לפני כ-שנה וחצי נודע לי שאני נשאית הפטיטס C. מכיוון שהייתי בהריון שלישיש די דחיתי את הנושא. סמחתי עך הסברי הרופאה שלי שאפשר לחיות עם זה שנים מצד אחד, ומצד שני ישנם טיפולים עם אחוז הצלחה מאד גבוה. היום אני עומדת לפני דילמות רבות: הרופאה אמרה לי שלפי הבדיקות האחרונות שלי יש בעיה בתפקודי כבד ולכן לא כדאי למשוך הרבה זמן עם הטיפול. היום יש לי ילד בן שנה (אני מניקה עד גילאים גדולים 2-3). יש עוד שניים לא ממש גדולים. אני יודעת שלטיפולים יכולות להיות תופאות לוואי משמעותיות. אין לי מושג איך אתמודד, איך אתפקד. למי לספר? ז"א הסביבה הקרובה יודעת על המחלה כמובן, אבל אני יודעת שאנשים לא תמיד יודעים איך לאכול את זה וצריך די להזהר כש"יוצאים מהארון". אני לא רוצה שילדיי ייפגעו... אני גם לא ממש יודעת איך לספר להם ומתי. איך אתמודד עם כל זה? גם בעלי סובל מאיזושהי מחלה שפוגעת בתיפקוד שלו ביום-יום. ואז אני בכלל מדמיינת לעצמי שני הורים מתפרקים וביניהם שלושה ילדים בלי אוכל ובגדים נקיים... אוף, אני יודעת שיש כאן אנשים הרבה יותר חולים ממני ושאין לי זכות בכלל להתלונן, אבל בתור בן אדם עצאמי עם יכולת תיפקוד גבוהה אני ממש חרדה לחשוה על מה יהיה