קרוהן וקוליטיס
מנהלי קהילה
הקשר בין מחלת קרוהן לתסמונת דחק פוסט-טראומטית
מחקר חדש המצביע על קשר בין רמות גבוהות של PTSD לבין חומרת התסמינים של מחלת קרוהן
מחקר שהתפרסם באתר Frontline Gastroenterology טוען שמחלת קרוהן מייצרת סוג ייחודי של תסמונת דחק פוסט טראומתית (PTSD). מחלת קרוהן, שאינה ניתנת לריפוי מלא, הינה מחלה בלתי צפויה, עם רמת סיכון גבוה לסיבוכים, ולכן קשה במיוחד לטיפול.
במחקר השתתפו 600 חולי קרוהן מבוגרים משוויץ, אשר עברו בדיקות רפואיות ונפשיות, והמשיכו במעקב למשך 18 חודשים. בתחילת המחקר כל חולה מילא שאלון PTSD המעריך את רמות הפחד, הסבל והפגיעה באיכות החיים בסולם בין 0 – 51. ציון מעל 15 מצביע על נטייה ל- PTSD ונמצא כי 19% מחולי הקרוהן השיגו ציון זה.
במשך 18 החודשים הבאים נערך מעקב אחר ההחמרה בתסמינים של מחלת הקרוהן על מנת לבחון אם קיים קשר בינם לבין הציונים בסולם ה- PTSD. הממצאים הראו שלחולים שאובחנו כסובלים מ- PTSD, ציון גדול מ- 15, הסיכוי להחמרה בתסמיני המחלה היה גדול פי 4 מאלו שציונם נמוך יותר, וגדול פי 13 מאלו שקיבלו ציון 0.
תסמונת דחק פוסט טראומתית מופיעה בעקבות אירועים טראומתיים ומאופיינת בחלומות או מחשבות שחוזרים על עצמם, נטייה להימנעות, עצבנות והפרעות בשינה. הספרות המסורתית מייחסת קשר בין PTSD לאירועים טראומטיים כגון אלימות, מצבי חירום, ואסונות טבע. ספרות מעודכנת מצביעה על קשר בין מחלות מסוימות כגון סרטן ואיידס, ובנוסף אבחונן וטיפולים הנלווים אליהן, גובים מחיר רגשי כבד.
מחקרים מראים גם שבטווח הארוך, PTSD משנה לצמיתות תגובות הורמונאליות וחיסוניות, מה שהופך את הסובלים מהמחלה לרגישים יותר לבעיות בריאות חמורות.
"ברוב המקרים חולים נמנעים מלדבר על טיפולים שמזכירים להם את המחלה... התנהגות זו עשויה להיגרם, באופן לא-רצוני, מזמן הייעוץ הקצר עם הרופאים המומחים ומחוסר המיומנות שלהם בהתמודדות עם הצרכים הפסיכולוגיים של המטופלים", כך מזהירים החוקרים.
למחלת הקרוהן אין מרפא, אבל ל-PTSD יש, ולכן רופאים חייבים להיות ערניים להשפעות הפסיכולוגיות ולהפנות חולים לטיפול הנדרש.
http://www.sciencedaily.com/releases/2010/12/101201191141.htm
אודי דנקר
אבי שלום,
לפי הבנתי, הופעת מחלת קרוהן מהווה אירוע טראומטי והמחקר הנוכחי מציין זאת. חולי קרוהן נמצאו גם כסובלים מ- PTSD. משך המעקב, כשהמחלה פעילה, ההתקף וההחמרה מלווים בעלייה ברמות הלחץ,הודחק ולכן קיימת עליה בסולם ה- PTSD.
אני מאמין שהנכות כתוצאה מהאירוע החבלני שחווית היו טראומטיים ועוררו תסמינים של PTSD. מצב זה החליש את החוסן הגופני.
יתכן והנטייה הגנטית לקוליטיס הייתה קיימת לפני כן אך במצב שקט. לפי הבנתי, "המצב הטראומטי" בשילוב עם פגיעה במערכת החיסון עוררו את הפעילות הדלקתית.
כפי שנכתב רבות חשוב להתמקד בהווה, לחזק את החוסן הנפשי וביחד עם גישות ריפוי מגוונות להילחם בדלקת ולהגביר את איכות החיים ביום יום.
אבי 1959
היי אודי
לא הצלחתי להבין מה קדם למה?
האם פוסט-טראומה מארוע שלא קשור לIBD ובהמשכו התפתחות המחלה או פוסט-טראומה שמתפתחת כתוצאה מהמחלה?
אני יכול לספר שעברתי בעבר ארוע חבלני עם נכות פיזית אשר לא מפריעה לי לנהל אורך חיים רגיל. גם לא מרגיש שזה מפריעה לי נפשית עד כמה שאני מודע לזה.
אבל אני כן מתעורר לפעמים כנראה מחלום שאני בדרך כלל זוכר רק את הפריים האחרון. הוא כן קשור לארוע שעברתי.
האם לדעתך בגלל שיש פרק נפשי לא סגור קיבלתי כבונוס את הקוליטיס?
תודה