מיד כשגיליתי שמצב החוליות שלי בכי רע, פניתי לכמה רופאים בעלי מוניטין נפלאים של קופת החולים שלי. הפתרון המוצע לי היה אחיד - קיבוע. כיון שאני מודעת לסבל ולתוצאות העגומות בעקבו ניתוח זה, סרבתי ונתקבלתי בחיוך סלחני של הרופאים שהבטיחו לי שתוך תקופה קצרה אחזור אליהם על ארבע. במשך כל הזמן הזה סרבי להאמין שעם כל החידושים בניתוחי הגב נשאר הקיבוע המיושן כפתרון היחיד לריווח בין חוליות והפחתת הלחץ על העצב. לשוא חיפשתי בגוגל ניתוחים אנדוסקופיים שיחסכו ממני חתך של 20 ס"מ בגבי הענוג ותקופת החלמה ארוכה שמי יודע אם השיגה את מטרתה. במשך שלוש השנים האלה המשכתי לחפש עד שנודע לי משיחה אישית שקיימים שני רופאים בארץ שמזה שלוש שנים מצילים מסיוטי דיסקים פרוצים ושאר מרעין בישין וכל זה באמצעות אנדוסקופ, המוחדר בחתך של סנימטר , והעיקר - החולה , כמו בסרטים על מרפאים בכוח האמונה (להבדיל), קם על רגליו מקץ שעתיים כשהוא נטול כאבים. הרופאים הקונבנציונאלים שראו בו איום, דאגו להעלים את עקבותיו, ועקב זה הורע מצבי עד כדי כך שהרופא המקסים כבר איננו יכול לעזור לי. אני מתארת לעצמי שמבחינה אתית אני לא יכולה לספק פרטים נוספים, אבל אם תתאמצו תאתרו אותו והנס יתרחש. העבירו הלאה!