מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

מנהלי קהילה

פרופ' תניר אלוייס
פרופ' תניר אלוייס
מומחית בכירורגיה כללית וכירורגית שד מנהלת מערך השד במרכז הרפואי הדסה פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית
עו
עו"ס אורית שפירא
* מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן וחברת הנהלת 'האגודה הישראלית לפסיכואונקולוגיה'.   *מנחת קבוצות בכירה באגודה (קבוצת בוגרים צעירים, קבוצת נשים צעירות המתמודדות עם סרטן, קבוצת תמיכה לזוגות שאחד מבני הזוג חלה בסרטן, קבוצת תמיכה להורים שכולים ועוד) ואחראית על עדכון המידע של האגודה למלחמה בסרטן בנושא 'זכויות ושירותים, מידע לחולי סרטן'.   * בוגרת תואר שני בהצטיינות בעבודה סוציאלית (MSW), אוניברסיטת תל אביב. מומחית בתחום הבריאות.   * בעבר עובדת סוציאלית, המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי תל אביב (איכילוב) והעובדת הסוציאלית ב'הוספיס בית' של האגודה למלחמה בסרטן, תל השומר.
ד
ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
מנהלת היחידה האונקוגנטית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בוגרת בית בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. התמחות במערך אונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ובהמשך התמחות בגנטיקה רפואית במכון הגנטי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). מ-2017 רופאה בכירה ביחידת השד במכון האונקולוגי במרכז רפואי שיבא תל השומר, עד למינוי מנהלת היחידה האונקוגנטית בשיבא ב-2021. משלבת עבודה בטיפול בחולות סרטן שד בכל שלבי המחלה, ובייעוץ גנטי למשפחות וחולים עם חשד לתסמונות סרטן תורשתיות.
עו
עו"ד בר חן- לוי
אחראית תחום מיצוי זכויות בעמותת 'אחת מתשע'. נותנת ייעוץ והכוונה לנשים המתמודדת עם סרטן שד בכל הקשור לזכויותיהן הרפואיות, ומסייעת להן במידת הצורך במיצוי זכויות אלה מול הרשויות השונות, כגון: ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופות חולים, חברות ביטוח ועוד.

מובילי קהילה

נעה גביש
נעה גביש
אישה ואמא לשלושה ילדים :)הומאופטית בהכשרתי. אפיה ובישול הן אחת האהבות שלי במיוחד כשהן מאירות ומשמחות אחרים. בשבילֵי חיי ליוותי נשים במסע הלידה המיוחד שלהן, והיום אחרי מסע ברכבת ההרים, עקב גילוי גידול סרטני בשד, שנכפה עלי, אני יודעת ומבינה כמה חשוב הליווי של מישהי שהייתה שם ולו רק כדי להקשיב ולחבק. אני אשמח ללוות ולהיות בשביל מי שצריכה ורוצה.   הסדנא שלי - תשוקות מרפאות - תשוקות ומיניות בזמן משבר ושינוי - ערב חד פעמי יחודי ומרומם את הנפש בו ביחד אתכם אנחנו נזכרים שתשוקה, לכל מה שנעשה היא חלק מאיכות ובריאות החיים שלנו. מוזמנות לקבוצה שלי בפייסבוק : תשוקות מרפאות
יסמין כהן
יסמין כהן
בלוגרית וכותבת תוכן, נמצאת בעיצומו של פרויקט מימון המונים לספר "יומן צמיחה" היכנסו ותמכו: https://tinyurl.com/recovery-diary נמצאת פה כדי לחזק ולהתחזק. מאמינה שהכל קורה לטובתנו.
כמוניסרטן השדחדשותהפתולוגים לא תמיד מסכימים על אבחון הביופסיה שלכן

הפתולוגים לא תמיד מסכימים על אבחון הביופסיה שלכן

מחקר: רק ב-75% מהאבחונים של ביופסיות שד יש הסכמה בין פתולוגים. באילו מקרים עולה הסיכוי לחוסר הסכמה?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

ביופסיה של השד, המהווה את האמצעי העיקרי לקבוע האם ממצא של גוש בשד שפיר או ממאיר, מפוענחת לרוב בדו"ח פתולוגי מפורט הכולל את תיאור הגידול, ובמקרה של גידול סרטני גם את דרגת התמיינות התאים – קנה מידה לקצב התפתחות הגידול.

 

דיוק בפענוח ביופסיות של השד, המבוצע על ידי רופאים פתולוגים, מהווה נושא למחקר מזה שנים על רקע ראיות מעבודות בשנות התשעים המצביעות על סיכויים גבוהים לטעות באבחון הבדיקה בקרב סוגים מסוימים של הסרטן השד, ובייחוד סרטן שד ממוקד מסוג 'דקטל קרצינומה' (DCIS) וגידול לא ממאיר שמקורו בבלוטות החלב בשד (Atypical Hyperplasia).

 

למרות שהדו"ח הפתולוגי מהווה מרכיב מרכזי באבחון סרטן השד, אופן פענוח הביופסיה עשוי להשתנות מפתולוג לפתולוג על רקע רצף הממצאים ההיסטולוגיים מדגימת הביופסיה – החל מגידול שפיר (benign), דרך גידול עם שגשוג לא טיפוסי (atypical) ועד לגידול ממאיר מובהק (malignant). למרות שישנם מאמרים בשנים האחרונות המנסחים קווים מנחים מקצועיים לפענוח ביופסיות של השד, אופן יישומם בשטח טרם נבדק.

 

לאבחון שגוי של סוג הגידול בשד עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת בקביעת טיפול יתר או טיפול חסר לבלימת התפתחות הגידול שאותר ולסיכויי הריפוי וההחלמה מהמחלה.

 

מחקר אמריקאי חדש מאוניברסיטת וושינגטון בעיר סיאטל שבחן את הסוגיה, מצא כי הפענוח של פתולוגים לסוג הגידול בשד, בהתבסס על דגימת ביופסיה, מייצר הסכמה רחבה (קונצנזוס) בין פתולוגים ב-75% מהמקרים בלבד.

 

במחקר שפורסם בגיליון מארס 2015 של כתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית, נבדקה מידת ההסכמה בין פתולוגים על פרשנות ממצאי בדיקת ביופסיה של השד בין פתולוגים עמיתים ולמול פאנל מומחים משותף. במחקר השתתפו 115 פתולוגים משמונה מדינות בארה"ב. כל פתולוג נתבקש לפענח באופן עצמאי 60 ביופסיות של השד המייצגות סוגים שונים של גידולים בשד, כשלצורך פענוח ניתנה לפתולוגים לוחית זכוכית אחת (one slide) לכל ביופסיה לצורך בדיקה מיקרוסקופית. בסוף התהליך נעשתה השוואה ל-6,900 תוצאות הביופסיות שהתקבלו מהפתולוגים למול אבחון סוג הגידול כפי שנעשה על ידי פאנל שכלל שלושה פתולוגים מומחים שביצע את האבחון במשותף.

 

פחות הסכמה בגידולים שפירים

 

הממצאים מעלים כי בהשוואה לאבחון המשותף של פאנל המומחים שסווג במחקר כאבחנה נכונה, שיעור ההתאמה של אבחון סוג הגידול בשד בקרב הרופאים הפתולוגים עמד על 75.3%. שיעור ההסכמה היה גבוה במיוחד ועמד על 96% במקרים של סרטן שד חודרני, כשב-4% מהמקרים היה אבחון חסר לקצב התפשטות הגידול. שיעורי ההסכמה בין הפתולוגים היו נמוכים יותר בסוגים אחרים של גידולים סרטניים בשד, ועמדו על 84% לסרטן שד ממוקד מסוג 'דקטל קרצינומה' (DCIS), כשב-3% גידול זה פוענח בטעות כגידול בקצב התפשטות מהיר יותר וב-13% עם קצב התפשטות איטי יותר; 48% לגידול לא ממאיר שמקורו בבלוטות החלב בשד (Atypical Hyperplasia), כשב-35% הגידול נחשב לכזה עם קצב התקדמות איטי יותר וב-17% לכזה עם קצב התפשטות מהיר יותר; ו-87% ביחס לגידולים שפירים של השד, כשב-13% מהמקרים פוענחו גידולים אלה כסרטניים, בשונה מהפענוח של פאנל המומחים.

 

המחקר זיהה חוסר הסכמה בין הפתולוגים בעיקר בנוגע לביופסיות שנאספו משד עם רקמת שד צפופה, באופן מובהק יותר מאשר ביופסיות שניטלו משד עם דירוג נמוך לצפיפות השד (במדד BI-RADS). הסכמה נרשמה במחקר ב-77% מהפענוחים של ביופסיות שד לא צפוף, בהשוואה ל-73% בלבד מהביופסיות של שד צפוף. כמו כן, חוסר הסכמה היה מובהק יותר בקרב פתולוגים עם רמה שבועית נמוכה יותר של פענוח ביופסיות או כאלה המבצעים פענוחים בקליניקות קטנות יותר או במרכזים רפואיים שאינם בעלי השתייכות אקדמית.

 

בסיכום הממצאים טוענים החוקרים כי שיעור ההסכמה שאובחן במחקר לפענוח פתולוגי של ביופסיות של השד – 75.3% – מהווה כשלעצמו שיעור גבוה, כשההסכמה גבוהה במיוחד נמצאה בנוגע לסרטן שד פולשני, והסכמה נמוכה ביחס לסוגי סרטן השד שכבר זוהו בעבר כבעייתיים לפענוח: 'דקטל קרצינומה' וגידול לא ממאיר שמקורו בבלוטות החלב בשד.

 

מתוך ממצאי המחקר מסיקים החוקרים כי יש ביחס למעל ל-1.6 מיליון ביופסיות של השד שנאספות מדי שנה בארה"ב לצורך אבחון גידולים בשד, סביר שיש יותר מקרים של אבחון שגוי של גידול שפיר כסרטני, ומיעוט מקרים של אבחון שגוי של גידול סרטני כשפיר.

 

החוקרים מציינים כי למרות הצורך לבחון את הנושא בעבודות נוספות, קהילת הפתולוגים נדרשת לבחון את הממצאים כדי לייצר הסכמות רחבות יותר בנוגע לפענוח ביופסיות של השד, בין השאר באמצעות הנחיות קליניות משותפות של איגודים מקצועיים, וכן קוראים לבחון ספציפית את משמעות הממצא הרומז על סיכויים גבוהים יותר לאי הסכמה באבחנה של סוג הגידול בקרב נשים עם רקמת שד צפופה.

 

 

JAMA, doi:10.1001/jama.2015.1405