כאב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
הקשר בין מיגרנות, נגעים מוחיים ותפקוד קוגניטיבי
ממצאי MRI מוח הראו כי אנשים הסובלים ממיגרנה הראו יותר נגעים מוחיים (לזיות) , אולם לכך לא היה קשר עם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי. המחקר נערך בצרפת ופורסם בכתב העת ,British Medical Journal , בינואר 2011
כאבי ראש שכיחים בכלל האוכלוסיה כולל מיגרנה. המיגרנה הינה סוג של כאב כרוני המאופיין בעוצמת כאב גבוהה ועלול לגרום לירידה בתפקוד היום יומי.
ההערכה שכ- 12% מהמבוגרים וכ- 10% מהילדים סובלים מהתופעה, מה שמייצג כ- 11 מיליון אירועי מגרנה בצרפת . לעיתים המיגרנה מאופיינת באוארה ( 15% מכלל המגרנות).
מגרנות עם אוארה מאופיינות בתופעות נוירולוגיות כמו הפרעות בשדה הראייה, הבזקי אור ועוד, המופיעים לפני הופעת כאב הראש.
המנגנון של האוארה המקדימה את הכאב עדיין לא ברור במלואו, ההשערה שבמנגנון זה קיימת מעורבות של כלי דם. קיימת עבודות שהצביעו על קשר בין מיגרנות המלוות באוארה לבין אוטם מוחי, אולם תופעה זו עדיין נמוכה .
הדמיית MRI, מאפשרת הדגמה של נגעים ( לזיות) ברקמת המוח, אלה נגרמים כתוצאה מחסימה של כלי דם זעירים ( עורקיקים). הצטברות הנגעים עלולה לגרום לירידה בכמות החומר הלבן (שלו תפקיד בהעברת המידע בין חלקי המוח השונים). ברוב האנשים המבוגרים תמונת ה-MRI מדגימה נגעים מוחיים מסוג זה, אולם כמות הנגעים שונה בין אדם לאדם.
מספר עבודות הצביעו על קשר אפשרי בין הצטברות נגעים מוחיים לבין בעיות בתפקוד המוחי כמו: ירידה קוגניטיבית, עליה בסיכון לחלות באלצהיימר, דיכאון, הפרעות תנועתיות ועליה בסיכון לפתח אוטם מוחי. בנוסף, עליה במספר הנגעים עלולה לגרום להידרדרות קוגניטיבית כפי שבאה לידי ביטוי בירידה בזיכרון, תחלואה באלצהיימר ועוד.
מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין מגרנות לבין ריבוי נגעים מוחיים וירידה בתפקוד הקוגניטיבי.
הליך: המחקר מבוסס אוכלוסייה, כלל נבדקים בגיל 65 שנים ומעלה , שנמצאו במעקב במהלך 10 שנים. בקרב יותר מ- 800 נבדקים בוצעה בדיקת MRI והם נשאלו ע"י רופא נוירולוג האם סובלים מכאבי ראש/מיגרנות . מדדי התפקוד הקוגניטיבי שנבדקו: התמצאות בזמן ובמרחב, זיכרון לטווח קצר והיכולת למלא מיידית ובאופן נכון משימות מסוימות.
תוצאות: נמצא כי 21% מכלל המדגם סבלו מכאבי ראש במהלך חייהם, ומהם יותר מ- 70% סבלו ממיגרנות ( חלקם עם אוארה).
תוצאות MRI של נבדקים שסבלו מכאבי ראש בעוצמה חזקה, הראו כמות כפולה של נגעים מוחיים בהשוואה לאלה שלא סבלו מכאב ראש. אולם הממצאים לא הצביעו על קשר בין ריבוי נגעים המוחיים לבין הירידה בתפקוד הקוגניטיבי,. כלומר, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין קבוצות הנבדקים השונות, אלה שסבלו ואלה שלא סבלו מכאבי ראש, וללא קשר לריבוי הנגעים המוחיים שנמצאו.
בקרב נבדקים שסבלו מכאבי ראש עם אוארה (2% מכלל המדגם), בנוסף לנגעים המוחיים שהודגמו , נמצאו עדויות לאוטמים שקטים, ובדומה לתוצאות קודמות ללא קשר לירידה בתפקוד הקוגניטיבי.
http://www.bmj.com/content/342/bmj.c7357.full.pdf