מחקר חדש שנערך ב- Mayo Clinic מצא שסוג הנזק שנגרם לרקמה משתנה לאורך מהלך הטרשת הנפוצה. בשלבים המוקדמים של המחלה, בשלב ההתקפי, הפלקים או האזורים בהם תאי העצב נפגעו בשל פעילות דלקתית ודה-מיאלניזציה, מאופיינים בעיקר באקטיביות ובדפוס הטרוגני (שאינו אחיד) של פגיעה במיאלין. מאוחר יותר, כשהמחלה עוברת לשלב פרוגרסיבי כרוני של המחלה, ניכרת פעילות מתונה ופלקים שאינם אקטיביים, המאופיינים בדפוס אחיד של פגיעה במיאלין.

עבודת מחקר זו מספקת מידע חשוב ברמה המיקרוסקופית באשר לשינויים הדינאמיים המתרחשים בפגיעות בחומר הלבן בטרשת נפוצה לאורך מהלך המחלה. מחקר זה יכול להוות בסיס למחקרי המשך שיוכלו להשתמש במידע ולאפיין את מהלך ואופי המחלה בעזרת אמצעי הדמיה מתקדמים, כמו גם לבדוק את יעילות הטיפולים. ככל שמתקדמת ההבנה של הפתולוגיה בטרשת נפוצה, כך ישנה התקדמות לקראת טיפולים חדשים ויעילים יותר.

"יש לנו טיפולים די טובים המצליחים להפחית את תדירות ההתקפים בטרשת נפוצה, אבל ככל שהמחלה מתקדמת וההתקפים נעשים שכיחים יותר, אנחנו צריכים להבין טוב יותר את הבסיס הביולוגי להתפתחות זו", כך אמרה ד"ר קלאודיה לוצ'ינטי, חוקרת ב- Mayo Clinic ועורכת המחקר הנוכחי. "המחקר הראה לנו שפלקים "מתונים" בטרשת נפוצה נפוצים יותר בשלבים פרוגרסיביים (מתקדמים יותר) של המחלה. הפלקים הללו, בניגוד לפלקים האקטיביים של טרשת נפוצה, מראים רמה מוגבלת של המשך הדה-מיאלנזיציה המתרחשת ומרחיבה את גבולות הנגעים הקיימים כבר, והם מאופיינים בדפוס פגיעה אחיד בחומר הלבן. באמצעות חקירה של הפלקים ובניסיון להבין את המכניזים המעורב בהיווצרותם, אנחנו יכולים להתחיל ולחשוב על טיפולים אלטרנטיבים שיצליחו להיות מדוייקים יותר כנגד התהליך שמביא להתקדמותו והחמרתו של מהלך המחלה".

מחקר זה מצביע על תהליכים שונים המתרחשים בשלבים שונים של המחלה, מהלך התקפי-הפוגתי בהתחלה ובהמשך מהלך פרוגרסיבי. המחקר הצליח להבחין בין השלבים ברמת התנהגות הפלקים ואופי הפגיעה ברקמות ועל כן מציע שיש לזהות את השלבים השונים הללו ולטפל בכל אחד מהם בהתאם.

מתוך ה- MAYO CLINIC

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.