הטיפול בהפרעות אכילה, על פי הגישה המקצועית המקובלת בשנים האחרונות, ניתן על ידי צוות רב-מקצועי הכולל רופא פסיכיאטר, פסיכולוג ודיאטנית קלינית, ולעתים בשילוב אנשי מקצוע נוספים - לרבות אחיות, עובדים סוציאליים, מטפלים בהבעה ויצירה ומטפלים ברפואה משלימה. "מומלץ לפנות כיום לטיפול בהפרעות אכילה למרפאות שמציעות את מגוון אנשי המקצוע תחת קורת גג אחת, באופן שמקל על המטופל, וגם מאפשר תקשורת בין המטפלים השונים – כדי להעלות את הסיכויים להצלחת הטיפול", אומר ד"ר איתן גור, מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי שיבא ומנהל תחום הפרעות אכילה באתר 'כמוני'.

לעתים, בהתאם למצבו הרפואי של המטופל, נדרש גם מעקב של רופא מומחה נוסף - ובעיקר קרדיולוג, גניקולוג או אנדוקרינולוג - לפי הצורך.

החשיבות בבחירת המסגרת הטיפולית המתאימה בהפרעות האכילה הכרחית, מאחר והפרעות אלו נחשבות מאתגרות מבחינה טיפולית. כך, למשל, לפי מחקרים כשליש מהסובלות מאנורקסיה יירפאו בעזרת המאמצים הטיפוליים וכשליש יצליחו לנהל חיים סבירים לצד ההפרעה, אך כשליש נוסף יסבלו מהמחלה באופן כרוני ויידרשו טיפולים ומעקבים לאורך זמן.

לפי דו"ח מבקר המדינה ממאי 2013, בישראל קיים מחסור במסגרות של טיפול בהפרעות אכילה על פי המודל הרב מקצועי המומלץ כיום, המשלב פסיכיאטרים, פסיכולוגים ותזונאים, למרות חשיבותו של שילוב שכזה להצלחת הטיפול. לפי הדו"ח, יש צורך במסגרות משולבות, כי חולה עשויה להיות מטופלת בד בבד על ידי כמה אנשי מקצוע בקופה, בבית חולים ובמסגרת פרטית, ללא קשר בין המטפלים השונים. למרות חשיבות הקשר המקצועי הרציף בין בעלי המקצועות המטפלים בחולה, הדו"ח העלה כי "מלבד במרפאות רב מקצועיות בודדות של הקופות, חלק ניכר מהטיפולים ניתן על ידי מטפלים שונים בנפרד וללא תיאום הדוק וקבוע, כנדרש. כך נפגע הטיפול בחולות, וקטנים סיכויי החלמתן. כמו כן, מרבית הטיפולים בשוק הפרטי אינם ניתנים במרפאה רב-מקצועית, אלא על ידי מטפלים שונים שאינם מקיימים ישיבות צוות קבועות ואינם מתואמים ביניהם. מצב זה פוגע בסיכויי הצלחת הטיפול של החולות".

הטיפולים בהפרעות אכילה ניתנים במסגרות קהילתיות ואשפוזיות. ברפואה הציבורית, קופות החולים מממנות את הטיפולים באופן מלא, כשחלק מהקופות מפעילות מסגרות מטעמן בקהילה וחלקן מפנות למרפאות ציבוריות בבתי חולים ציבוריים. בנוסף, ישנן מסגרות לטיפול בהפרעות אכילה ומטפלים בהפרעות אכילה בשוק הפרטי.

בבחירת המטפל בהפרעות אכילה, יש חשיבות ליחסי אמון בין המטופל/ת לצוות המטפל. בדו"ח נציבת קבילות ציבור של משרד הבריאות לשנת 2015 תואר סיפורה של מטופלת המבוטחת בקופת חולים כללית הסובלת מהפרעות אכילה, שהופנתה לטיפול במרכז רפואי במרכז הארץ המתמחה בטיפול בהפרעה ממנה סבלה, אולם לא נוצרה בו אינטראקציה חיובית בין המטופלת לצוות המטפל. בהמשך, לאחר שהפסיקה המטופלת מיוזמתה את הטיפולים באותו מרכז, כשמצבה הידרדר, היא אושפזה במרכז רפואי שיבא וביקשה לעבור בו את הטיפול בתום תקופת האשפוז, אולם קופת החולים הפנתה אותה למרכז הרפואי הראשוני בו טופלה. הנציבות הבהירה לקופת החולים כי לא ניתן לחייב את המטופלת לשוב לטיפול במרפאה שאותה עזבה. בדו"ח נטען כי "הפרעות אכילה מצריכות בדרך כלל טיפול מתמשך של צוות רב תחומי, כאשר הצלחת הטיפול מותנית בקיום יחסי אמון בין המטופל למטפליו ובשיתוף פעולה ביניהם". נטען כי במידה ונוצרו יחסי אמון עם הצוות במסגרת האשפוז, "אין לפגוע ברצף הטיפולי שנוצר", ולאחר שקופת החולים הסכימה לעמדה זו, קיבלה המטופלת הפנייה לטיפול במרפאה בשיבא.

המטפלים בהפרעות אכילה

רופאים

הטיפול הרפואי בהפרעות אכילה, לרבות המעקב אחר המטופלות ומצבן, ניתן על ידי רופאים מומחים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר – התמחות רפואית מוכרת של חמש שנים.

לרופאי משפחה אין את המיומנות הנדרשות לביצוע מעקבים אחר מטופלות עם הפרעות אכילה.

ניתן לבדוק את המומחיות הרפואית באתר משרד הבריאות, במאגר הרופאים המורשים לעסוק ברפואה. יש להקליד את שם הרופא – שם פרטי ושם משפחה, במטרה לברר האם יש לו מומחיות ולבדוק מהי.

אחיות

הטיפול בהפרעות אכילה במסגרות אשפוז ואשפוז יום ניתן על ידי אחיות, ומומלץ שיינתן על ידי אחיות מומחיות בפסיכיאטריה – מומחיות סיעודית שקיבלה לפני כשנתיים הכרה במשרד הבריאות, שניתנת לאחר הכשרה של אחות לטפל באנשים עם מצבים נפשיים, לרבות נפגעי דיכאון וחרדה, חולי סכיזופרניה, מבוגרים עם הפרעות קוגניטיביות וכן מטופלים עם הפרעות אכילה.

לדברי ד"ר גור, "האחיות מנהלות את התכנית הטיפולית, ומשמשות כמנהלות מקרה – לכל מטופל יש אחות שאחראית על הקשר שלו עם משפחתו ועם מרפאות בקהילה, ומסייעת לו להסתגל למחלקה, להתמודד עם הטיפול, לבצע מעקבים – לרבות במדידת משקל ובמעקב אחר תוצאות בדיקות דם ושתן, וכן נותנת עזרה בהתנהלות מול קופת החולים בהשגת התחייבויות וכדומה. הרופאים נותנים את ההוראות למתן תרופות למטופלים, אולם האחיות בפועל מחלקות את התרופות לחולים".

ניתן לבדוק את זהותם של עובדי סיעוד מוסמכים באתר משרד הבריאות בפנקס האחיות. יש להקליד את שם האחות: שם פרטי ושם משפחה, וניתן גם לבדוק באמצעות המאגר את קיומה של הכשרה על בסיסית בפסיכיאטריה.

פסיכולוגים קליניים

הטיפול הנפשי בהפרעות אכילה ניתן על ידי פסיכולוגים קליניים בגישות שונות. בעת פנייה לטיפול נפשי, יש לשים לב כי רק פסיכולוג קליני הוא פסיכולוג המורשה לעסוק בפסיכותרפיה ולהציע טיפול נפשי לאנשים עם ההפרעה, ויש להימנע מפנייה ל'מטפלים' / 'תרפיסטים' שאינם מוכרים על ידי משרד הבריאות, שייתכן שעברו רק קורס הכשרה קצר ואינם מיומנים בטיפול המורכב בהפרעות אכילה, וכן להימנע מפנייה לאנשי מקצוע המכנים עצמם 'קואצ'רים' – תחום עיסוק נוסף שאינו מוסדר על ידי משרד הבריאות כטיפול מוכר, ואינו כולל מתכונת הכשרה מסודרת. בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות חקיקה להסדיר את העיסוק בקואצ'ינג, אולם חוקים בנושא נפלו עוד בטרם קריאה טרומית.

פסיכולוג קליני הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית, לאחר שעבר מבחן התמחות וארבע שנות התמחות במסגרות מרפאתיות ואישפוזיות. להבדיל, 'פסיכותרפיסט' הוא שם כולל למטפלים מגישות שונות שלמדו בתכניות לפסיכותרפיה, ומקצוע זה אינו נתון לפיקוח של משרד הבריאות, ועשויים להיכלל בו מטפלים אשר עברו הכשרה מצומצמת בלבד במתן טיפול נפשי.

מקרב הפסיכולוגים – עיסוק שנמצא בפיקוח משרד הבריאות, אלו שלא למדו תואר שני בפסיכולוגיה קלינית אינם רשאים לתת טיפולי פסיכותרפיה.

ניתן לבדוק האם המטפל שלכם הוא פסיכולוג קליני מורשה באתר משרד הבריאות, בפנקס הפסיכולוגים. יש להקליד את שם המטפל – שם פרטי ושם משפחה, ולברר האם הוא פסיכולוג והאם מומחה בפסיכולוגיה קלינית.

לדברי מיכל אפק, פסיכולוגית קלינית בכירה במרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי שיבא, "כשמטופלת עם הפרעת אכילה עוברת טיפול נפשי על ידי אדם שאינו מיומן לכך, היא עלולה לסכן את מצבה עוד יותר. למשל, שמעתי על מטפלת ללא הכשרה שייעצה לאישה עם הפרעת אכילה להתחיל דיאטה, שזה דבר חמור מאוד לומר לה ועלול להחריף את מצבה".

אפק מדגישה כי גם מקרב הפסיכולוגים הקליניים המורשים לטפל בהפרעות אכילה, מומלץ לבדוק האם צבר המטפל ניסיון מעשי עם אוכלוסייה מורכבת זו. "אם המטפל ראה בעבר שני אנשים עם הפרעות אכילה בקליניקה שלו, זה לא נחשב בהכרח לניסיון. הכוונה בניסיון בתחום הוא בעבודה במתן טיפולים נפשיים במסגרת טיפולית כלשהי, אשפוזית או קהילתית, המכוונת לאנשים עם הפרעות אכילה", מבהירה אפק.

הטיפולים הנפשיים להפרעות אכילה מסווגים היום לשני זרמים מרכזיים: הטיפול ההתנהגותי והטיפול הדינאמי, כשאף הם מחולקים למספר תתי סוגים. כך, למשל, בגישה התנהגותית ניתנים טיפולי CBT – טיפול התנהגותי קוגניטיבי וטיפולי DBT – טיפול דיאלקטי התנהגותי הכולל גם פיתוח כישורי 'קשיבות' (מיינדפולנס), ועוד.

בעבר היה נהוג לחשוב כי טיפולים בגישה מסוימת יעילים יותר מאחרים במצבים שונים, וכך למשל רווחה הדעה כי בהפרעת אכילה מסוג בולימיה – טיפול התנהגותי יעיל מטיפול דינאמי, אולם כיום הוכח במחקרים שאין גישה טיפולית שיעילה יותר מהאחרת ועל כל מטופל לבחור את הגישה שמתאימה לו ביותר.

לדברי אפק, "טיפול דינאמי יותר מתייחס לאופן בו הלא מודע משפיע על ההווה, ולאופן בו אירועים מן העבר משפיעים על הדינאמיקה האישיותיות והרגשית אשר התפתחה לאורך השנים, ואילו טיפול התנהגותי-קוגניטיבי מתמקד יותר בהווה, ומנסה לחדד תהליכי חשיבה, לזהות דפוסי חשיבה מעוותים ולשפר את ההתנהגויות. לכל מטופל מומלץ לפנות לטיפול בגישה שנראית לו מתאימה ביותר, ואם הטיפול לא עובד – ניתן לנסות גישה אחרת".

ד"ר גור מוסיף כי "חשובה הנטייה של המטופל. יש מטופלים שהם פחות ורבאליים, ולהם כדאי לשלב טיפולים התנהגותיים עם טיפולי הבעה שיקלו במיצוי היכולת הטיפולית. לעתים גם מומלץ טיפול משפחתי, אך יש מקרים שהתנאים אינם מאפשרים זאת".

דיאטנים קליניים

הטיפול התזונתי בהפרעות אכילה ניתן על ידי דיאטנים קליניים, ובהקשר זה – יש להבחין בין דיאטן קליני או תזונאי – שהוא מקצוע המוכר על ידי משרד הבריאות מאז שנת 2008, וכולל תואר ראשון של שלוש שנים וחצי שנת התמחות במסגרת קהילתית או אשפוזית, לבין יועצי תזונה – שמהווים מקצועות שאינם מפוקחים, וחלקם ללא כל הכשרה בתחום התזונה או עם הכשרה מינימאלית. בין יועצי התזונה ניתן למצוא גם מאמני כושר שמייעצים בנושאי תזונה, אולם אלה אינם בעלי הכשרה מספקת לטיפול בחולים בכללותם ובאנשים עם הפרעות אכילה בפרט.

ניתן לבדוק האם המטפל שלכם הוא דיאטן קליני מורשה באתר משרד הבריאות, בפנקס הדיאטנים. יש להקליד את שם המטפל – שם פרטי ושם משפחה.

בהקשר לייעוץ תזונתי, נטורופתים הם אנשים העוסקים ברפואה משלימה בהקשר של טיפולים באמצעות תזונה ותוספי תזונה, אולם אלה אינם מהווים גורמים מקצועיים למתן טיפול תזונתי להפרעות אכילה, אלא למתן טיפולי רפואה משלימה בלבד – טיפולים המשלימים את הטיפולים הקונבנציונאליים, כפי שיוסבר בהמשך.

עובדים סוציאליים

בחלק מהמרפאות להפרעות אכילה משולבים גם עובדים סוציאליים, המעניקים תמיכה למטופלים ולמשפחותיהם. עובדים סוציאליים גם יוכלו לסייע לאנשים עם הפרעות אכילה במיצוי זכויות רפואיות.

מטפלים בהבעה

בצוות הרב מקצועי המטפל בהפרעות אכילה משולבים לעתים גם מטפלים בהבעה ויצירה – בגישות טיפוליות שונות, לרבות טיפול באמנות חזותית, טיפול במוסיקה, טיפול בתנועה ומחול, דרמה-תרפיה, פסיכודרמה וביבליותרפיה.

הטיפול בהבעה ויצירה נמצא בימים אלה בהליכי הסדרה לקראת חקיקה – במסגרת החוק להסדרת העיסוק במקצועות בריאות, והכשרתם של מטפלים בהבעה ויצירה כבר מעוגנת כיום זמנית בהתאם לחוזר משרד הבריאות מספטמבר 2010, וכיום עיסוק בנושא דורש תואר ראשון בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת או תואר ראשון כלשהו הכולל קורסים בסיסיים בפסיכולוגיה, ותואר שני למטפל בהבעה ויצירה, וכן 600 שעות התנסות בתחום האמנותי הנלמד ו-900 שעות הכשרה מעשית.

רופאי שיניים

מאחר והפרעות אכילה עלולות לפגוע במצב השיניים, לסובלים מהפרעות אכילה מומלץ מעקב הדוק גם אצל רופא שיניים, הניתן כיום ברפואה פרטית בלבד. מחקרים העלו כי אנשים עם הפרעות אכילה סובלים מבעיות בשיניים עד פי ארבעה יותר מהאוכלוסייה הכללית, ובעיקר מרגישות בשיניים, כאב בפנים ושחיקת שיניים חמורה.

רפואה משלימה

הטיפול בהפרעות אכילה יכול לשלב גם טיפולים ברפואה המשלימה, שחלקם ניתנים על ידי רופאים מורשים וחלקם על ידי מטפלים ברפואה משלימה – עיסוק שאינו מוכר ואינו מפוקח כיום במשרד הבריאות. לדברי ד"ר גור, "רפואה משלימה יכולה להוות תוספת לטיפול הכללי בהפרעות אכילה, אך אינה תחליף לטיפול הרב מקצועי הסטנדרטי המשלב טיפול רפואי, נפשי ותזונתי".

בבחירת טיפולים ברפואה משלימה, על מטופלים עם הפרעות אכילה להיזהר זהירות יתר מפני שימוש בתוספי תזונה וצמחי מרפא שונים שמדכאים את התיאבון ומסיעים לאובדן המשקל וכך עלולים לדרדר את מצבו של המטופל עד לרמה שעלולה להיות מסכנת חיים המחייבת אשפוז. לתוספי תזונה וצמחי מרפא עלולות להיות גם תופעות לוואי, בייחוד אצל מטופלים עם הפרעות אכילה הנוטים לבריאות רופפת, לרבות אי סדירות בקצב הלב, בלבול, בחילות וסחרחורות.

לפני ההחלטה על פנייה לרפואה משלימה, מומלץ להיוועץ ברופא המטפל במרפאה להפרעות אכילה, האמון על הטיפול הרב מקצועי.

למטופלים עם הפרעות אכילה, טיפולי רפואה משלימה מסייעים בעיקר להקל על מתחים וחרדות, בשיטות שונות, לרבות דיקור סיני (אקופונקטורה), עיסוי, יוגה ומדיטציה.

בהכנת הכתבה סייעו ד"ר איתן גור, מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי שיבא ומנהל תחום הפרעות אכילה באתר 'כמוני', ומיכל אפק, פסיכולוגית קלינית בכירה במרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי שיבא

עדכון אחרון: אוגוסט 2017