קשב וריכוז
מנהלי קהילה
נתונים מישראל: הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים מעלות את הסיכון לדמנציה
מחקר שמבוסס על נתוני נבדקים מישראל מזהה סיכון גבוה פי 3 לדמנציה ואלצהיימר אצל מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז. מה עשוי להסביר את הקשר?
בשנים האחרונות עם העלייה במודעות הציבורית להפרעות קשב וריכוז – ניכרת גם עלייה במתן מרשמים לתרופות להפרעות קשב וריכוז בגיל המבוגר. בעוד שההשלכות של הפרעות קשב אצל מבוגרים טרם נחשפו במלואן, מחקר חדש שנערך בישראל מזהה אצלם כעת עלייה משמעותית בסיכון להתפתחות הפרעות זיכרון מסוג דמנציה. לתופעה עשויים להיות מספר הסברים.
במחקר השתתפו חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה, קופת חולים מאוחדת, המרכז רפואי מאונט סיני בניו יורק, מכון קרולינסקה בשבדיה, אוניברסיטת דרקסל בפילדלפיה והמרכז לחקר האלצהיימר במכון לבריאות המוח (BHI) באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי.
החוקרים בחנו נתוני מאגר נתונים הכולל 109,218 מבוטחי מאוחדת מבוגרים שנולדו בשנים 1933 עד 1952, אשר בתחילת המחקר בשנת 2003 לא היו מאובחנים בהפרעות קשב וריכוז או דמנציה. בשנה זו היו הנבדקים בגילי 51 עד 70 (גיל 57.7 שנים בממוצע), כמחציתם (51.7%) נשים. במסגרת המחקר בוצע מעקב פרוספקטיבי אחר הנבדקים – עד סוף פברואר 2020.
לאורך תקופת המעקב, 730 נבדקים אובחנו עם הפרעות קשב וריכוז בגיל המבוגר (0.7%), וכרבע (22.3%) מתוכם נטלו תרופות מקבוצת הממריצים כמו ריטלין, קונצרטה ואדרל. בנוסף, 7,726 אובחנו עם דמנציה (7.1%) – צבר מחלות שמתבטאות בהפרעת זיכרון המתאפיינות בירידה קוגניטיבית, ובהן גם אלצהיימר. הנתונים העלו כי דמנציה אובחנה בקרב 13.2% מהמאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז בגיל המבוגר, בהשוואה ל-7% מהמבוגרים האחרים שלא אובחנו עם הפרעות אלה. מעל גיל 85, דמנציה אובחנה בקרב 42.9% מאלו שאובחנו בגיל המבוגר עם הפרעות קשב וריכוז, בהשוואה ל-15.2% מהנבדקים האחרים.
ניתוח סטטיסטי מצא כי הפרעות קשב וריכוז בגיל המבוגר מלוות בעלייה של פי 3.62 בסיכון לדמנציה. גם לאחר תקנון משתנים מתערבים ובהם גיל, מין, מצב סוציואקונומי של ישוב המגורים, עישון ומחלות נלוות כגון דיכאון, השמנה, יתר לחץ דם, מחלות לב וריאה, מחלות נוירולוגיות וסוכרת – הפרעות קשב וריכוז בגיל המבוגר היו מלוות בעלייה של פי 2.77 בסיכון לדמנציה. בהמשך לא נמצא קשר בין נטילת תרופות פסיכיאטריות, ובהן תרופות להפרעות קשב וריכוז, לבין התפתחות דמנציה.
במחקר השתתפו פרופ' סטיבן לוין, ענת רוטשטיין, פרופ' ערד קודש, פרופ' סבן סנדין, ד"ר בריאן לי, פרופ' גלית וינשטיין, פרופ' מיכל שניידר בארי ופרופ' אברהם רייכנברג. המחקר נתמך על ידי המוסד לביטוח לאומי, וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2023 של כתב העת JAMA Network Open.
תהליך מוחי פתולוגי
בעקבות ממצאי המחקר ציינו חוקרים בראיון לתקשורת האמריקאית כי "ממצאי המחקר יכולים לשמש כדי ליידע מטפלים במבוגרים ורופאים בדבר הקשר שזוהה", וזאת כדי לאתר ירידה קוגניטיבית מבעוד מועד אצל בוגרים עם הפרעות קשב וריכוז, ולהציע טיפולים תרופתיים שמאפשרים לעכב את התקדמותה. פרופ' רייכנברג ופרופ' לוין אמרו כי "רופאים, קלינאים ומטפלים עיקריים שעובדים עם אנשים מבוגרים צריכים לנטר תסמינים של הפרעות קשב וריכוז. אין להתעלם מתסמינים של ירידה בקשב והיפרקאקטיביות בגיל המבוגר, וחשוב להביאם לידיעת הרופא המטפל".
החוקרים מציינים כי בין מגבלות המחקר – לא היה בידי החוקרים מידע על הפרעות קשב וריכוז בילדות אצל הנבדקים, אם כי הם מציינים כי הפרעות קשב וריכוז בילדות ובגיל המבוגר הן מחלות פסיכיאטריות עם גורמי סיכון שונים. כמו כן, תיתכן לטענתם הערכת חסר של היקף הדמנציה בקרב המבוגרים שנכללו במחקר.
ממצאי המחקר מתפרסמים על רקע עלייה במודעות הציבורית להפרעות קשב וריכוז בגיל המבוגר. לפי הערכות ממחקרים, כ-5% מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז ממשיכים לסבול מהפרעות אלה בגילי הבגרות, ולצידם יש גם רבים שמפתחים הפרעות אלה לראשונה כמבוגרים. לפי אומדנים, כ-3% מהאוכלוסייה הבוגרת מתמודדת עם הפרעות קשב וריכוז.
מחקרים מצביעים על כך שהפרעות קשב וריכוז בגיל המבוגר מלוות בגורמי סיכון שונים להתפתחות ההפרעות בילדות, לרבות גורמים חברתיים, פסיכולוגים וגנטיים שונים. לפי נייר עמדה של האיגודים המדעיים באירופה, שפורסם בפברואר 2019 בכתב העת European Psychiatry, הפרעות קשב וריכוז בגיל המבוגר עשויות גם "לחקות" הפרעות זיכרון כמו דמנציה, שכן הן מלוות בהתנהגות שמתבטאת בשיכחה.
החוקרים לא בדקו מה עשוי להשפיע על הסיכון לדמנציה אצל בוגרים עם הפרעות קשב וריכוז, אך להערכת החוקרים, ייתכן שהפרעות אלה מבטאות תהליך מוחי פתולוגי שמפחית מהיכולת לפצות על ההשפעות הנוירודגנרטיביות של הגיל המבוגר ועל תהליכים שמעודדים דמנציה עם התקדמות הזיקנה. ייתכן גם כי מחסור ברזרבות מוחיות מתבטא בגיל המבוגר בהפרעות קשב וריכוז ובהמשך בדמנציה. החוקרים מציינים כי אמנם לא נמצא קשר בין מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז שטופלו תרופתית לבין דמנציה, אולם מדובר במיעוט מהמבוגרים עם הפרעות אלה, מה גם שייתכן וממצא זה מעיד על השפעה מיטיבה של תרופות כגון ריטלין גם על תפקוד קוגניטיבי ועיכוב ההתקדמות לדמנציה ואלצהיימר. לפי מטה אנליזה מיפן, שפורסמה באפריל 2020 בכתב העת Pharmacopsychiatry, החומר הפעיל בריטלין וקונצרטה – 'מתילפנידאט' – עשוי להועיל כנגד ירידה קוגניטיבית והתנהגות אפטית אצל חולי אלצהיימר.
ממצאי המחקר נתמכים בעבודות נוספות שמזהות קשר בין הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים לבין ירידה קוגניטיבית. במחקר לאומי מטאיוואן, שממצאיו פורסמו ביולי 2019 בכתב העת Journal of Attention Disorders, נמצא כי למבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז סיכון גבוה פי 3.4 לפתח דמנציה. גם מחקר מארה"ב שפורסם בשנת 2018 מצא כי הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים מעלות ב-21% את הסיכון לאשפוזים על רקע מחלות דמנציה ובהן אלצהיימר, כשבעבודה זו נמצא כי הקשר בין התופעות מופיע בעיקר במצבים של חוסר ויסות מטבולי.