אנשים עם טרשת נפוצה עלולים לסבול בין היתר גם מבעיות בבליעה, אך לא ברור עד כמה התופעה שכיחה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Neurological Sciences בחן את המחקרים הקודמים שתיארו את הסימפטום, כדי להבין עד כמה הפרעות בליעה שכיחות בקרב מאובחנים עם טרשת נפוצה.

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית. אצל אנשים עם טרשת נפוצה תאי מערכת החיסון תוקפים את המיאלין - החומר המבודד ומגן על סיבי העצב במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה). משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת העצבים להעביר מידע. פגיעה זו מובילה לתסמינים שונים, בהתאם למיקום בו נגרם הנזק למיאלין.

אחד התסמינים עלול להיות הפרעות בליעה (דיספגיה) הנוצרות בעקבות פגיעה בתיאום בין פעולתם של שרירים המעורבים בתהליכי הבליעה. הפגיעה הנוירולוגית עלולה לגרום להפרעות רבות בבליעה בהן האטה במעבר המזון בוושט (הצינור המחבר בין הפה לקיבה) מה שמוביל לשיעול ויריקות, מזון שנתקע בגרון וגורם לחנק ומעבר של מזון לקנה הנשימה (שאמור להיות סגור בעת בליעה) ולריאות - תופעה הנקראת אספירציה.

הפרעות בבליעה עלולות להוביל לכך שהמטופל ימנע מאכילת מזונות קשים מידי ואף יצמצם את האכילה עד רמה של תזונה שאינה מספקת. כמו כן ההפרעות עלולות לגרום גם לתחושת חרדה בשל האיום המתמיד שמזון ייתקע בגרון ויגרום לתחושת חנק.

במסגרת המחקר החדש, חוקרים מבית החולים Tongji בסין איתרו את כל המחקרים שפורסמו בנושא טרשת נפוצה ובליעה בין השנים 1980 לסוף 2014. לאחר סינון המחקרים על-פי קריטריונים מחמירים, נבחרו 15 מחקרים שכללו 4,510 נבדקים.

המחקרים חולקו לשני סוגים - אובייקטיבים וסובייקטיביים - בהתאם לדרך בה אובחנה בעיית הבליעה. בקבוצה האובייקטיבית, הפרעות בבליעה אובחנו באמצעות כלי מדידה אובייקטיבים כמו בדיקה קלינית על ידי רופא מומחה או הערכה מכשירנית כפי שמתבצעת על ידי וידאופלורוסקופי - בדיקה המאפשרת צילום דינמי של מנגנון הבליעה. בקבוצה הסובייקטיבית, הפרעות הבליעה הוערכו באמצעות שאלון מיוחד שמילאו הנבדקים שנועד לזהות את הסימפטום.

המחקר מצא שלפחות שליש מהאנשים עם טרשת נפוצה חוו בעיית בליעה. במחקרים בהם האבחון היה סובייקטיבי, 36% מהנבדקים אובחנו עם בעיית בליעה. במחקרים בהם בעיית הבליעה הוערכה באופן אובייקטיבי נמצא ש-81% מהנבדקים סבלו מהפרעות בליעה ברמות חומרה שונות.

עוד נמצא כי הפרעות בבליעה שכיחות יותר בקרב נבדקים עם רמת פגיעה נוירולוגית גבוהה יותר (לפי מדד ה-EDSS) ובקרב נבדקים שחיים עם המחלה זמן ממושך יותר.

המחקר החדש חושף כי הפרעות בליעה הן תסמין שכיח של טרשת נפוצה וממצאיו מעלים מודעות לתסמין שלא כולם יודעים לקשרו למחלה. עם זאת, החוקרים מציעים להתייחס לממצאים בזהירות, מכיוון שהמאמרים אותם סקרו היו שונים מאוד בגודל המדגם ודרך האבחון של בעיית הבליעה והייתה שונות גדולה בתוצאותיהם. הם ממליצים לערוך מחקרים גדולים ומבוקרים יותר כדי להעריך את הפרעות הבליעה במחלת הטרשת הנפוצה.

איך מתמודדים עם הפרעות בבליעה?

אנשים עם טרשת נפוצה שחשים קושי בבליעה צריכים לפנות לנוירולוג המטפל בהם, אשר יבצע הערכה ראשונית ויעזור להפנותם לגורמי ההערכה והטיפול המתאימים.

אנשים שחווים הפרעות בבליעה צריכים לעבור הערכה אצל קלינאית תקשורת, אשר מבצעת בחינה של יכולת הבליעה. בהתאם להערכה, קלינאית התקשורת יכולה לספק המלצות בנושאים כמו תנוחות, מרקם האוכל, כמויות וסביבת האכילה, ולהציע תרגילים לאימון ושיפור יכולת הבליעה.

בעיות בבליעה יכולות להשפיע על כמות האנרגיה שהאדם מפיק מהמזון אותו הוא מצליח לאכול. במקרים כאלו יש לשלב דיאטנית בטיפול. הדיאטנית יכולה להציע מזונות ייעודיים וכן לתת דגשים להכנת המזון כך שיהיה נוח יותר לבליעה וגם ישמור על ערכיו התזונתיים.

לעיתים בעקבות תחושת החנק מתעוררת חרדה מפני מזון ובליעה. במקרים אלו כדאי לשלב פסיכולוג רפואי בתהליך ההחלמה וההתמודדות עם הסימפטום.

Neurological Sciences 2015 Feb 3