מחקר חדש שפורסם ב- International Journal of Eating Disorders ביקש לשפוך אור על בעיות בינאישיות שמאפיינות אנשים אשר סובלים מהפרעות אכילה.

סה"כ של 208 מטופלים אשר מאובחנים כסובלים מהפרעות אכילה משלושה סוגים: אנורקסיה רסטרקטיבית (מהסוג המצמצם), אנורקסיה עם בולמוסים והקאות ובולמיה נרבוזה. מדדים של מידת הפתולוגיה של האכילה, חומרת הסימפטומים ודפוסים בינאישיים נבדקו לפני ואחרי הטיפול.

מטופלים עם הפרעת אכילה הפגינו באופן כללי סגנון בינאישי לא אסרטיבי ונוטה להיות כנוע. מטופלים אלה מאופיינים בהימנעות מקונפליקטים והתחרויות. אלה המאובחנים כסובלים מאנורקסיה נמצאו כנוטים לשים את הצרכים שלהם בעדיפות מישנית על פני הצרכים של אחרים ונוטים לדכא רגשות שליליים בכדי לשמור על היחסים. המאובחנים באנורקסיה עם בולמוסים והקאות דיווחו על קשיים באינהיבציות (עיכוב) חברתיות וקושי בהשתייכות לקבוצה חברתית.

באופן די מפתיע, למרות מאפיינים אישיותיים שונים בין הסובלים מאנורקסיה לבין הסובלים מבולימיה, במחקר נמצאו רק מעט הבדלים בסוג הבעיות הבינאישיות בין תתי האבחנות השונות. המאובחנים באנורקסיה עם בולמוסים והקאות הראו נטייה להיות קרים יותר ונמנעים יותר בהשוואה לשתי קבוצות תתי האבחנות האחרות, בולימיה ואנורקסיה מהסוג המצמצם. מטופלים הסובלים מאנורקסיה דיווחו על יותר בעיות בינאישיות סביב נושאים של שליטה. מטופלים הסובלים מבולימיה דיווחו על יותר בעיות סביב נושאים של הימנעות.

הדפוסים הנ"ל השתנו לאורך הטיפול. בשחרור מהאשפוז המטופלים דיווחו על פחות מצוקה, במיוחד בנושא של הימנעות, כניעות וחוסר אסרטיביות.

המסקנה החשובה של המחקר הנוכחי היא שדפוסים בינאישיים צריכים לתפוס מקום חשוב ומרכזי בטיפול.למשל חשיבות רבה יש לתת לטיפולים קבוצתיים במסגרת אישפוזית.

תרגמה וערכה: מיכל אפק