מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהקשר בין פסוריאזיס ודלקת מפרקים למחלות לב

הקשר בין פסוריאזיס ודלקת מפרקים למחלות לב

מחקר מצא קשר בין המחלות האוטואימוניות פסוריאזיס ודלקת מפרקים לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פסוריאזיס, דלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת מפרקים שגרונית – כולן מחלות המאופיינות בדלקתיות שנוצרת כשמערכת החיסון תוקפת את הגוף – עלולות לשאת עמן סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. כך מצאו חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה.

 

פסוריאזיס הינה מחלת עור דלקתית כרונית בעלת בסיס אוטואימוני, כלומר נובעת מפעילות עודפת ולא תקינה של מערכת החיסון, המתבטאת בדלקתיות. עיקר הביטוי של המחלה כולל נגעים אופייניים על פני העור העלולים לגרד או לכאוב. חלק מהחולים מפתחים גם דלקת מפרקים המכונה דלקת מפרקים פסוריאטית.

 

דלקת מפרקים שגרונית הינה מחלה בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את המפרקים ורקמות נוספות, וגורמת לדלקת כרונית המאופיינת ברגישות, נפיחות, כאבים ונוקשות במפרקים הנגועים. בנוסף לתסמינים המערבים את המפרקים, ישנם תסמינים מפושטים המערבים מערכות נוספות בגוף ומתווכים על-ידי התהליך הדלקתי.

 

הקשר בין דלקת סיסטמית להיווצרות רובד טרשתי בכלי הדם ולסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם הינו מבוסס והוכח במספר רב של מחקרים. גם המחלות פסוריאזיס ודלקת מפרקים שגרונית נקשרו במחקרים לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.

 

המחקר החדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases, ביקש לכמת את הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם הקשור למחלות הדלקתיות השונות.

 

במסגרת המחקר החוקרים השוו תיקים רפואיים של יותר מ-138,000 מבוגרים עם פסוריאזיס ללא דלקת מפרקים ידועה, 8,700 מבוגרים נוספים עם פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית, כמעט 42,000 אנשים עם דלקת מפרקים שגרונית וכמעט 82,000 מבוגרים שלא סבלו מהמצבים הללו. הנבדקים היו במעקב בין השנים 1994 ל-2010.

 

החוקרים בחנו גם מי מהנבדקים קיבל מרשם לטיפול תרופתי סיסטמי או ביולוגי. את הקשר בין הטיפול התרופתי לסיכון למחלות לב באנשים עם מחלות אוטואימוניות אלה קשה לבחון במחקר מסוג זה, מאחר ומצד אחד לטיפול המפחית את הדלקתיות פוטנציאל להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, ומצד שני מטופלים להם נרשם טיפול סיסטמי או ביולוגי הם לרוב כאלה הסובלים ממחלה חמורה יותר ולכן עשויים להימצא בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם מלכתחילה.

 

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם, ניתוח הנתונים העלה כי מטופלים עם כל אחד מהמצבים האוטואימוניים שנבדקו היו בעלי סבירות גבוהה יותר לסבול מאירוע לב או כלי דם חמור במהלך תקופת המעקב, בהשוואה לאנשים ללא מחלות הכרוכות בדלקתיות כרונית.

 

באנשים עם פסוריאזיס שסבלו ממחלה חמורה (אלה שנרשמו להם תרופות סיסטמיות או ביולוגיות) הסיכון לאירוע לב משמעותי כמו התקף לב היה גבוה ב-42% בהשוואה ליתר האוכלוסייה. באנשים עם פסוריאזיס שלא נרשם להם טיפול סיסטמי או ביולוגי ולכן כנראה סבלו ממחלה קלה יותר, הסיכון למחלות לב וכלי דם היה גבוה ב-8% בהשוואה ליתר האוכלוסייה.

 

בנוסף, הסיכון לאירוע לב משמעותי במטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שלא קיבלו טיפול תרופתי סיסטמי או ביולוגי היה גבוה ב-24%, בעוד שבקרב מטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שקיבלו טיפול הסיכון ירד וכבר לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית שלא נרשם להם טיפול הסיכון היה גבוה ב-39% ובאלה שנרשם להם טיפול הסיכון היה גבוה ב-58%.

 

המחקר מצא קשר בין פסוריאזיס, דלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת מפרקים שגרונית לבין סיכון מוגבר לבעיות לב וכלי דם, אך מחקר תצפיתי שכזה לא יכול להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. עם זאת, מאחר והמחקר מחזק ממצאי מחקרים קודמים שמצאו קשר בין מצבים אוטואימוניים אלה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, חשוב שרופאים ומטופלים יהיו מודעים לסיכון וינקטו בצעדים להפחתת גורמי סיכון אחרים למחלות לב באמצעות ירידה במשקל, הקפדה על תזונה בריאה, הימנעות מעישון וביצוע פעילות גופנית.

 

בימים אלה החוקרים עורכים מחקרים קליניים שמטרתם לבדוק אם טיפולים לפסוריאזיס, דלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת מפרקים שגרונית, משפרים גם את הדלקתיות באבי העורקים.

 

 

Annals of Rheumatic Diseases, online October 28, 2014