חולי סוכרת הסובלים מפצעים ברגל מראים קצב החלמה שונה שתלוי במצבם הריגשי נפשי.
חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהם הראו שמידת הדכאון והדרך להתמודדות עם החולי קובעים את החלמת או הרעת מצבם של הפצעים ברגל.

כ- 15% מחולי הסוכרת (נעורים ומבוגרים), מפתחים פצעים ברגליים ואלה מובילים לדיכאון ולאיכות חיים ירודה. הפצע הפתוח אצל הסוכרתי קורה כשפצע מינורי אינו מחלים בגלל תפקוד לקוי של כלי הדם הקטנים והמטבוליזם הפגוע של הסוכרת.
כשני שליש מהפצעים אינם מחלימים תוך 20 שבועות וכתוצאה מכך שעור הכריתה הוא כ- 20% ושעור התמותה תוך 5 שנים הוא כ- 40%.
 

במשך 5 שנות המחקר עקבו אחרי 93 מטופלים ובחנו מדדי החלמה, סטרס פסיכולוגי, יכולת התמודדות, רמות קורטיזון (הורמון סטרס) ברוק וגודל הפצע (4 פעמים במשך 24 שבועות).
 

הסיכוי להחלמה ב- 24 שבועות היה קשור למדדי יכולת ההתמודדות בייחוד עם ירידה בסיכוי להחלמה והרצון לשליטה.

החוקרים מניחים שהחלמת הפצעים דורשת הרבה זמן ואורך רוח והנוטים לרצון לשליטה רוצים תוצאות מהר ולכן חווים סטרס יותר חזק.

דיכאון היה קשור עם פחות שינוי בגודל הפצע במשך הזמן ועם פחות ריפוי.

Diabetologia. 2010, 53(8), 1590-1598
 

 מעניין לשים לב ממחקר אחר, שדווקא תאי חיסון (natural killer T) מעכבים את החלמת הפצע הסוכרתי.

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט