סוכרת סוג-2
מנהלי קהילה
הפוגות קצרות מישיבה בעבודה תורמות למניעת סוכרת
חוקרים מבריטניה מצאו כי נשים עם עודף משקל שנוהגות לשבת רוב שעות היום מפחיתות את הסיכון לסוכרת סוג 2 אם יצאו להפוגות קצרות של עמידה או הליכה מדי חצי שעה
רבות כבר נחקר ודובר בשנים האחרונות על הסיכון המוגבר של אנשים עם עודף משקל והשמנת יתר לפתח סוכרת סוג 2. אחת הרעות החולות שתורמת לסיכון זה נעוצה בהעדר פעילות גופנית בקרב אנשים עם משקל עודף ובאורח החיים היושבני שמאפיין רבים במדינות המערב.
עתה מדווחים חוקרים בריטיים כי יציאה להפוגות קצרות מישיבה רצופה כל חצי שעה עשויה להוות פתרון מועיל בקרב נשים עם משקל עודף שנאלצות לשבת ברציפות במקום העבודה, ככלי מועיל למניעת התפתחות סוכרת.
החוקרים מהמרכז לסוכרת באוניברסיטת לייסטר ביקשו לבחון את התועלת שבשבירת ישיבה ממושכת על הסיכון לסוכרת סוג 2. במחקר השתתפו 22 נשים עם עודף משקל והשמנת יתר (כשמדד ההשמנה BMI היה 27.5 יחידות ומעלה) לאחר גיל העמידה (בגיל 66.6 בממוצע).
המחקר בוצע בתנאי מעבדה: הנבדקות נתבקשו לשהות בחדר משרדי בישיבה כשלרשותן מחשב עם גישה לאינטרנט וספרים ומגזינים. חלק מהנבדקות נתבקשו להישאר ישובות 7.5 שעות ברציפות, ואף הלכו לשירותים כשהן ישובות בכיסא גלגלים ממונע, ואילו לחלקן ניתנו הנחיות כדי לבחון את התועלת של שינויים קטנים באורח החיים בשיפור הבריאות – בעמידה או הליכה מדי חצי שעה למשך חמש דקות.
הפוגות קצרות
החוקרים זיהו כי יציאה מדי חצי שעה להפוגות קצרות באורך חמש דקות של עמידה או לחילופין הליכה תורמות למניעת סוכרת. בדיקות דם שבוצעו במסגרת המחקר העלו כי בהשוואה לנשים שנהגו לשבת שעות רבות ברצף, הפוגות של חמש דקות בלבד, גם אם בוצעה בהן הליכה וגם אם בוצעה עמידה בלבד, הובילו לירידה של 34% ברמות הסוכר בדם ולעלייה של 20% ברמות הורמון האינסולין בגוף בקרב נשים עם עודף משקל והשמנת יתר, וכך למעשה הפוגות אלו הפחיתו את הסיכון של אותן נשים לפתח סוכרת סוג 2. הממצא נצפה גם בבדיקות דם של נשים שנאספו למחרת היום לאחר ההתערבות, תוך הימנעות של הנבדקים מצריכה של קפאין ואלכוהול שעשויים להשפיע על הממצאים, מה שמרמז כי להפוגות של עמידה או הליכה באורח החיים היושבני יש השפעה מועילה שנותרת לאורך זמן.
בהודעה לעיתונות מבהיר ראש צוות החוקרים ד"ר ג'וזף הנסון כי יעד זה עשוי להיות נגיש יותר עבור אנשים עם עודף משקל מאשר המלצה לבצע פעילות גופנית. החוקרים מציינים כי "גישה פשוטה זו יכולה לייצר התערבויות עתידיות בריאותיות שיש ביכולתם לשפר את מצבן של נשים בסיכון לסוכרת סוג 2 ולסייע במניעת התפתחות המחלה".
ממצאי המחקר הוצגו בכנס בינלאומי לסוכרת שנערך בקנדה בתחילת החודש ומדווחים בגיליון דצמבר 2015 של כתב העת Diabetes Care.
חזרה לכושר
הקשר בין העדר פעילות גופנית להתפתחות סוכרת הלך והתבסס בעשור האחרון, וכיום ההמלצות הרשמיות מורות על פעילות גופנית בעוצמה מתונה למשך 150 דקות לפחות (שעתיים וחצי) מדי שבוע בקרב אנשים המוגדרים בסיכון לסוכרת סוג 2, בהם אנשים עם עודף כולסטרול רע (LDL) או שומנים בדם, לחץ דם גבוה וכן אנשים עם עודף משקל והשמנת יתר. בעבודות קודמות הוכח סוכרתיים שהולכים שעה ביום יכולים להפחית את הסיכון לתמותה ב-40%, ופעילות סדירה גם מפחיתה בכמחצית את הסיכויים לפתח סוכרת בקרב אנשים עם טרום סוכרת.
לממצאי המחקר הנוכחי עשויות להיות גם השלכות חברתיות: צוות החוקרים הבריטי דיווח עם פרסום הממצאים החדשים כי הוא מצוי במהלך מחקר שבו מותאמים לעובדי משרד שולחנות מיוחדים המאפשרים להם לעבוד גם בעמידה. להבדיל, בשנת 2007 התקבל בישראל חוק הזכות לעבודה בישיבה, הודות למחאה חברתית שהתעוררה כנגד רשת שהעסיקה קופאיות שנאלצו לעבוד בעמידה רצופה למשך שעות.
הממצאים הנוכחיים מחזקים עבודות קודמות שקשרו בין פעילות גופנית לבין ירידה בסיכון לסוכרת סוג 2, אם כי מרבית המחקרים עד כה כוללים התערבויות של פעילות גופנית בעוצמה מתונה עד גבוהה, ולא התערבות קלה שמסתפקת הפוגות עמידה או הליכה בלבד – כמו זו שמתועדת במחקר הנוכחי. מחקר מברזיל שפורסם במאי 2011 העלה כי תכניות מובנות של פעילות גופנית בקרב סוכרתיים מסייעות לשמירה על רמות תקינות של סוכר בדם. מחקר מאוגוסט 2012 שבוצע על ידי צוות חוקרים מדנמרק, נורבגיה ואוניברסיטת הרווארד בארה"ב העלה כי אימוני משקולות בקרב גברים מפחיתים את הסיכון לסוכרת.
הממצאים החדשים גם נוספים למחקרים קודמים המזהים סיכונים בישיבה ממושכת. כך, למשל, מחקר בריטי, אף הוא מאוניברסיטת לסטר, מצא בינואר 2012 כי ישיבה ממושכת מעל 7 שעות ביום מעלה את הסיכון לסוכרת. מחקר נוסף מאוניברסיטת לסטר קבע באוקטובר 2012 כי ישיבה ממושכת מעלה את הסיכון למחלת כליות. ואילו מחקר אמריקאי שפורסם בנובמבר 2013 העלה כי ישיבה ממושכת בקרב גברים מעלה את הסיכון לפוליפים במעי, אשר מהווים כשלעצמם גורם סיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.