שבץ מוחי ושבר בצוואר הירך הם מצבים רפואיים הדורשים לאחר האשפוז הפניה של החולים לטיפול שיקומי. סל הבריאות הממלכתי קובע זכאות לשיקום לכל נפגע שבץ מוחי ולכל חולה לאחר ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך, אך בפועל רבים אינם מודעים לזכאותם ואינם מופנים לטיפולים שיכולים להיטיב את מצבם ולמנוע הידרדרות ונכות קבועה. דו"ח חדש של משרד הבריאות מצא כי חרף מודעות גוברת, הבעיה בשטח איננה נפתרת ואף מחריפה. 

בסקר העדכני שבוצע על ידי המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות אותרו בבתי החולים הכלליים 1,796 חולים בגיל 65 ומעלה שאושפזו עם שבץ מוחי (902 חולים) או שבר בצוואר הירך (885 חולים) בין החודשים ינואר ליוני 2012. החוקרים אספו את סיכומי הקבלה והשחרור של החולים וכן נתונים מקופות החולים על היקף הטיפול השיקומי שקיבל כל חולה בששת החודשים שלאחר האשפוז, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור.

הדו"ח אבחן פערים בין ההמלצות שנכתבו לנבדקים במכתבי השחרור מבית החולים לבין טיפולי השיקום שניתנו להם בפועל. 13.5% מנפגעי השבץ ו-12.1% מהחולים שאושפזו עם שבר בצוואר הירך והומלץ להם על טיפול שיקומי במסגרת אשפוזית – לא קיבלו את הטיפול המומלץ, ומחציתם לא קיבלו כל טיפול שיקומי שהוא. המדובר בנתונים חמורים יותר מאלו שאובחנו בסקר קודם של משרד הבריאות שנערך בשנים 2010-2009, ואבחן כי 8% מהחולים עם שבר בצוואר הירך ונפגעי שבץ מוחי שקיבלו המלצה לשיקום באשפוז לא קיבלו את הטיפול שהומלץ עבורם.

עוד זיהה הדו"ח הנוכחי כי קרוב למחצית מנפגעי השבץ מוחי שקיבלו עם שחרורם מבית החולים המלצה לשיקום במסגרת מרפאות קופת חולים בקהילה - 42% מתוכם - לא קיבלו טיפול שיקומי כלשהו, בהשוואה ל-40% בסקר הקודם, וכך גם 25% מהחולים עם שבר בצוואר הירך שקיבלו המלצה בשחרור מבית החולים לשיקום בקהילה לא קיבלו כל טיפול שיקומי, בהשוואה ל-14.3% בסקר הקודם.

הדו"ח זיהה בעיות בהפניית חולים שהומלץ להם טיפול שיקומי במסגרת קהילתית בעיקר במחוזות דרום, תל אביב ומרכז - לנפגעי שבץ מוחי ובכל המחוזות פרט לחיפה - לחולים עם שבר בצוואר הירך.

בהמשך, כשנבחן טיב הטיפול השיקומי שניתן בקהילה לאותם חולים שקיבלו את הטיפול שהומלץ להם, נקבע בדו"ח כי לא חל שיפור במספר הטיפולים, זמני ההמתנה לטיפולים וסוגי הטיפולים שניתנו לחולים.

מחברי הדו"ח קובעים כי "היקף הטיפול השיקומי שניתן לקשישים בישראל לאחר שבר בצוואר הירך או שבץ מוחי לא מגלה מגמת שיפור, ויש חשש שחולים רבים אינם מקבלים את הטיפול לו הם זכאים לפי חוק". על הדו"ח חתומים ד"ר ענבר צוקר, ד"ר איריס רסולי, ד"ר אהרון כהן ופרופ' תמי שוחט מהאגף לגריאטריה והמרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, וממצאיו העיקריים פורסמו בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות שנערך במאי 2015 בתל אביב.

בשליש ממכתבי השחרור אין התייחסות לשיקום

סל הבריאות הממלכתי כולל שיקום נוירולוגי לאחר שבץ מוחי, כריתת גידול מוחי או דלקת במוח הגורמת לפגיעה תפקודית או קוגניטיבית ולאחר מחלות או חבלות של חוט השדרה ומערכת העצבים ההיקפית או בחיבור עצב-שריר והשרירים.

הסל הממלכתי כולל שיקום אורתופדי לאחר ניתוחים לתיקון שברים בצוואר הירך, בין השאר בקרב חולים בדלקות מפרקים אוטואימוניות שפיתחו נזק במפרקים, וכן לאחר שברים בגפיים התחתונות או עליונות, האגן, עמוד השדרה וקטיעת גפיים ובמצב של הפרעות תפקודיות במפרקים בעקבות דלקת מפרקים, ולאחר כל ניתוח אורתופדי אלקטיבי, לרבות ניתוחי החלפות מפרקים.

היקף השיקום שבסל הבריאות תלוי במצבו של החולה, וכולל שיקום במסגרת אשפוזית עד שלושה חודשים לפי הצורך, כשוועדה מקצועית בקופת חולים רשאית להאריך את תקופת האשפוז, וכן שיקום בקהילה, ללא הגבלה למספר הטיפולים להם זכאי החולה.

הכשלים בהפניית חולים לטיפול שיקומי הכלול בסל נמנו בדו"ח מבקר המדינה ממאי 2012 שבחן את הנושא באופן מקיף. הצפי להכפלת שיעור המבוגרים מעל גיל 65 עד שנת 2030 מוביל לטענתו לכך שחשיבות הנושא הולכת וגוברת. המבקר מצא כי "קשישים חולים הנזקקים לשיקום באשפוז וזכאים לו אינם מקבלים אותו או שמושהים במחלקות חריפות לפני העברתם לשיקום, וחלקם מקבלים שיקום במחלקות מרוחקות ממקום מגוריהם בשל חוסר במיטות אשפוז לשיקום ולגריאטריה שיקומית – בעיקר בפריפריה".

עוד העלה הדו"ח כי בבדיקת מאות מכתבי שחרור של קשישים לאחר אשפוז עקב שבץ מוחי או שבר בצוואר הירך, כשליש מהמכתבים אינם כוללים התייחסות כלשהי לטיפול שיקומי וכ-5% נוספים אינם כוללים קביעה ברורה לגבי צורך בשיקום במסגרת אשפוזית או בקהילה, כשההחלטה עוברת לנציגי קופות החולים, וזאת בניגוד להנחיות משרד הבריאות הקובעות כי ההחלטה על אופי השיקום תינתן על ידי הרופאים שטיפלו בחולה בבית החולים טרם שחרורו.

המבקר קובע בדו"ח כי לשיקום קשישים חשיבות רבה הן בהיבט הרפואי - מאחר והוא מפחית מהסיכון לנכות קבועה והידרדרות במצב הרפואי, והן בהיבט הכלכלי - בחיסכון למערכת על פניות חוזרות למיון ואשפוזים חוזרים וממושכים, ואף בהיבט האנושי - בשיפור משמעותי לאיכות החיים.

הסקר הקודם של משרד הבריאות מהשנים 2010-2009 הצביע על פערים בין אזורי הארץ במימוש הזכאות לטיפול השיקומי שבסל. אז נמצא כי 20% מנפגעי שבץ מוחי מעל גיל 65 ו-10% מהחולים לאחר שבר בצוואר הירך שהיו ברי שיקום, לא קיבלו שיקום כלל - לא באשפוז ולא בקהילה, בהם 29% מנפגעי השבץ במחוז ירושלים, לעומת 8% במחוז צפון ו-21% מהחולים עם שבר בצוואר הירך במחוזות ירושלים וצפון, לעומת מחוז דרום בו כל החולים עם שבר בצוואר הירך קיבלו טיפול שיקומי באשפוז או בקהילה. עוד נמצא אז כי במחוז צפון רק 43% מנפגעי שבץ וחולים עם שבר בצוואר הירך קיבלו שיקום במסגרת אשפוזית, בהשוואה ל-76% במחוז תל אביב.

הכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות במאי 2015