאחר שהגידול פרץ את רקמת הריאה והחלו להופיע תסמינים מובהקים, ורק 15% מאובחנים בשלבים מוקדמים באופן מיקרי, לעתים במסגרת בדיקות הדמיה שנעשו למטרות אחרות.

השלב החבוי (Occult Stage)

זהו השלב המוקדם ביותר של סרטן הריאות של תאים לא קטנים (NSCLC), וסיכויי ההישרדות של חולים שאובחנו בשלב זה הם הגבוהים ביותר במחלה: 60% עד 80% מהחולים חיים כעבור חמש שנים מהאבחנה ומוגדרים כמחלימים.

בשלב זה תאים סרטניים מאובחנים בליחה שמקורה מהריאות (sputum). בשלב זה לרוב אין תסמינים ברורים למחלה, והיא מאובחנת לרוב באקראי, אולם לעתים מתפתח בקרב החולים בשלב זה שיעול טורדני. לאחר אבחון התאים הסרטניים בליחה מהריאות, אבחון שנעשה לרוב במקרה במסגרת תהליך אבחוני למחלות אחרות, נהוג להפנות את החולים לבדיקות הדמיה נוספות שיש ביכולתן לאבחן את הגידול הסרטני בריאה.

שלב 0 

שלב 0 קרוי גם קרצינומה ממוקמת (Carcinoma In Situ). בשלב זה הקרצינומה עדיין לא חדרה את הקרום הקרוי 'ממברנת הבסיס' התוחם בין תאי האפיתל שבהם מתפתח הגידול הסרטני לבין הרקמות שמתחתיה.

בשלב זה תאים חריגים מאובחנים בתאי האפיתל בלבד שבדרכי הריאות – תאים שיש ביכולתם להפוך לממאירים ולהתפשט לרקמות באזור. בשלב זה לרוב לא מופיעים עדיין תסמינים אופייניים לסרטן הריאות. גם בשלב אבחון זה, כ-60% עד 80% מהחולים שורדים כעבור חמש שנים ומוגדרים כמחלימים.

שלב 1

אבחון סרטן הריאות בשלב 1 נחשב לאבחון מוקדם שמגדיל את סיכויי ההחלמה מהמחלה, וכ-60% עד 80% מהחולים שורדים כעבור חמש שנים ומוגדרים כמחלימים. שלב זה מחולק לשני תתי שלבים:

שלב IA: הגידול הסרטני כבר מצוי ברקמות שונות בתוך הריאות בלבד, וגודלו קטן – עד 3 סנטימטרים בלבד.

שלב IB: הגידול הסרטני מצוי בתוך הריאות בלבד, ולא התפשט לבלוטות לימפה, וכן מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: הגידול גדול מ-3 סנטימטרים וקטן מ-5 סנטימטרים; הגידול התפשט לסמפון מרכזי, אך עדיין מצוי לפחות 2 סנטימטרים מתחת למקום שבו קנה הנשימה מתחבר לסמפונות; הגידול הסרטני התפשט לשכבה הפנימית ביותר של ממברנת הריאה – דהיינו הרקמה שמקיפה את הריאות; חלק מתפקודי הריאות קרסו או שהתפתחה דלקת ריאות באזור שבו קנה הנשימה פוגש בסמפונות.

שלב 2

בשלב זה מאובחנים כ-30% מחולי סרטן הריאות, ושיעורי ההישרדות מהמחלה כעבור חמש שנים מהאבחנה עומדים על 20% עד 30%. שלב זה מחולק אף הוא לשני תתי שלבים שנחלקים אף הם למספר סוגי גידולים בהתאם לגודלו של הגידול הסרטני, מיקומו ומידת התפשטותו לבלוטות הלימפה.

שלב IIA: סוג 1: הגידול הסרטני התפשט לבלוטות לימפה בשער הריאה. בשלב זה מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: הגידול הסרטני בגודל של 5 סנטימטרים ומטה; התפשט לסמפון מרכזי ומצוי לפחות שני סנטימטרים מתחת למקום שבו הסמפון מתחבר לקנה הנשימה; התפשט לשכבה הפנימית ביותר של ממברנת הריאה; או שהתפתח כשל ריאתי או דלקת ריאות במקום החיבור של הסמפונות עם קנה הנשימה.

סוג 2: בשלב זה מאובחנים גידולים סרטניים גדולים יותר בריאה שלא התפשטו לבלוטות הלימפה, במידה שמתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: הגידול בגודל של 5 סנטימטרים עד 7 סנטימטרים; הגידול התפשט לסמפון המרכזי אך מצוי לפחות שני סנטימטרים מתחת למקום המפגש עם קנה הנשימה; הגידול התפשט לשכבה הפנימית של הממברנה; והתפתח כשל ריאתי או דלקת ריאות כמתואר לעיל.

שלב IIB: סוג 1: הגידול הסרטני התפשט לבלוטות לימפה בשער הריאה, ומתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: הגידול גדול מחמישה סנטימטרים וקטן משבעה סנטימטרים; הגידול התפתח לסמפון המרכזי ומצוי לפחות שני סנטימטר מתחת לנקודת החיבור לקנה הנשימה; הגידול התפשט לשכבה הפנימית של ממברנת הריאות; ונוצר כשל כלייתי או דלקת ריאות במקום החיבור של הסמפונות וקנה הנשימה.

סוג 2: הגידול הסרטני לא התפשט לבלוטות הלימפה, ומתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: הגידול גדול מ-7 סנטימטרים; הגידול התפשט לסמפון המרכזי ומצוי פחות מ-2 סנטימטרים מתחת למקום החיבור לקנה הנשימה, או שהתפשט לקיר בית החזה, הסרעפת או העצבים ששולטים בסרעפת; הגידול התפשט לממברנה שמקיפה את קיר בית החזה או הלב; ונוצר כשל שלייתי בכל הריאה או שהתפחה דלקת ריאות נרחבת; ו/או קיים גידול אחד או מספר גידולים נפרדים באותה אונת ריאה.

שלב 3

כמו בשלב 2, גם בשלב 3 מאובחנים כ-30% מהחולים בסרטן הריאות, ושיעורי ההישרדות בשלב זה משתנים מאזור לאזור ובהתאם לטיפולים השונים ועומדים כעבור חמש שנים מהאבחנה על 23% בממוצע, אם כי טיפולים חדשים לסרטן הריאות עשויים להעלות שיעור זה בשנים הקרובות.

שלב זה מחולק לשני תתי שלבים, שכל אחד מהם כולל גם מספר סוגים של גידולים סרטניים בריאה בהתאם לגודל הגידול, המקום שבו הוא מאובחן ואופן התפשטותו לבלוטות הלימפה.

שלב IIIA: סוג 1: הגידול הסרטני התפשט לבלוטות לימפה באותו צד של הריאות שבו התפתח הגידול הראשוני. בשלב זה בלוטות הלימפה הנגועות מצויות בסמוך לעצם החזה (סטרנום, sternum) או היכן שהסמפונות נכנסות לריאות. תחת תנאים אלה, הגידול הסרטני יכול להיות בכל גודל, ייתכן והתפתחו כשל ריאתי או דלקת ריאות נרחבת, ייתכנו כמה גידולים נפרדים באותה אונה של ריאות, והסרטן עלול גם להתפשט לסמפון המרכזי, אך לא באזור שבו קנה הנשימה פוגש בסמפונות, לקיר החזה, לסרעפת או לעצבים ששולטים בה, לממברנה סביב הריאה או סביב בית החזה או לממברנה שסביב הלב.

סוג 2: הגידול הסרטני התפשט לבלוטות הלימפה באותו צד של הריאות כמו זה שבו אובחן הגידול הראשוני, ובלוטות הלימפה מצויות בתוך הריאות או בסמפונות. כמו כן: הגידול יכול להיות בכל גודל; עלולים להיווצר כשל ריאתי או דלקת ריאות נרחבת; עלולים להיות כמה גידולים נפרדים בכל אחת משתי הריאות (הימנית והשמאלית); והסרטן עלול להתפשט לסמפון המרכזי, אך לא לאזור בו קנה הנשימה מתחבר לסמפונות, לבית החזה, לסרעפת או לעצבים ששולטים בה, לממברנה סביב הריאות או בית החזה, לממברנה סביב הלב, ללב עצמו, לכלי דם מרכזי שמוליך דם ללב או מהלב, לקנה הנשימה, לוושט, לעצבים ששולטים בתיבת הקול (לרינקס, larynx), לעצם החזה (סטרנום) או לעצם הגב ולאזור שבו קנה הנשימה פוגש בסמפונות – הקרוי 'נקודת הקרינה' (carina).

סוג 3: הגידול הסרטני לא התפשט לבלוטות הלימפה, ויכול להיות בכל גודל. עם זאת, סוג זה של גידול סרטני יכול להתפשט ללב, לכלי דם מרכזי שמוליך דם ללב או מהלב, הסרעפת, הוושט, העצבים ששולטים על תיבת הקול, עצם החזה או עצם הגב או 'נקודת הקרינה'.

שלב IIIB: סוג 1: הגידול הסרטני התפשט לבלוטות לימפה המצויות בצד הנגדי של הריאות לצד שבו התפתח הגידול הראשוני או לבלוטות לימפה שמעל לעצם הבריח (collarbone). בסוג זה של סרטן הגידול יכול להיות בכל צד, עלול להתפתח כשל ריאתי או דלקת ריאות נרחבת, יכולים להיות כמה גידולים סרטניים נפרדים בכל אחת מהריאות, וכן ייתכן שהסרטן התפשט לכל אחד מהאיברים הבאים: הסמפון המרכזי, קיר החזה, הסרעפת והעצבים ששולטים בה, הממברנה מסביב לקיר החזה, הממברנה סביב הלב או הלב, קנה הנשימה, הוושט, העצבים שולטים בתיבת הקול, עצם החזה או עצם הגב או 'נקודת הקרינה'.

סוג 2: הסרטן התפשט לבלוטות למפה באותו צד של הריאות שבו התפתח הגידול הראשוני, בלוטות המצויות בסמוך לעצם חזה או באזור שבו הסמפונות חודרות לריאה. סוג זה של גידול יכול להיות מאובחן כל גודל, יכול להופיע כגידולים סרטניים נפרדים בכמה אונות שונות של הריאות, וכן עלול להתפשט לכל אחד מהאיברים הבאים: הלב, כלי דם מרכזי שמוליך דם ללב או מהלב, קנה הנשימה, הוושט, עצבים ששולטים בתיבת הקול, עצם החזה או עצם הגב או 'נקודת הקרינה'.

שלב 4

בשלב זה המוגדר כשלב גרורתי-מתקדם, הגידול עשוי להיות בכל גודל ולהתפשט לבלוטות לימפה, אולם מתקיימים אחד לפחות מהתנאים הבאים או יותר: יש גידול אחד או יותר בשתי הריאות (הימנית והשמאלית), הגידול הסרטני מאובחן גם בנוזל המקיף את הריאות או הלב, ו/או הגידול התפשט לאיברים אחרים בגוף, שהשכיחים בהם הם המוח, הכבד, בלוטת האדרנל, הכליות או העצמות.

כ-40% מגידולי סרטן הריאה של תאים לא קטנים מאובחנים בשלב 4, ושיעורי ההישרדות כעבור חמש שנים מהאבחנה בשלב זה נמוכים כיום מ-10%, וכשהסרטן פיתח גרורות הם נאמדים ב-4% בלבד, אם כי טיפולים חדשים עשויים להעלות שיעורים אלה בשנים הקרובות. מחקר מקנדה שפורסם ביולי 2013 במסגרת הכנס השנתי של החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO), העלה כי מתוך מדגם של 303 חולים עם סרטן ריאות של תאים לא קטנים שאובחן בשלב גרורתי, 39% פיתחו גרורות לעצמות, 30% למוח ו-24% לכבד.

בהכנת הכתבה סייעה ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

עדכון אחרון: מרס 2016