אחד הדברים התורמים לקידום בריאות והעלאת איכות חיים הוא פעילות גופנית. למרות היתרונות הידועים של פעילות גופנית, חלקים גדולים מהאוכלוסיה הכללית אינם עוסקים כלל בפעילות גופנית, דבר שמשפיע לשלילה על הבריאות. הדבר נכון בשיעורים גבוהים אף יותר באוכלוסיה של נפגעי חוט שדרה (נח"ש). לפעילות גופנית ישנו פוטנציאל להפחתת סיכון למחלות כרוניות לאחר פגיעת חוט שדרה כגון מחלות לב, סוכרת. במחקרים שבוצעו בעבר נמצא קשר בין מצבים כמו כאב, דיכאון ועייפות לחוסר פעילות גופנית הן באוכלוסיה הכללית והן באנשים עם מחלות כרוניות.
מטרות המחקר הנוכחי שבוצע בקרב נח"ש היו:
א. לאמוד את רמת הפעילות הגופנית בקרב נח"ש
ב. לחקור את הקשר שבין נתונים אישיים ( גיל ,מין וגובה הפגיעה), סיבוכים משניים וביצוע פעילות גופנית
אחד הממצאים החשובים הוא שלא נמצא קשר בין גיל, מין, גובה הפגיעה וזמן שעבר מהפציעה לבין העיסוק בפעילות גופנית. המחקר הנוכחי מדגיש כי כאב ועייפות מהווים מחסום לעיסוק בפעילות גופנית בעוד שהרגשת יעילות עצמית מקלה ומסייעת בעיסוק זה.
לסיכום ניתן לומר כי למרות קיומם של מספר מחסומים לעיסוק בפעילות גופנית, רבים מנח"ש מאמצים לעצמם אורח חיים ספורטיבי על כל יתרונותיו.

Spinal Cord 2009 47(4),301-306

תרגום ועריכה: אנה רייזמן