בשנים האחרונות חווה האנושות הזדקנות של האוכלוסייה ועלייה בתוחלת החיים, שמקורה בין השאר באורח החיים המודרני ושיפורים מדעיים וטכנולוגיים, לרבות תרופות חדשות וחיסונים. אולם לצד זאת נרשמת מגמה של עלייה בהיקף החולים במחלות כרוניות לאורך זמן, כדוגמת מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות דלקתיות ואף סרטן.

רבות מהמחלות הכרוניות של תקופתנו נקשרות לאורח חיים לא בריא, שכולל בעיקרו עישון סיגריות, תזונה לא בריאה, העדר פעילות גופנית ועודף משקל והשמנה.

עתה מתברר במסגרת מחקר אמריקאי חדש כי הקפדה על אורח חיים בריא שכוללת היצמדות לחמישה הרגלי חיים בריאים – יכולה להועיל משמעותית להארכת החיים הכוללת ולהוסיף שנות חיים איכותיות ונטולות מחלות.

במחקר נבדקו חמישה הרגלים שמהווים חלק מאורח חיים בריא, לרבות: הימנעות מעישון סיגריות; שמירה על משקל תקין הנאמד במדד השמנה BMI בגובה 18.5 עד 24.9 יחידות; ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר, לפחות ל-30 דקות ביום בעצימות מתונה; שתיית אלכוהול בכמות מבוקרת של עד 4 כוסות ליום לגבר ועד 2 כוסות ליום לאישה; והקפדה על מזונות בריאים.

החוקרים האמריקאים מבית הספר לבריאות הציבור ובית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד בשיתוף חוקרים מהולנד וסין, עקבו אחר אימוץ הרגלים בריאותיים אחת לשנתיים, לתקופה של 28 עד 34 שנים, בקרב נבדקים בשני מחקרי מעקב נרחבים בשנים 1980 עד 2014: "מחקר האחיות" (Nurses' Health Study) שבמסגרתו בוצע מעקב למשך 34 שנים אחר 73,196 אחיות ומחקר נוסף בקרב אנשי מקצועות הבריאות (Health Professionals Follow-up Study) שבוצע בקרב 38,366 גברים רופאים, רופאי שיניים ועובדי מקצועות בריאות נוספים שכלל מעקב ל-28 שנים.

הנבדקים נתבקשו כולם למלא שאלון רפואי מפורט אחת לשנתיים, לרבות מידע על גובה ומשקל, סטטוס עישון, פעילות גופנית, הרגלי תזונה וצריכת אלכוהול. כמו כן, ביררו החוקרים במסגרת המעקבים אחת לשנתיים האם המטופל אובחן עם מחלות לב וכלי דם, סוכרת או סרטן, תוך הצלבת המידע שדווחו הנבדקים לנתונים שמופיעים בתיקיהם הרפואיים.

חיים נטולי מחלות כרוניות

נמצא כי נבדקים שהקפידו על אורח חיים בריא חיו יותר שנים וחיים בריאים יותר. נשים שאימצו לפחות ארבע מתוך חמשת הרגלי החיים הבריאים שנבדקו – נטו לחיות עשר שנים נוספות ללא מחלות לב וכלי דם, ובכלל זאת התקפי לב ושבץ מוחי וכן סרטן וסוכרת סוג 2, בהשוואה לנשים שלא אימצו אפילו הרגל בריאותי אחד. בגיל 50, נשים שהקפידו על לפחות ארבע מחמשת הרגלי חיים בריאים היו צפויות ל-41.1 שנות חיים נוספות בממוצע, מתוכן 34.4 שנים ללא מחלות כרוניות, ואילו נשים שאינן מקפידות כלל על הרגלים בריאותיים היו צפויות ל-31.7 שנים נוספות בממוצע, מתוכן 23.7 שנים נטולות מחלות.

במקביל, גברים שאימצו ארבע לפחות מחמשת הרגלי החיים שנבדקו – חיו שבע שנים נוספות יותר ללא מחלות כרוניות. בגיל 50, גברים עם ארבעה הרגלי חיים בריאים לפחות היו צפויים לחיות 39.4 שנים נוספות, מתוכן 31.2 שנים נטולות מחלות כרוניות, בהשוואה לגברים שלא הקפידו כלל על הרגלי חיים בריאים שהיו צפויים להיות 31.3 שנים נוספות, מתוכן 23.5 שנים ללא מחלות כרוניות.

התוצאות הגרועות ביותר במחקר נמצאו בקרב גברים שהיו מעשנים כבדים (שמעשנים 15 סיגריות או יותר ליום) וגברים ונשים עם השמנת יתר – כשמדד ההשמנה BMI עמד על 30 יחידות ומעלה.

אמנם המחקר אינו מוכיח קשר ישיר בין הקפדה על אורח חיים בריא לבין עלייה בתוחלת החיים, אך הוא מוסיף לעדויות הקיימות כי אימוץ אורח חיים בריא מפחית מהסיכון לתחלואה.

המחלה הכרונית שנקשרה במחקר בקשר ההדוק ביותר לאורח חיים לא בריא הייתה סוכרת, כאשר לפי החישובים 90% מהסוכרתיים שנכללו במחקר פיתחו את המחלה על רקע הרגלי חיים לא בריאים. קשר נמוך יותר זוהה לגבי סרטן, כאשר רק 50% מהגידולים הסרטניים יוחסו להרגלי חיים לא בריאים.

החוקרים מציינים כי "היענות לאורח חיים בריא באמצע החיים קשור בהארכת חיים ללא מחלות כרוניות משמעותיות".

המחקר החדש - שנתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2020 בכתב העת British Medical Journal - מהווה ראיה נוספת לחשיבות ההקפדה על אורח חיים בריא, בין השאר גם להארכת חיים, וכן למניעת תחלואה במחלות כרוניות בשנות החיים הנוספות – כפי שנמצא בעבודות רבות שפורסמו לאורך השנים, לרבות בשנים האחרונות.

עם זאת, החוקרים מציינים כי לצד ממצאים אלה, יתכנו גורמים נוספים שמשפיעים על אורח החיים, כגון גורמים גנטיים, מצבים רפואיים נוספים מעבר לאלו שנבדקו ומצב סוציו-אקונומי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בדצמבר 2019, תוחלת החיים בישראל נכון לשנת 2018 עומדת על 80.9 שנים לגבר ו-84.8 שנים לאישה, והיא מעל לממוצע המדינות המפותחות ה-OECD, וכן על 65.9 שנים בריאות לגבר ו-66.2 שנים בריאות לאישה.

British Medical Journal, doi: 10.1136/bmj.l6669