הרפואה הציבורית בישראל נתונה מזה שנים במצוקה מתמשכת של מחסור בתקציבים ובמשאבים, מחסור שממשיך לגבות מחיר בפגיעה באמון הציבור.

התחזקות מוסדות הרפואה הפרטיים בשנים האחרונות והגידול המתמשך בהוצאה הפרטית של משפחות על שירותי בריאות מביאה בשעות משבר ישראלים רבים להוציא מכיסם סכומי כסף ניכרים על טיפולים ותרופות במסגרות פרטיות, תוך העדר אמונה ביכולתה של המערכת הציבורית להביא להם מזור.

סקר חדש שנערך על ידי האגודה לזכויות החולה בישראל שמתפרסם השבוע לרגל חודש זכויות החולה, חושף תמונת מצב מדאיגה, ומגלה כי רבים בארץ כלל אינם מודעים לזכויותיהם הרפואיות, ואינם יודעים למי לפנות לקבלת סיוע רפואי.

הסקר נערך באמצעות חברת מדגם בקרב 520 ישראלים בוגרים מגיל 25 ומעלה, ובחן את מודעות הציבור לזכויותיו הרפואיות ותחושת הביטחון הבריאותי שחשים אזרחי המדינה ביחס לשירותי הבריאות והמידע שהם מקבלים מרשויות הבריאות בארץ.

לא יודעים למי לפנות

רוב הנבדקים בסקר, 72% מהמשיבים, החזיקו בדעה כי במידה ויחלו במחלה קשה, הם אינם בטוחים שיקבלו ממערכת הבריאות הציבורית את הטיפול הטוב והמועיל ביותר שקיים בסל הבריאות הממלכתי.

הסקר הציג תמונת מצב מדאיגה בנוגע למידע על זכויות רפואיות: 61% ציינו שיש ברשותם מידע מועט בלבד על זכויותיהם רפואיות במסגרת סל הבריאות, ו-20% השיבו כי אין ברשותם כלל מידע על הזכויות שמגיעות להם במערכת הבריאות בישראל. דווקא משיבים בעלי רמת הכנסה נמוכה דיווחו יותר על היעדר מידע על זכויות רפואיות בהשוואה לבעלי הכנסה ממוצעת, וככל שרמת ההכנסה הייתה נמוכה יותר – הנגישות למידע רפואי פחתה. מקור המידע החשוב ביותר לבירור מידע על זכויות רפואיות שעלה מהסקר היה קופות החולים, ובהמשך האינטרנט.

בעיה נוספת נגעה לזכויות סביב ההסבר הראוי שנדרש לתת לחולים בעת חתימה על טופס הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי, כפי שנקבע בחוק זכויות החולה משנת 1996. מעל למחצית מהמשיבים לסקר דיווחו על מידע מועט בנושא, ו-25% מהמשיבים השיבו כי אין ברשותם כלל ידע בנוגע למידע שעליהם לקבל בעת מתן הסכמה לטיפול. 70% מהמשיבים דיווחו שהיו מעוניינים שהרופא ישתף אותם במידע רב יותר מזה שהוא נוהג למסור. היעדר הסכמה מדעת לפני מתן טיפול רפואי מהווה כיום את אחת העילות לתביעת רשלנות רפואית.

מעל למחצית מהמשיבים בסקר ציינו כי יש ברשותם מידע מועט לגבי הגורם שיש לפנות אליו כשזכויותיהם נפגעות ומעל לשליש מהמשיבים – 37% מתוכם – דיווחו כי אין ברשותם כלל מידע לגבי גורם שיוכל לסייע להם במימוש זכויות רפואיות. באופן ספציפי, קרוב ל-50% מהמשיבים לא היו מודעים לקיומו של בעל תפקיד המסייע למימוש זכויות רפואיות בקופות החולים במשרד הבריאות – דהיינו לא מודעים למוסד נציבות פניות ציבור בקופות החולים וועדות החריגים והנציבות לקבילות הציבור במשרד הבריאות שאחראית לבירור תלונות על קופות החולים. חמור מכך, מעל ל-50% לא היו מודעים לבעל תפקיד דומה בבית החולים – האחראית על פניות ציבור. משיבים בעלי הכנסה נמוכה נמצאו גם במקרה זה פחות מודעים לגורם האחראי על בירור פניות בבית החולים בהשוואה לבעלי הכנסה ממוצעת.

ממצאי הסקר הוצגו בנובמבר 2015 בכנס השנתי של האגודה לזכויות החולה.

פחד קיומי

לדברי יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, "הסקר מכלה כי הציבור אינו מודע לזכויות המגיעות לו, וכפועל יוצא כנראה גם אינו פונה לממש אותן במקרים בהם הוא זכאי לכך. הממצאים מחייבים את משרד הבריאות וקופות החולים לפעול להגברת המודעות באמצעים רגולטוריים והקצאת תקציב". מנכ"לית האגודה, שירלי זילבר הוסיפה כי "הממצאים מטרידים וצריכים להדיר שינה ממקבלי ההחלטות בתחום הבריאות בישראל. חוסר האמון של הציבור הרחב במערכת הרפואית הציבורית בישראל הוא בבחינת פחד קיומי לכל אזרח. יש לספק ביטחון בריאותי לכל אזרח שחי במדינה בדגש על הנגשת מידע לציבור".

לפי דו"ח נציבות קבילות ציבור במשרד הבריאות לשנים 2014-2013 שהוגש לאחרונה לשר הבריאות יעקב ליצמן, בשנת 2013 התקבלו בנציבות 10,406 פניות לנציבות, ובהם 5,988 קבילות שכרבע מתוכן – 27% - נמצאו מוצדקות. ב-12.1% נוספים מהקבילות הבעיה באה על פתרונה לאחר התערבות הנציבות וב-8.5% סייעה הנציבות לפונים במתן מידע. בשנת 2014 חלה עלייה של 16% והוגשו 12,073 פניות לנציבות, מהן 7,481 קבילות, שמתוכן כרבע – 25.3% - מוצדקות. בדו"ח זה חל מהפך, וקופת חולים כללית זכתה בשיעור הקבילות הנמוך ביותר, לאחר שנים בהם הובילה קופת חולים מכבי. בשנת 2014 שיעור הקבילות הגבוה ביותר (ביחס לגודל האוכלוסייה) הוגש נגד קופת חולים מאוחדת, ובהמשך קופת חולים לאומית. בשנת 2014 חלה עלייה בולטת בשיעור הקבילות כנגד מאוחדת, לרבות אלו שנמצאו מוצדקות.

בסקר קודם של האגודה לזכויות החולה מנובמבר 2010 העלו רבים מהמשתתפים תלונות על יחס לא הולם של מטפלים, העדר מתן מידע לחולים, בחירת מקום הטיפול וסירוב למימון תרופות על ידי הקופות.

חודש נובמבר הוכרז השנה לראשונה כחוק זכויות החולה על ידי ראש הממשלה בישיבת ממשלה מה-8.11.2015.

זקוקים להכוונה בנוגע לזכויות רפואיות? כנסו לפורום זכויות החולה